נושאים חמים

עמוס גיתאי: "זה מזעזע, אין ג'וליאנו שני"

הבמאי הגיב בהלם עם היוודע דבר הירצחו: "כל מה שהוא עשה הוא עשה מכל הלב". יעקב אגמון: "בזכותו פעילי טרור החליטו להתמסר לתיאטרון"

(צילום: רויטרס. עריכה: יותם בן דוד)

"זה מזעזע, אני ממש מזועזע", אמר לוואלה! תרבות, הבמאי עמוס גיתאי, עם היוודע דבר הירצחו היום (שני) של השחקו ג'וליאנו מר חמיס. "היו לנו יחסים קרובים, עשינו המון דברים יחד. מהסרט הראשון שלי 'אסתר', בו הוא שיחק יחד עם מוחמד בכרי בתפקידים הראשיים, ובהמשך 'תל אביב – ירושלים', הסרט השני שלי, ואחר כך 'כיפור' ועוד. זה מזעזע, אני מזועזע, לחשוב שג'וליאנו מת".

"צילמנו יחד בג'נין את תיאטרון החיים", המשיך גיתאי. "פגשתי את אמא שלו, ארנה. זה מזעזע. הוא היה דמות מדליקה, תמיד ניסה לחצות את כל הגבולות האפשריים – גם האישים, גם היצירתיים. כל מה שהוא עשה הוא עשה מכל הלב ותמיד היה מושקע גם בחשיבה הפוליטית וגם היצירתית שלו. אין ג'וליאנו שני. זה אדם מיוחד במינו, בן לאם מיוחדת במינה שגם רצתה, דרך האינטימיות שלה, לגשר על כל התהומות של השנאה והאיבה יחד עם האב שלו חמיס. ממש מזעזע, מזעזע מזעזע. אני פשוט לא מצליח לעכל את זה".

מר חמיס נורה היום אחר הצהריים בסמוך לתיאטרון "החופש" שניהל בג'נין. ארבעה חמושים ירו עשרות כדורים לעבר רכבו והוא מת במקום. בנו שהה עמו אך לא ברור אם נפגע.

"ביטא את הדילמה של המדינה הזו - ושילם בחייו"

"אין לי מושג מי יכול היה לרצות להרוג אותו", הגיב בזעזוע יענקלה אגמון, ששימש כמנהל האמנותי של תיאטרון הבימה בתקופה שמר חמיס שיחק בתיאטרון. "אני העסקתי אותו בהצגות 'נשיקת אשת העכביש' ו'מראה מעל הגשר' והוא היה שחקן מבריק. הוא בא אליי כשלא רצו להעסיק אותו בשום מקום ואני העסקתי אותו. גם ראיינתי את אמא שלו בשעתו בגלי צה"ל. הוא עבד אז כטייח, פועל בניין בחיפה, כי הוא לא מצא עבודה במקצוע האמיתי שלו, אבל מאז כבר הרבה זמן שלא ראיתי אותו.

"הוא היה אדם יוצא דופן, עשה מסע כזה לג'נין כשרק השם 'ג'נין' מזעזע פה אנשים. אבל הוא עבד שם ובזכותו אנשים שהיו פעילי בטרור נגד ישראל החליטו להתמסר לתיאטרון. זה היה הכוח שלו".

גם אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל אביב, הביע זעזוע מהרצח ואמר בתגובה - "מה הסיבה שהם ירו במישהו שעוזר להם כל כך? זה פשוט נורא, זה פשוט טירוף מוחלט".

"אני המומה מהרצח המזעזע", אמרה ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין. "ג'וליאנו היה שחקן מדהים ואדם שנלחם על העקרונות שלו. הוא היה קרוע בין שתי זהויות וביטא את הדילמה של המדינה הזו - ושילם בחייו".

