חדש על המסך

סרט אנימציה נוסף מבית היוצר של "עידן הקרח", וגם הפעם הגיבורים המונפשים הם חיות צבעוניות - במקרה זה מדובר במקאו מסוג נדיר, שתמיד היה בטוח כי הוא היחיד מסוגו, אבל אז התברר לו שיש עוד אחת כמוהו. כדי לפגוש אותה, עליו לעזוב את הסביבה השקטה שאליה הורגל במינסוטה ולצאת לברזיל. כמובן שהמסע הזה יתגלה כהרפתקה הגדולה של חייו.

מן הביקורות: "ריו" מופץ בישראל ובכמה מדינות אחרות בעולם שבוע לפני שיגיע לארצות הברית, כך שביקורות אודותיו בשפה האנגלית התפרסמו רק באנגליה ובאוסטרליה. הביקורות הללו היו טובות בסך הכל וציינו שהסרט יפה לעין ומהנה, אך מרבית כלי התקשורת הסכימו גם שהוא סובל מתסריט חלש.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 94.

במאי: קרלוס סלדנה. קולות: אן האתוויי, ג'סי אייזנברג, ג'יין לינץ', ג'יימי פוקס (באנגלית), סאבלימינל, רון קופמן, ליאת הר-לב, תומר שרון, דני שטג, ניר פרידמן (בעברית). 91 דקות.

והנה עוד סרט אנימציה. הפעם מדובר בעיבוד ל"רומיאו ויוליה" של שייקספיר, שהופך את שני הנאהבים הטרגיים לצמד גמדי דשא.

מן הביקורות: הקהל בארצות הברית ובממלכה המאוחדת התלהב מן הסרט, אבל המבקרים בשתי המדינות היו קצת פחות נרגשים. הגרדיאן הבריטי, למשל, חשב שהוא חביב אבל לא יותר מכך, וניו יורק טיימס האמריקאי כתב שיש בו הרבה קטעים מצחיקים, אבל גם הרבה קטעים חלשים.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 55, מטה קריטיק – 53.

במאיי: קלי אסבורי. קולות: ג'יימס מקאבוי, אמלי בלנט, מגי סמית, מייקל קיין, אוזי אוסבורן (באנגלית). עידו מוסרי, אלברט כהן (בעברית). (94 דקות).

מעין חיקוי של "דמדומים", שמנסה ליצור פנטזיה על-טבעית וסמי-ארוטית לבני הנעורים, אך הפעם בהשראת האגדה על כיפה אדומה. בהתאם לכך, הגיבורה היא נערה שנאבקת באיש הזאב המטיל אימה על העיירה שלה, ובו בזמן נלחמת גם בתשוקתה האסורה לחוטב עצים חתיך.

מן הביקורות: המבקרים מעולם לא גילו סבלנות רבה כלפי "דמדומים", והחיקוי שלו בכלל גרם להם להשתולל. טיים כתב שנדמה כי הוא נעשה בידי ילדות מטופשות ולא בידי אנשי קולנוע מנוסים, רוג'ר אברט כתב שהוא כה מגוחך שאפשר לחשוב כי הוא נעשה בידי מונטי פייתון, וגם מרבית המבקרים האחרים הסכימו שהוא נלעג, ילדותי וכושל בכל מובן.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 11, מטה קריטיק – 28.

בימוי: קתרין הרדוויק. משחק: אמנדה סייפריד, גרי אולדמן, וירג'ינה מדסן, ג'ולי כריסטי (100 דקות).

אף שמרבית התושבים בישראל לא חוגגים את הפסחא, בכל זאת הוחלט להפיץ כאן את סרט האנימציה הזה, שמתרחש על רקע החג הנוצרי. גיבורה של הקומדיה הוא בנו של ארנב הפסחא, שנועד לרשת את אביו אך מחליט לברוח להוליווד כדי להגשים את חלומו האמיתי - להיות מתופף. הסרט יופץ בישראל בגרסה מדובבת בלבד.

מן הביקורות: "הופ ארנב" נשחט קצת פחות מ"ירח אדום", אבל גם כך אפשר לומר שהוא נקטל בידי המבקרים. בוסטון גלוב כתב שנראה כאילו שלא הושקעה בסרט שום מחשבה, האוניון כתב שמדובר בזבל, והניו יורק פוסט אף הכריז שהוא נשכח ומזויף כמו מרשמלו.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 24, מטה קריטיק – 43.

