וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חדש על המסך

17.3.2011 / 7:00

ג'וני דפ מתחבר עם בוקרים, רוברט דה-נירו מחלק כדורים, אוון ווילסון מחפש זיונים וכולם נפגשים מהשבוע על המסך הגדול לכבוד פורים יחד עם עוד שלושה סרטים

רנגו

לא להתבלבל - אמנם "רנגו" הוא קומדיית אנימציה ונכון שהוא מגיע לקולנוע בפורים, אבל אין מדובר בסרט לילדים בלבד. למעשה, מבוגרים ייהנו ממנו עוד יותר מזאטוטים. יותר מכל, הוא ישמח את עכברי הקולנוע, שכן מדובר במחווה לכל מערבון שאי פעם נעשה, ובעיקר למערבוני ספגטי, בתוספת הצדעה ל"צ'יינהטאון", הפילם-נואר הקלאסי של רומן פולנסקי. מי שמוביל את קרקס המחוות הזה הוא זיקית בשם רנגו (ג'וני דפ באנגלית, דרור קרן בעברית), המנסה להציל עיירה מתייבשת במערב הפרוע, ונקלע להרפתקה פרועה במלוא מובן המילה.

מן הביקורות: "רנגו" הוא אחד מסרטי האנימציה החביבים ביותר על המבקרים בשנים האחרונות. טיים אף הגדיר אותו כיצירה הקולנועית המגניבה, המצחיקה והמרהיבה ביותר של ראשית 2011, ניו יורק טיימס השווה אותו ברמתו ל"התחלה" ול"ברבור שחור", ולוס אנג'לס טיימס הכתיר אותו כקלאסיקה מיידית. עם זאת, היו גם כאלה שלא הצטרפו למקהלה - שיקגו טריביון, למשל, כתב שהסרט חסר נשמה, ובווילג' וויס סברו שהוא מבולבל מדי וגם לא מצחיק.

ציונים: רוטן טומייטוס – 89, מטאקריטיק – 75.

במאי: גור ורבינסקי. קולות: ג'וני דפ, איילה פישר, טימותי אוליפנט (גרסה מקורית). דרור קרן (גרסה מדובבת) (107 דקות).

ללא גבולות

אדי (בראדלי קופר) הוא צעיר מוכשר וטוב מראה, אבל לא ממש מצליח לעשות עם עצמו כלום. כל זה משתנה כשהוא פוגש במקרה קרוב משפחה רחוק, שמציע לו הצעה שקשה לסרב לה - לקחת כדורים שיאפשרו לו לנצל כהלכה את כל אחד ואחד מתאי המוח שלו ובעצם יהפכו אותו למעין אדם-על. הצרה היא שבצד המעלות שלהם, יש לכדורים הללו גם תופעות לוואי.

מן הביקורות: הסרט מופץ בו זמנית בארצות הברית ובישראל, כך שטרם נכתבו עליו ביקורות רבות. אלה שכבר התפרסמו היו חלוקות בדעתן: כך, הן טוטאל פילם והן הוליווד ריפוטר כתבו שהתסריט של "ללא גבולות" מחורר מדי, אבל וראיטי סבר כי זהו מותחן מקפיץ, מפתיע ומהנה ביותר.

במאי: ניל ברגר. משחק: ברדלי קופר, רוברט דה-נירו, אבי קורניש (105 דקות).

רווקים לשבוע

עד לפני כעשור היו פיטר ובובי פארלי ("משתגעים על מרי") אבירי הקומדיות הוולגריות, ועכשיו הם מנסים להשיב לעצמם את תהילתם במהתלה זו. גיבורי הקומדיה הם שני גברים נשואים (אוון ווילסון וג'ייסון סודיקיס) שמבזבזים כל כך הרבה אנרגיות בלפנטז על בחורות אחרות, שהנשים שלהן פשוט אומרות להן - קחו שבוע חופש, תניחו לנו בשקט, תבגדו בנו כמה שאתם רוצים ותחזרו כמו חדשים. התוכנית הזו נשמעת טובה מכדי להיות אמיתית, וכמובן שמתגלה כי לחלום על בגידה זה דבר אחד ולבגוד באמת זה כבר דבר אחר.

מן הביקורות: כרגיל, המבקרים לא פינקו את האחים פארלי, אבל חלקם היו חיוביים יחסית. כך, למשל, אתר סאלון כתב שבאופן יחסי לקומדיה אמריקאית וולגרית, מדובר בסרט ברמה גבוהה, וניו יורק מגזין אף הכריז כי יש בו איכויות שמזכירות את העבודות של המחזאי זוכה פרס הנובל יוג'ין אוניל. לעומת זאת, כמה מכלי התקשורת שלפו את ציפורניהם והסתערו על הסרט בתוקפנות - ניו יורק אובזרבר, למשל, הצהיר שהוא דוחה, בלתי נסבל, מטונף ומשעמם.

