חדש על המסך

מותחן פעולה זה מזכיר את סדרת סרטי ג'ייסון בורן לא רק בשמו אלא גם בעלילה. גם כאן, הגיבור הוא אדם שמתעורר מתרדמת ולא זוכר בדיוק מי הוא ואיך הגיע למצב זה. הפעם מדובר בגבר אמריקאי (ליאם ניסן) הנקלע לסיטואציה הנ"ל בגרמניה, וכדי להיחלץ ממנה נקלע להרפתקה קוסמופוליטית רבת תפניות, מרדפים ונשים יפות (ג'נוארי ג'ונס ודיאן קרוגר ליתר דיוק).

מן הביקורות: לקראת יציאת הסרט פרסם הניו יורק טיימס כתבה שתהתה מדוע שחקנים טובים בשיעור הקומה של ניסן משחקים בסרטים גרועים (להגדרת העיתון) בסדר הגודל של "זהות לא ידועה", וכבר מכך אפשר להבין איך התייחסה התקשורת האמריקאית למותחן. בהתאם לזאת, וול סטריט ג'ורנל ויו.אס.איי טודיי כתבו שהוא מגוחך ונלעג, והניו יורקר כתב שהוא מעורר בצופים תחושות של בוז. לעומת זאת, היו כמה מבקרים שגילו כלפיו סימפטיה - בראש ובראשונה אתר סלון, שציין לטובה כמעט כל אספקט שלו ואף הצהיר כי יש בו כמה מסצינות מרדפי המכוניות הטובות בשנים האחרונות.

ציונים: רוטן טומייטוס – 55, מטאקריטיק – 56.

בימוי: חאומה קולה-סרה. משחק: ליאם ניסן, ג'נוארי ג'ונס, דיאן קרוגר, ברונו גאנץ, איידן קווין, פרנק לנגלה (113 דקות).

15 שנה לאחר "עת להרוג", סרט הפריצה שלו, שב מתיו מקונוהיי לככב בדרמה משפטית. הפעם הוא מגלם את מיק, עורך דין תושב לוס אנג'לס המתמחה בייצוג דגי רקק. לפיכך, מה רבה פליאתו כשילד שמנת (ריאן פיליפה) שוכר את שירותיו כדי לנקות את שמו בפרשה נכלולית. הייתכן שיש סיבה מפוקפקת לכך שמכל כרישי הסנגוריה בעולם, הצעיר העשיר בחר דווקא את מיק? התשובה לכך תתגלה לאחר שרשרת של פיתולים עלילתיים.

מן הביקורות: יחסית לסרט ז'אנר צנוע, "סניגור במבחן" קיבל ביקורות יפות. רוג'ר אברט כתב שגם אם יש לסרט חסרונות, בסך הכל הוא מלאכת מחשבת מבדרת, סן פרנסיסקו כרוניקל ציין שמדובר בתענוג עסיסי והגרדיאן הבריטי אף קבע שמדובר במותחן נפלא, המעניק למקונוהיי את התפקיד הטוב בקריירה שלו. בניגוד לכך, וילג' וויס השווה אותו לפרסומת למכוניות וטיים אאוט ניו יורק הקביל אותו לפרק של סדרת טלוויזיה גרועה.

ציונים: רוטן טומייטוס – 81, מטאקריטיק – 63.

בימוי: ברד פורמן. משחק: מתיו מקונוהיי, ריאן פיליפה, וויליאם ה. מייסי, מריסה טומיי (119 דקות).

מה הייתם עושים לו גיליתם כי אשתו של חברכם הטוב ביותר בוגדת בו? חושפים בפניו את המידע? מסתירים אותו? אולי משהו באמצע? זו הדילמה שבשמה נקרא הסרט, והיא ניצבת בפני רוני הרווק (וינס ווהן), שלא יודע כיצד לנהוג לאחר שראה את רעייתו של הסחבק הלכאורה נשוי באושר שלו (קווין ג'יימס) עושה לו קרניים. ההתחבטות של רוני תוביל אותו לכמה אמיתות משעשעות וכואבות על חיי הנישואים ועל החיים בכלל.

מן הביקורות: "הדילמה" ספג כישלון חריף בקופות, ונוסף להפניית העורף מצד הקהל, גם המבקרים לא נטו כלפיו חסד. כך, למשל, בוסטון גלוב כתב שהוא עלוב, ואתר מוביליין הכריז שהוא כה גרוע עד שאפשר לחשוב כי מדובר בפארודיה. לעומת זאת, היו כמה כלי תקשורת, ובראשם הניו יורקר ושיקגו רידר, שמצאו לנכון לשבח את הסרט על כך שנוסף לצדדים הקומיים יש בו רבדים אפלים, עמוקים ומפתיעים.