במאי: טים היל. קולות: מיכאל הנגבי, עמוס שוב, אוהד שחר, ששי קשת, אסף קורמן (95 דקות).

לאחר שהוחלט לגנוז את הדרמה הזו בארץ, וזאת על אף שהיתה מועמדת לשישה אוסקרים, נמלכו המפיצים בדעתם ובכל זאת כיבדו אותה בהקרנות מסחריות. וכך, נוכל לחזות על מסך גדול בסיפור הישרדותו של ההרפתקן ארון רלסטון (ג'יימס פרנקו), שנלכד באחד מנקיקי הרי הרוקי, ולא היה יכול לחלץ את עצמו בגלל שסלע עצום נפל על זרועו הימנית. מכאן והלאה, הסרט מתאר את 127 השעות העוברות מרגע נפילתו של רלסטון ועד קבלת ההחלטה הלא אנושית שאולי תציל את חייו.

מן הביקורות: לפני שהחל לככב בעונת הפרסים, "127 שעות" זכה לקבלת פנים חמה אצל המבקרים - "מסעיר", "אי אפשר להוריד ממנו את העיניים", "מלא אנרגיות", "עוצר נשימה" ו"הישג יוצא דופן" היו ביטויים שחזרו אצל מרבית המבקרים המובילים.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 93. מטה קריטיק – 82.

במאי: דני בויל. משחק: ג'יימס פרנקו (94 דקות).

והנה עוד סרט בכיכובו של פרנקו הלוהט. גם זו דרמה ביוגרפית, אבל מדובר במשהו שונה לגמרי - "יללה" נקרא בשם הפואמה פורצת הדרך של אלן גינסברג, ופרנקו מגלם את המשורר שעיצב מחדש את עולם השירה האמריקאי ואיתגר את גבולות חופש הביטוי במדינה.

מן הביקורות: הביקורות על הסרט היו מעורבות - ניו יורק טיימס כתב שמדובר בהישג קולנועי ראוי לציון שעושה צדק עם הפואמה של גינסברג, אבל טיים אאוט ניו יורק דווקא טען שהוא עושה עמה עוול וגורם לה להישמע משעממת.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 62, מטה קריטיק – 43.

במאי: רוב אפסטיין, ג'רמי פרידמן. משחק: ג'יימס פרנקו, ג'ון האם, ג'ף דניאלס, מרי לואיז-פרקר (84 דקות).

לאחר שפתח את פסטיבל הקולנוע הצרפתי בסינמטקים ברחבי הארץ, מגיע סרטו האחרון של פרנסואה אוזון להקרנות מסחריות בישראל. הבמאי משתף כאן לראשונה פעולה עם שני הכוכבים הגדולים במדינתו - ז'ראר דפרדייה וקתרין דנב. דנב מגלמת את סוזן, עקרת בית החיה בצרפת הפטריארכלית של שנות השבעים, וכמו רוב נשות התקופה מתפקדת כקישוט בחייו של בעלה, המנהל את אחד המפעלים הגדולים בסביבה. כל זה משתנה לאחר שעובדי בית החרושת משביתים אותו, ודווקא סוזן מתגלה כיחידה שתוכל להציל את המצב ולהשכין שלום עם מנהיג השובתים, מוריס (דפרדייה כמובן), שהוא במקרה גם אהובה לשעבר.

מן הביקורות: המבקרים בצרפת סלדו מסרטיו האחרונים של אוזון אבל דווקא אהבו את "פוטיש", ועמיתיהם בארצות הברית הסכימו עמם. ווילג' וויס הכריז שמדובר באלגוריה פמיניסטית ערמומית ומהנה, סן פרנסיסקו כרוניקל הוסיף שמדובר במעדן מצחיק ומרגש, וגם אורי קליין הישראלי, שכתב על הסרט לרגל הקרנתו בפסטיבל הקולנוע הצרפתי בארץ, חילק לו שבחים ואף אמר שהוא גורם לצופה בו לחייך ללא הרף.

ציונים: רוטן טומיימטוס – 82, מטה קריטיק – 70.

במאי: פרנסואה אוזון. משחק: קתרין דנב, ז'ראר דפרדייה, ג'ודית גודרש (103 דקות).