דביר בנדק, יו״ר ארגון השחקנים שח"ם, אמר כי ״איבדנו היום דמות ייחודית ואמיצה, אשר ללא קשר לדעות פוליטיות ותפיסות עולם מדיניות, כאלו או אחרות, היה שחקן מדהים, ממקימי ארגון השחקנים וממובילי המאבק המתמשך למען התרבות ככלי לשינוי חברתי. ארגון השחקנים בישראל מגנה את הרצח המתועב ומבכה את מותו של ג׳וליאנו״

"אני לא מופתע בגלל המצב בג'נין"

"הוא היה גדול ", אמר לוואלה! השחקן אוסאמה מסרי שהיה חבר קרוב של מר חמיס. "הוא עשה דברים שאף אחד לא יכול היה לעשות. כולנו עודדנו אותו, אף אחד לא הרגיש שיקרה לו משהו. אני מתפלא ולא מתפלא שהרגו אותו: אני לא מופתע בגלל המצב בג'נין, יש אנשים שהם נגד כל דבר תרבותי - כמו החמאס".

"ג'וליאנו ויתר על הכוכבות שלו, גם בהוליווד וגם בישראל", הוסיף מסרי ואמר. "אמרו עליו שהוא משוגע אבל הוא הצליח בכל דבר שעשה. ללכת לג'נין, ועוד למחנה הפליטים ולא לעיר, זו התנדבות. זה מקום מיוחד, לדעתי הוא היה מהפכן גדול ועשה מה שאף אחד לא יכול היה לעשות".

"עדות מדאיגה להתחזקות הקיצוניים"

מיכה לבינסון, מנכ"ל בית ספר בית צבי, בו למד מר חמיס, מסר בתגובה: "ג'וליאנו היה שחקן ענק עם כריזמה יוצאת דופן וסמל לדו קיום ולחיינו המשותפים על אותה אדמה. את חייו העביר בין העולם היהודי לבין העולם הערבי ולאורך כל הדרך היה רודף שלום ולוחם שלום, שנפל קורבן בידי קיצוניים המתנגדים לשלום".

"בפעם הראשונה בה ראיתי אותו הוא גילם את סטנלי קוואלסקי מ'חשמלית ושמה תשוקה' בתרגיל שנה ב' בבית צבי וכבר אז הוא היה ענק. לימים, כשביימתי אותו ב'מראה מעל הגשר' בהבימה, הוא היה דוגמה ומופת לשחקנים, שידע יותר מכל אחד איך להיכנס לתפקיד. שחקן מצוין על הבמה עם משמעת ברזל. אנחנו נסערים, גם בהיבט האישי, כיוון שאהבתי אותו מאוד והוא עצמו היה אוהב אדם, גם בהיבט המקצועי כי אבד לנו שחקן מצוין בקולנוע ובתיאטרון וגם בהיבט הפוליטי כי זו עדות מדאיגה להתחזקות הקיצוניים שמחזקים איש את רעהו ואיש את אויבו במלחמתם נגד השלום".

מלוחם לשחקן לפעיל פוליטי

ג'וליאנו מר חמיס נולד ב-1958 בנצרת לאם יהודייה, ארנה מר חמיס, ואב ערבי, צליבא חמיס. הוא שירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הצנחנים ולאחר מכן פנה לקריירת משחק. תפקידו הראשון בקולנוע היה בסרט "המתופפת הקטנה" של הבמאי האמריקאי ג'ורג' רוי היל, שם שיחק לצד דיאן קיטון. בהמשך כיכב בשלל סרטים ישראלים, ביניהם "זעם ותהילה" של אבי נשר, "זהר" של ערן ריקליס ו"כיפור" של עמוס גיתאי. בשנת 2002, אף היה מועמד לפרס אופיר על תפקידו ב"טאהרה" של גיתאי.

בנוסף, שיחק במספר הצגות בתיאטרון בית לסין, תיאטרון חיפה ותיאטרון הבימה, ואף ביים ב-2003, יחד עם דניאל דניאל, סרט דוקומנטרי עטור פרסים – "הילדים של ארנה" – שעסק בתיאטרון של ילדים שהקימה אמו בג'נין בשנות ה-90. בשנת 2006 חזר מר חמיס לג'נין והקים בה תיאטרון קהילתי בשם תיאטרון "החופש".

(השתתף בהכנת הכתבה: עידן אבני)