פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לב שלם: "אתה נמצא כאן" של ברי סחרוף - לא להחמיץ

      באלבומו החדש, "אתה נמצא כאן", ברי סחרוף יוצא למסע מרתק בחיפוש אחרי מקומו בישראל 2011 והתוצאה היא אלבום שאסור לפספס. עינב שיף הולך איתו תמיד

      "מה עשו לשיר שלנו?" שואל ברי סחרוף ב"זמן של מספרים" המעולה, ואם לכל אלבום מצוין יש שאלה שמרחפת מעליו, זו השאלה שסחרוף יוצא לברר באלבומו החדש, "אתה נמצא כאן". זהו אלבום שכולו מסע מרתק בין החלקים החרוכים של חייו כאדם, כמוזיקאי וכישראלי; חלקים שכולם נמצאים בשאלה הזו: מה הם - האנשים הגדולים שאנחנו חיים לפי המטוטלת של שגעונותיהם, כספם והאגו הבלתי ניתן להשבעה שלהם - עשו לשיר, כלומר לחיים שלנו.

      התשובה של סחרוף לשאלה הזו ב-46 הדקות של "אתה נמצא כאן" אינה מדכאת כמו ב"האחר", אלבום הסולו האחרון שסחרוף היה חתום עליו לבדו. אז, ב-2001, היה "האחר" אלבום מופת שלא הובן בזמן אמת כחוליית ברזל בתרבות הישראלית, כפי שצפוי אגב לקרות גם ל"אתה נמצא כאן" – אלבום שיהיה רחוק מאוד מהקונסנזוס של "נגיעות" ואפילו זה של "אבן גבירול", שנשמע דהוי ולא רלוונטי לעומת החיוניות של סחרוף ב"אתה נמצא כאן".

      אבל "האחר" היה אלבום אפל וטרגי, של אדם שלא בטוח היכן העתיד של המקום שבו הוא עומד. "אתה נמצא כאן" מציג, לעומת זאת, סחרוף מפוכח וכואב לא פחות את ישראל שבה הוא חי ופועל, אבל בגיל 53 וכאבא לילדים, נראה שאין לו מקום לפסימיות. ההכרה שלו בכך נמצאת בשם האלבום – "אתה נמצא כאן", לטוב ולרע. מכאן אפשר רק לעלות.

      עטיפת האלבום "אתה נמצא כאן" של ברי סחרוף (יח"צ)
      מסע מפוכח, נקודת מבט אופטימית. עטיפת "אתה נמצא כאן" (צילום: יח"צ)

      סחרוף מסחרר כבר מהפתיחה: "הלוחש במכוניות" הוא פרזנטציה מרהיבה של כעס, קלסטרופוביה ומרירות של כל הכוחות השליליים שפועלים מסביב, שמסתיימת בבקשה של תפילת נעילה של יום הכיפורים – "פתח לנו שער כי פנה יום". אחר כך מגיע "זמן של מספרים", שמעלה הילוך בסגנון החביב על סחרוף: ריף גיטרה מזרחי, מלוכלך וקליט, פזמון סוחף והנשק הסודי שלו בשנתיים האחרונות באולפן ועל הבמה – קולות הרקע של שי צברי, זמר שלכשייצא לקריירת סולו, יהווה את הגרסה הגברית למהפכה של דיקלה במוזיקה המזרחית.

      לאחר מכן קשה לבחור את רגע הטוב ביותר. "כלום זה לא סתם" מתחיל מצמרר כמו בלדת רדיוהד וממשיך למסחטת רגש שמזכירה את "מועדון החולמים על צדק" האדיר שיצר סחרוף עם פורטיס ב"על המשמרת", עוד אלבום שבחן את הישראליות בעיני רנטגן כפי שעושה "אתה נמצא כאן". "העין", בחירה מושלמת לסינגל ראשון, שם את סחרוף עמוק בנו-דיסקו עם הומאז' יפה לנעימה של החדשות בערבית, שיר ששם רגל חזקה על גז לקראת החצי השני והמהורהר יותר, אך המוחץ לא פחות של האלבום.

      החלק הזה מגיע לשיא בשיר "בארץ הפלאות", שם סחרוף סוגר חשבון עם עברו האירופי משנות ה-80 ("ונדמה שמישהו הבטיח שהבא בתור הוא אמיתי" מרפרף ישירות ל-"Next One is Real" של מינימל קומפקט). לפני כן, בשיר הנושא, הוא אומר "קסם לא יבוא לעומדים מהצד", שבעצם מסביר בדרכו המסובבת והלא קלה לעיכול – אין מקום אחר.

