"אין שחקן שהוא גדול מהקבוצה", נוהגים להגיד מאמני הכדורגל, אבל גם הם יודעים שזו קלישאה לא אמינה. בכל קבוצה יש שחקנים אפורים ושחקני נשמה, יש שחקני הגנה ושחקני התקפה, יש צוות מקצועי ומחלקת איפור, אבל בסופו של דבר, ברגעי ההכרעה ובמשחקים הגדולים, יש את הכוכב שאליו נשואות העיניים. בעגה המקצועית קוראים לזה "פנטזיסט": האיש שיכול לנפק קסם מכלום, האליל שיכול להכריע את ההתמודדות במהלך אחד. אסי כהן הוא הפנטזיסט של "ארץ נהדרת".
בהנחה שהפרסומים על רצונו של כהן לעזוב את התוכנית הם מעבר למהלכי מיקוח לקראת משא ומתן בין הצדדים (כפי שקורה לא אחת בתעשיית הטלוויזיה), מדובר בחדשות מדאיגות למדי עבור ראשי התוכנית. ל"ארץ נהדרת" יש בסיס חזק וקהל נאמן, אבל לאחרונה חסר לה ברק. בקרב הטון המוביל בסדרה הטון הגברי - קיציס הוא המנוע במרכז המגרש, אבל הוא לא יכול לבד. פרידמן עדיין מלהטט מפעם לפעם, אבל לוקה בחוסר יציבות. אלי ומריאנו נותנים את הנשמה, אבל קצת מעבר לשיאם.
אסי כהן, החל מהעונה הרביעית אז הפך לחבר קבוע בתוכנית, היה שם תמיד כדי להציל אותה. לפעמים הוא היה ממש כמו לאו מסי, זה שחלף לבדו על פני כל המגרש והותיר את חבריו לקבוצה חסרי מעש. "לכל שחקן יש תחליף", אומרים מאמני הכדורגל, שיודעים בעצמם שהם משקרים.
אל תפספס
בעונות האחרונות, כהן הוא סחב את הקבוצה על הכתפיים כמעט לבדו. הדמויות של פילוס, טל ברודי, אבי נמני, גבי אשכנזי, שאולי ואיווט ליברמן מנעו מ"ארץ נהדרת" לא פעם תבוסות מבישות. עם הלוק הנכון וחוש קומי טבעי, הוא עזר לה לשמור על מעמדה בימים קשים. עכשיו כהן, שהצליח להפוך אפילו פרסומות לבנקים לפנינה טלוויזיונית, מרגיש שהוא מוכן לאתגר הבא. על פי הדיווחים, הוא יתמקד בשנה הבאה בסדרה "חטופים". מבחינתו הוא עובר לאירופה, לליגה של הגדולים, לדרמות ולפורמטים שיתמקדו בעיקר בו, ולא באנסמבל.
כהן אמנם שיחק בדרמות בעבר ("אהבה זה כואב" ו"חטופים" בטלוויזיה, "הכוכבים של שלומי" בקולנוע), אולם נראה שיש בעזיבתו מעין החלטה משמעותית יותר בכיוון הבעות הפנים החתומות מאשר לצחוקים והסתלבט. במובן הזה, חובבי הקומדיות אף פעם לא אהבו לראות את כוכבי הז'אנר חוצים את הכביש, כיוון שמאכזב לגלות שמבחינתם קומדיות נחשבות לז'אנר קצת נחות ועממי.
אמנם הכישרוניים מביניהם מצליחים בכל אשר יפנו, אך רבים מהם חוזרים הביתה. ג'ים קארי, בילי קריסטל ואדם סנדלר הם רק חלק מהשמות של קומיקאים שעברו לצד השני, ובסופו של דבר הבינו מהו מקומם הטבעי. נאחל לכהן בהצלחה, באמונה גדולה שיפרח גם בדרכו החדשה, אך נצפה בקוצר רוח לשובו הביתה.
אל תפספס
ומה העזיבה הזו אומרת מבחינת "ארץ נהדרת"? האם האימפריה קופאת על שמריה? האם היא מצפה שהתארים יבואו לה בקלות? האם היא מאבדת ממעמדה? לאורך השנים היא הוכיחה את חוסנה ושרדה כל מהלומה (מי זוכר את עזיבתם של דב נבון ואורנה בנאי? איפה היינו היום בלי שני כהן?), ומעניין יהיה לראות איך התוכנית תתאושש מהמכה הזו.
לעתים עזיבת כוכב יכולה גם להביא לשינוי חיובי ולרענון השורות (אולי גם בכותבים), ולאפשר לכישרונות צעירים מהספסל לעלות למגרש ולקחת פיקוד (ערן זרחוביץ' בשל?). בשורה התחתונה, ייתכן שכולם יפסידו מהמהלך הזה, אך סביר להניח ששני הצדדים ייצאו נשכרים. למזלה של "ארץ נהדרת", היא משחקת בליגה כל כך חלשה, שהאליפות כמעט מובטחת לה, גם עם סגל חסר וגם בלי הכוכב העיקרי שלה. אין פלא שהוא מרגיש גדול על הליגה הזאת.