ציונים: רוטן טומייטוס – 21, מטאקריטיק – 46.

בימוי: רון הווארד. משחק: ווינס ווהן, וינונה ריידר, ג'ניפר קונלי, קווין ג'יימס, קווין לטיפה, צ'אנינג טאטום (111 דקות).

לאחר "הרשת החברתית" ו"קאטפיש" המדוברים מגיע סרט נוסף ומדובר הרבה פחות על העולם הווירטואלי - במקרה זה, מדובר במותחן לבני הנעורים, וכפי שמשתמע משמו, הוא בודק את ההשפעה ההרסנית שיכולה להיות לצ'אטים על חייהם.

מן הביקורות: הסרט לא הופץ מסחרית בארצות הברית אבל הוא הוקרן בפסטיבל קאן וגם הגיע לבתי הקולנוע בצרפת, בריטניה ויפן, והמבקרים שצפו בו לא חשבו כי מגיעה לו חשיפה רחבה יותר. דיילי טלגרף נתן לו כוכב אחד בלבד מתוך חמישה וקבע כי הוא נשכח מיד בתום הצפייה, הגרדיאן כתב שהוא מטופש, וטוטאל פילם השווה אותו לספאם.

ציונים: רוטן טומייטוס – 10, מטאקריטיק – 45.

בימוי: הידאו נקטה. משחק: אהרון ג'ונסון (97 דקות).

מותחן ארוטי דרום-קוריאני המבוסס על סרט שנעשה במדינה בשנות השישים. כפי שאפשר להבין משמו, גיבורתו היא משרתת, והמותחן מתאר כיצד כניסתה לאחוזה משנה את החיים של בעליה.

מן הביקורות: הסרט הוקרן בפסטיבל קאן האחרון וגם זכה להפצה מצומצמת בבתי הקולנוע בארצות הברית, וכך זכה לסיקור תקשורתי. המבקרים לא היו תמימי דעים: בוסטון גלוב כתב שכדאי לצפות בסרט בגלל הצילום והמשחק הנהדרים, אלמנטים שזכו לשבחים גם אצל מבקרים רבים אחרים, ולה פואה הצרפתי אף הגדיר את הסרט כתשובה דרום-קוריאנית מהפנטת לשברול ולבונואל. לעומת זאת, וילג' וויס לא התרשם מהסגנוניות של הסרט וכתב שהוא לא יותר מסתם אופרת סבון, והפיגרוסקופ טען שהוא אינו אלא קריקטורה אחת גדולה.

ציונים: רוטן טומייטוס – 77, מטאקריטיק – 68.

בימוי: אים סאנג-סו. משחק: ג'ון יון-דו, לי ג'ה-ג'ונג (106 דקות).

לפני כמה חודשים הגיע לישראל המותחן "משחק הוגן", והוא הציג את סיפורה של סוכנת הסי.אי.איי שהדליפה מידע על נסיבות הפלישה לעירק לכתבת הניו יורק טיימס ג'ודית מילר, ובכך עוררה סערה ציבורית. עכשיו מגיע לאקרנים בארץ "רק האמת", החושף את הצד של העיתונאית בפרשה ובכך מעלה שאלות על אתיקה, על חופש הביטוי ועל הדרך שבה מתקבלות החלטות בארצות הברית. אגב, באופן אירוני, באמריקה יצא "רק האמת" הרבה לפני "משחק הוגן", אבל ידוע שסדרי ההפצה בישראל הם דבר משונה.

מן הביקורות: למרות ואולי בגלל שהסרט עוסק בקולגה שלהם, העיתונאים בארצות הברית לא התלהבו ממנו יתר על המידה. בהתאם לזאת, ניו יורק פוסט השווה אותו לעבודה באזרחות של תלמיד חטיבת ביניים, לוס אנג'לס טיימס העיר שלא ברור מה הוא רוצה להגיד, וזאת גם היתה הטענה של ניו יורק טיימס, שהוסיף כי העשייה של הסרט קלוקלת. בניגוד לכך, אינטרנטיינמט וויקלי דווקא כתב שהסרט עשוי עם שכל, קצב וכישרון.

ציונים: רוטן טומייטוס – 79, מטאקריטיק – 64.

בימוי: רוד לוריא. משחק: מאט דילון, ורה פרמיגה, קייט בקינסייל, דיוויד שווימר, (108 דקות).