      ברי סחרוף בהופעה (נמרוד סונדרס)
      מסחרר מהפתיחה, מוחץ בסיום. סחרוף (צילום: נמרוד סונדרס)

      סחרוף ממעט לחתום על מילים ולחנים לבדו, לכן ההצלחה של "אתה נמצא כאן" היא גם חלקם של בנו הנדלר ואורן לוטנברג, המפיקים המוזיקליים של האלבום שמשלימים זה את זה – הראשון קרוב יותר לעולם המוזיקה השחורה, האלקטרונית והסמפלרים שסחרוף כה אוהב, והשני הוא פועל נאמן של רוקנרול, גיטרות ופזמונים אינטליגנטיים. שניהם מוציאים לפועל היטב את החזון שסחרוף סוחב עמו מאז ימי מינימל קומפקט – מזרח ומערב שחיים ביחד כמו הזאב והכבש, אלו שלא מצליחים להסתדר ב"הדרך לערד", מהשירים היפים באלבום שכתב רוני סומק ושסחרוף הפך לקטע אפל ומדכא שכולו מהווה סמל לחוסר התקשורת בין ישראל הראשונה לשנייה ובין השנייה לשלישית.

      גם בכתיבת המילים, סחרוף הסתייע כרגיל בדן תורן, אבל רתם גם את נעם רותם ל"ימים נוראים", טקסט שקצת מוזר לשמוע אותו מגרונו של סחרוף אבל עם משפט אחד שכדאי לזכור בהקשר הזה – "הזמן הפך אותי קשה והקול שלי מחליד". ואכן, משהו נסדק בקולו של סחרוף ב"אתה נמצא כאן", אבל כמו הגבר ב"ימים נוראים" שמתחנן על מקומו בחייה של האישה שהוא אוהב, המאמץ הווקאלי של סחרוף הוא גם המלחמה שלו על מציאת מקומו בישראל, שאת חלקה הוא כבר לא מכיר וגרוע מכך, הוא כבר אינו מבין.

      לכן ההשפעה הגדולה באמת על האלבום הזה היא של עמיר לב, ששותף לכתיבת שירים משמעותיים באלבום כמו "האחד", "כלום זה לא סתם", "אתה נמצא כאן" ו"זמן של מספרים". "אתה נמצא כאן" מתקשר באופן עמוק ויפה עם "הכל כאן", האלבום החשוב שהוציא עמיר לב לפני שלוש שנים, שהיה כל כולו חשבון נפש נוקב ועמוק עם ישראל הקרה והאטומה של ימי אולמרט ומלחמת לבנון השנייה. סחרוף לא קרוב לכתיבה הנוקבת של לב באותו אלבום, אבל הוא כן שאב משם את ההחלטה הספרינגסטינית שלקח על עצמו לב אז – לדבר, עכשיו.

      ברי סחרוף (יח"צ , שי נייבורג)
      זה הזמן לדבר. ברי סחרוף (צילום: שי נייברג)

      ברי סחרוף כבר לא יהיה המוזיקאי הישראלי המעודכן בעולם, כפי שרדיוהד כנראה כבר לא יצליחו להביא בכל אלבום את בשורת הקאטינג אדג'. לכן, גם אם "אתה נמצא כאן" אינו מהפכני כמו "סימנים של חולשה", לא שלם כמו ”האחר" ולא פורץ מסגרות כמו "נגיעות", הוא כן מציב בפני סחרוף משימה מורכבת בהרבה: כמו רדיוהד, סחרוף במעמדו הוא המתווך הגדול ביותר בין מוזיקה מאתגרת ומסרים מורכבים לקהל שמונה עשרות ומאות אלפי אנשים.

      לכן, אפשר לצקצק בלשון ולתהות כיצד סחרוף טרם הכניס את הדאבסטפ לשיריו או הסתפק בהשפעות של טי וי און דה רדיו. אבל בדומה לאלבום המשולש של פורטיס, החשיבות של "אתה נמצא כאן" מתעלה מעל הצורך של המאזין ביוצר עדכני – הוא צריך את סחרוף בתור התשובה המוזיקלית המוחצת לאובדן הדרך של ישראל 2011, צריך אותו כחוד החנית במלחמה התרבותית שתתנהל פה בשנים הקרובות. לכן כשסחרוף אומר "אתה נמצא כאן", הוא בעצם מתכוון לעצמו, ומודיע שהוא לא הולך לשומקום במאבק על העתיד. ועם איך שהוא נשמע ועם המחויבות שהוא מציע – כולנו צריכים לעמוד מאחוריו ולמחוא כפיים.

      ברי סחרוף – "אתה נמצא כאן" (נענע דיסק)