ציונים: רוטן טומייטוס – 34, מטאקריטיק – 45.


בימוי: בובי ופיטר פארלי. משחק: אוון ווילסון, כריסטינה אפלגייט, סטיבן מרצ'נט, ג'ייסון סודיקיס (105 דקות).

דרושות אמהות במאדים

לאחר "רכבת לקוטב" ו"רוחות חג המולד" מגיש רוברט זמקיס סרט אנימציה נוסף בטכנלוגיית לכידת התנועה, המתבססת על שחקנים בשר ודם כדי ליצור אנימציה. הפעם עבר זמקיס לעמדת המפיק והותיר את שרביט הבימוי לסימון וולס, מה שהתגלה כצעד לא חכם: "דרושות אמהות במאדים" נכשל בקופות בצורה כה חריפה, שהוחלט לבטל את פרויקט האנימציה הבא של זמקיס - "צוללת צהובה". אם כך, זה אולי יירשם כסרט האחרון מסוג זה של היוצר. מי שיצפה בו ולו רק בשביל ההיסטוריה יוכל לחזות בסיפורו של ילד המנסה לחלץ את אמו מן החייזרים שחטפו אותה.

מן הביקורות: בדומה לקהל, גם המבקרים נותרו אדישים לסרט. וול סטריט ג'ורנל השווה אותו לאשפה, יו.אס איי טודיי כתב שלא מעניין וגם לא נעים לצפות בו, וטיים אאוט ניו יורק טען שהוא סתמי לחלוטין. לעומת זאת, אינטרטיינמט וויקלי דווקא הצהיר שמדובר בתענוג מופלא ואף הוסיף כי "דרושות אמהות במאדים" טוב יותר מ"אווטאר", שמזכיר אותו ויזואלית ועלילתית. הקהל לא השתכנע מן השבחים הללו.

ציונים: רוטן טומייטוס – 39, מטאקריטיק – 49.

במאי: סיימון וולס. קולות: סת גרין, ג'ון קיוזאק (גרסה מקורית). שרון כהן (גרסה עברית). (88 דקות).

החיים שלנו

סוגיית העובדים הזרים היא אחת השכיחות בקולנוע האירופי העכשווי, והדבר בא לידי ביטוי גם בסרט איטלקי זה. אליו ג'רמנו, שזכה בפסטיבל קאן האחרון בפרס השחקן הראשי על הופעתו בסרט (יחד עם חבייר ברדם, כוכב "ביותיפול"), מגלם כאן מנהל עבודה בפרויקט בנייה בשם קלאודיו. עולמו של איש הצווארון הכחול משתנה בעקבות שני אירועים: מותה של רעייתו ואם ילדיו, וגילוי גופתו של מהגר לא חוקי. אז כיצד שתי המיתות הללו ישנו את חייו?

מן הביקורות: הסרט טרם הופץ ברוב מדינות העולם, אבל הקרנתו בפסטיבל קאן חשפה אותו למבקרים, והם היו קצת פחות נלהבים מחבר השופטים באירוע. כך, למשל, וראיטי כתב שזה סרט צעקני עם תסריט חלש, וסקרין דיילי חשב דברים דומים.

במאי: דניאל לוקטי. משחק: אליו ג'רמנו, ראול בובה, איזבלה רגונזה, לוקה זינגרטיס (98 דקות).

פינגווינים יכולים לעוף

והנה עוד סרט אנימציה, והפעם תוצרת יפן. וזה לא סתם סרט אנימציה יפני כי אם הסרט הראשון לכל המשפחה של אשף האנימצה רינטארו ("מטרופוליס"). גיבורת המעשייה היא ילדה שתמיד חלמה לעוף, ויום אחד החלום שלה מתגשם, אבל בצורה אחרת לגמרי ממה שחשבה. הסרט יוקרן בישראל בגרסה מדובבת בלבד.

מן הביקורות: הסרט לא הוקרן ברוב מדינות העולם, למשל אנגליה וארצות הברית, אבל כן התגלגל לבתי הקולנוע בצרפת, ושם זכה להתייחסות תקשורתית. הביקורות היו מעורבות: פיגרוסקופ כתב שיש בסרט דברים טובים אבל גם ציין שגם יש בו רצינות תהומית שמכשילה אותו, ולה מונד ציין שיש לו הרבה רעיונות יפים אבל גם כמה כשלים בהוצאתם לפועל.

במאי: רינטארו. קולות: אוהד שחר, דב רייזר, שרית סרי (87 דקות).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully