פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יומנו של חנון: "תוכנית אב" של סטיבן הוקינג - מעשיר ומרתק

      בספרו "תוכנית אב", סטיבן הוקינג מצביע על גבולות המדע, אך לא משחק לידי אנשי הדת - מה שהופך אותו לא רק לגאון אלא גם למתווך ידע מצויין

      כמעט לכולנו יש רגשות מעורבים לגבי המדע. מצד אחד, אנחנו מקבלים באהבה את הגדג'ט החדש או את התרופה נגד אימפוטנציה שהמדענים החכמים רקחו בשבילנו. מצד שני, המחשבה על מדע מעלה בנו דימויים של אנשים חסרי רגש בחלוקים סטרילים, מיקרוסקופים ונוסחאות מסובכות במתמטיקה. אנחנו שמים את מבטחינו במדע, מצפים ממנו שידאג לצרכינו ויספק לנו תשובות לשאלות קשות, אך באותו הזמן גם זוכרים שהמדע הוא קר ומנוכר, חסר רגש או אמפתיה. המדע הוא כמו הילד החנון של הכיתה: אנחנו שמחים לקבל ממנו עזרה בשיעורי הבית, אבל לא נרצה להזמין אותו לצאת ביום שישי בערב.

      כאשר חושבים על זה כך, אפשר להבין מדוע הפך סטיבן הוקינג לנער הפוסטר של המדע המודרני. מראהו תואם היטב את האופן שבו המדע נתפס בתרבות הפופולרית: גוף משותק, פנים קפואות וקול מחשב מכני – ההתגלמות האולטימטיבית של אינטלקט חסר-גוף. ספרו החדש "תוכנית-אב" מעניין לכן לא רק בגלל תוכנו אלא גם בזכות העניין בדמותו הייחודית של מחברו.

      כמי שחיים בעולם המתבסס על דימויים, אין זה צריך להפתיע אותנו כי גם במקרה הזה הדימוי שנוצר להוקינג הינו דימוי בלבד. הסיפור שלו הוא סיפור ניצחונה של הרוח האנושית ולא של האינטלקט. חולה במחלה ניוונית חשוכת-מרפא שהיתה אמורה להרוג אותו מזמן, הצליח הוקינג להפוך לאחד הקוסמולוגים המרכזיים במדע. אך חשוב הרבה יותר מזה, הוא השכיל להשתמש בדימוי שנוצר לו על מנת להפוך לדובר של המדע המודרני ולמפיץ בשורתו. בכך קנה לעצמו הוקינג מעמד יוצא דופן בתור מדען - כאשר הוא מדבר בקול המכונה שלו, כולם מקשיבים - מדענים ולא מדענים.

      מי מפחד ממדע?

      "תוכנית-אב" הוא ספר קצר ומעניין אשר לוקח את הקורא במהירות וביעילות בדרך המפותלת של סיפור התפתחותה של הפיזיקה. מדובר בספר נעים לקריאה שכתוב בתמציתיות מאופקת ושתורגם לעברית על ידי המתרגם עמנואל לוטם - ללא ספק המתרגם הפורה והאיכותי ביותר של ספרי מדע ומדע בדיוני. לוטם תרגם גם את ספרו הידוע ביותר של הוקינג, "קיצור תולדות הזמן", וכצפוי דאג לתרגום קולח ומהנה.

      בדומה ל"קיצור תולדות הזמן", גם ב"תוכנית-אב" לא מסתמך הוקינג על ידע מוקדם כלשהו והקורא לא ימצא בספר אפילו נוסחא או משוואה מתמטית אחת. הספר מיועד לקוראים סקרנים המעוניינים ללמוד על ההתפתחויות האחרונות בפיזיקה המודרנית ובאופן מיוחד לאלו שקראו את "קיצור תולדות הזמן“ ורואים בהוקינג אוטוריטה בתחום.

      הוא מתחיל, כנהוג, בפילוסופים של יוון העתיקה אשר האמינו שהעולם מורכב ממים או אש ומסתיים בתיאוריות העדכניות של הפיזיקה של המאה ה-21. הוקינג מרחיב במיוחד את ההסבר על קבוצה של תיאוריות משלימות אשר קיבלו יחד את הכותרת "תיאוריית האם". מדובר בתיאוריות אשר מתייחסות ליקום כולו כמקרה פרטי של משרעת עצומה של יקומים שונים המתקיימים במקביל, כך שכל מצב שאפשרי מבחינה פיזיקלית מתקיים בפועל ביקום כלשהו.

      כל האמת על האמת

      בספר נותן הוקינג את הדעת על שתי תמות מרכזיות ששזורות בו זו לצד זו. התמה הראשונה נוגעת לגירושים בין הידע המדעי לבין החיפוש אחר האמת. השנייה נוגעת למתח שבין מדע לדת. עצם הבחירה בשם "תוכנית-אב" מחברת את הספר לוויכוח הוותיק לגבי השאלה האם העושר והמורכבות ביקום מהווים סיבה מספקת להאמין בתוכנית אלוהית כלשהי, והאם המדע מסוגל להציע הסבר אלטרנטיבי.

