לפני מספר שנים, ויקי קנפו הצטלמה לסרטון סמי-פורנו ברשת והארץ זעקה ורעשה: קנפו, כחלק מאותה זעקה מרה וקורעת לב של האנשים שהמדינה הזו מקפידה לדרוך להם על הראש בעקביות, בחרה להפקיר חלק מגופה כדי להעביר את אותה פואנטה בדיוק. לחלק מהאנשים זה נראה זול ונוראי: הפרצוף של המחאה הכי אותנטית שהיתה כאן מאז הפנתרים השחורים מפקיר את עצמו לכל המרבה במחיר. ההבדל הגדול בין האפיזודה ההיא לפרסומת החדשה של קנפו לרשת סופרמרקטים היא מה נמכר. אם בסרטון הפורנו נמכר הגוף שנשא את המחאה, הרי שבפרסומת החדשה - בה קנפו נראית מוכנה לאותה צעידה עם דגל, חולצה לבנה, כובע ועגלת קניות - משרד הפרסום קנה את המחאה עצמה ואת האג'נדה החברתית שהובילה את קנפו ממצפה רמון ישר למיינסטרים הישראלי.
אל תפספס
המהלך הזה אולי לא בוטה כמו פורנו, אבל הוא מכוער יותר וגרוע מזה - ציני עד מוות. ראשית, אין בחירה אומללה יותר מבחירה באדם שזעק נגד העוני כמי שישווק את אובססיית האוכל הישראלית בפסח, זו שמתחילה באותם מבצעי קניות שבסופם אתה יוצא מחורר כיסים ומסתיימת באותה האבסה פסיכית בליל הסדר. שנית, המיתוג של קנפו, בשחזור אותו מסע מחאה מפורסם שלה מלפני שמונה שנים (עדכניים שם במשרד הפרסום, ממש "מד מן") לא מעורר רעב אלא הופך את הבטן מרוב טעם לוואי שרק רוע לב יכול לעורר.
שלישית, השקת הקמפיין בדיוק ברגעי השיא של גמר "האח הגדול" מעוררת את התחושה שנשבר כאן איזשהו שיא בלתי כתוב של קור ביחסים בין המפרסמים בארץ לבין הקהל שלהם, שבניגוד לנהוג לחשוב, מכיר פרסומות בדיוק כמו שהוא מכיר את המילים בשירים של אייל גולן. מישהו האמין שיש משהו עממי ואותנטי במכירת מבצעים לחג דרך אדם שהתפרסם בכך שאין לו כלום, ומה לעשות- הכלום של פליטי "האח הגדול" שווה היום כסף.
חשוב לומר שויקי קנפו אינה אשמה. כמו כל אדם שלא נולד עם כפית של קלאמרי בפה, גם היא עמדה מול הרגע שבו היתה צריכה להחליט איך ייראה העתיד הקרוב שלה, כשהיא כבר מבינה שעם אג'נדה לא קונים במכולת, בטח לא במחירים של פסח 2011. היא בוודאי נזכרה ביום שבו החליטה להצטרף למסע של יוסי ביילין לחתימה על הסכם ז'נבה והתבטאויותיה נגד ההתנחלויות והתגובות החריפות להן זכתה, ומנגד דמיינה את החזרה לפריים טיים היחיד בו היא מסוגלת לככב הפריים טיים שהקפיטליזם ייצר עבורה. אלו אותם רגעים שבהם כל מי שנותרה בגופו אפילו פיסה של לב מצפה למבוגר אחראי ושקול שיבין שגם אם הכסף שלו מסוגל לקנות הכל, אין סיבה לעשות זאת.
"ולפני עיוור לא תיתן מכשול" נכתב בספר ויקרא, והפרסומאים כאן לא רק הכשילו את קנפו, אלא עשו זאת מול כל ישראל כדי שאפשר יהיה לצחוק על זה.
כמו הבחירה בג'קי מנחם כזוכה של "האח הגדול", הדבר המדכא באמת בקמפיין החדש הזה הוא שעם כל הזעזוע, אין כאן אלמנט של הפתעה. במציאות הישראלית איש לא מצפה מתאגיד כזה או אחר לגלות את התכונה הכה לא שכיחה בישראל חמלה. למחאות נגד מחירי הדלק מגיעים שלושים אנשים במקרה הטוב, מצב הנדל"ן בארץ קרוב להוביל את מעמד הביניים למצב של תושבי בנגזי והמונח "אנשים בחליפות" מעולם לא ייצג קוקטייל כה עגום של טמטום ואטימות. לכל אלו הפכנו אדישים עד אימה; ברגים במכונות מתכלות שמנסים לשרוד כדי לדגדג את עצמנו בסוף היום באמצעות האנשים שאנחנו אוהבים.
במובן הזה, יתכן שהרגע שבו ויקי קנפו הושפלה מול עיניהם של למעלה ממיליון אנשים הוא גם הרגע שבו נבין שהגיע הזמן לומר שיש גבול קחו את הפרסומות שלכם, המבצעים שלכם והלוקוס במחיר מציאה ותדחפו אותו למקום ממנו הגיע הרעיון לקמפיין הזוועה הזה. ממילא כל מה שאנחנו אוכלים בארץ הזו זה חרא. כשחושבים על זה, יתכן שבעצם הפרסומת הזו תביא לכך שמבלי דעת, ויקי קנפו תצית שוב את אש המחאה.