      באשר לנטישת ההנחה שהמדע יספק את התשוקה ל"אמת", מדובר בנקודה חמקמקה הקשורה לגילויים בתורת הקוואנטים אשר חשפו את העובדה כי אין זה אפשרי מבחינה מדעית לבנות מודל הסברי מושלם ובלתי ניתן לערעור של העולם הפיזיקלי. המגבלות הללו חייבו את הפיזיקאים לוותר על החלום העתיק לחשוף את החוקים היסודיים שבבסיס עולם התופעות, חוקים אשר יסבירו את כל התופעות בעולם, בכל זמן ובכל קנה מידה. ההכרה בגבולות העקרוניים של הפיזיקה היתה קשה לעיכול בשביל פיזיקאים רבים, הוקינג ביניהם, אשר ראו בגילויים הללו מכשול זמני והמשיכו להאמין כי בעתיד תימצא "תיאוריה מאוחדת" אלגנטית אשר תוכל להסביר הכל.

      ב"תוכנית-אב" נסוג הוקינג מעמדה שאפתנית זו ומאמץ במקומה אחת מרוככת יותר, אשר על פיה המדע באופן עקרוני לא נועד לספק לנו תיאור ממצה וממשי של המציאות אלא מודל שימושי בלבד. עדות לשינוי התפיסתי הזה ניתן למצוא בפרק "מהי מציאות", בו מסביר הוקינג כי נגזר עלינו לחוות את המציאות דרך הפריזמה הצרה של תפיסתנו. הוא קובע כי לפחות לצרכים מדעיים ופרקטיים עלינו להפסיק להתעקש על כך שקיימת מציאות אובייקטיבית ובלתי-תלויה ואף מביא דוגמא משעשעת שנועדה להמחיש את מידת השכנוע שיש לנו בקיומה של מציאות אובייקטיבית ואת החומרה שאנחנו מייחסים למה שנתפס כעיוות שלה:

      "לפני כמה שנים קיבלה מועצת העיר מונזה שבאיטליה הצעת חוק-עזר שנועדה לאסור על בעלי חיות מחמד להחזיק דגי זהב באקווריומים בעלי דפנות כדוריים. מגיש ההצעה הצדיק אותה, בין השאר, בנימוק שהחזקת דגי זהב באגרטל כדורי גורמת לצער בעלי חיים, מפני שהדג המשקיף החוצה יקבל תמונה מעוותת של המציאות". (עמ' 31)

      אין לו אלוהים

      הוקינג נהג בעבר לומר כי מציאת חוקיה של "התיאוריה המאוחדת" תספק לנו גישה בלתי אמצעית אל תוך תכני מחשבותיו של אלוהים. בהיותו אתאיסט מושבע, אין להבין התבטאות זו כהצהרה על קיומה של יישות אלוהית כלשהי. מדובר בהשתעשעות על חשבון אלו אשר עדיין רואים באלוהים מושג קוהרנטי בעל ערך הסברי כלשהו לגבי העולם בו אנו חיים.

      יחד עם זאת, הוקינג מודע לכך שההכרה בגבולות המדע עשויה להיתפס כהודאה בחולשה ובכך לאפשר לדת ולמיסטיקה להידחף אל אותן טריטוריות שהמדע איננו יכול להגיע אליהן. על מנת להקדים תרופה למכה שוזר הוקינג לאורך כל הספר את הרעיון כי השאלות שנחשבו באופן מסורתי לשאלות בדת או בפילוסופיה הן היום שאלות מדעיות לגיטימיות.

      הספר מסתיים בקתרזיס כמעט מיסטי, בו הוקינג מראה כי "תיאוריית האם" עשויה לעזור לנו ליישב כמה מהשאלות גדולות אשר ליוו את האנושות החל מימיה הראשונים: מדוע יש משהו ולא כלום? מדוע אנחנו קיימים? ולמה העולם הינו כמו שהוא ולא אחרת. נכון, הוא אומר, המדע אמנם יכול לספק לנו רק מודל הסברי ולא אמת מוגמרת, אך אל לנו לצפות כי מערכת הסברית דתית או אחרת תצליח היכן שהמדע נכשל.

      גאון אבל צנוע

      הענווה שמגלה הוקינג כלפי יכולתיו של המדע לחשוף את סודות היקום מקבלת ביטוי לכל אורך הספר והיא ללא ספק הטמפרמנט הרגשי המוביל אותו. כך, לדוגמא, הוא כותב כי "דומה שאנחנו ניצבים בנקודת מפנה בתולדות המדע, שבה עלינו לשנות את תפיסותינו בדבר יעדיו ובדבר דרישותינו מתיאוריה פיזיקלית על-מנת שתהיה מקובלת עלינו... אולי אין זה מספק את תשוקתו של האדם להיות יחיד ומיוחד, או לגלות חבילה ארוזה למשעי המכילה את כל חוקי הפיסיקה, אבל נראה שזוהי דרכו של הטבע". (עמ' 111)

      המדע הינו הפרויקט האנושי המצליח ביותר להסברת העולם שסביבנו וההכרה בגבולותיו איננה עניין טכני או מדעי אלא שיעור על הסופיות שלנו עצמנו. מעמדו המיוחד של הוקינג, כמו גם סיפור חייו מעורר ההשראה, הופך אותו ככל הנראה למוסמך יותר מכל אדם אחר ללמד אותנו על כך.

      "תוכנית-אב"// סטיבן הוקינג עם לאונרד מלודינוב, מאנגלית: עמנואל לוטם, הוצאה לאור: ינשוף, 2010