פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיכוי קלוש: "נגד כל הסיכויים" - שטחי וילדותי

      האם משהו יכול לעמוד בפני האהבה? "נגד כל הסיכויים" בכיכובו של מאט דיימון מתיימר לתת לכך תשובות מעמיקות, אבל התוצאה שטחית וילדותית. אבנר שביט אנטי

      משל סיני מספר על איש שיום אחר יום ניסה להזיז הר. מובן שלא עלה בידיו לעשות כך, ובכל זאת הוא התמיד במאמציו עד שהאלים כה התרשמו מנחישותו, שהם החליטו להזיז את ההר בשבילו. סיפור קטן זה מגלם בתוכו את תפיסת העולם שיוצאת מנקודת ההנחה כי בעיקרון, כמעט ואין לנו דרך להשפיע על העולם ולשנות את חיינו, אבל אם משהו מספיק חשוב לנו, אפשר לשנות בכוח הרצון וההתמדה כל גזירת גורל.

      תפיסת עולם זו עומדת מאחורי הסרט הטרי "נגד כל הסיכויים", העוסק בפוליטיקאי (מאט דיימון) שכל מיני גזירות מלמעלה מונעות ממנו לממש את אהבתו ליקירת לבו (אמילי בלאנט). למרות זאת, הוא מסרב להרים ידיים ושוב ושוב עושה כל שביכולתו כדי להתאחד עמה, עד שבדיוק כמו במקרה של הזקן הסיני, העקשנות שלו מאיימת לחולל נס נגד כל הסיכויים.

      אך למרות הדמיון בין עלילת הסרט ואותו משל נושן, "נגד כל הסיכויים" מבוסס דווקא על סיפור קצר של פיליפ קי.דיק. זו הפעם העשירית שבה מביא הקולנוע האמריקאי אל הבד מכתביו של הסופר המנוח, והתוצר הסופי שונה במובהק מכל קודמיו. אמנם כרגיל בעיבודים ליצירותיו של דיק, גם כאן אנו חוזים ביחיד המנסה לשנות למען עצמו את סדרי העולם שנקבעו לכולם, אך במקרה זה, הנופך הרומנטי גדול מאי פעם.

      כנגד כל הסיכויים (יח"צ)
      הבעייה שאין כימיה בין שני הכוכבים. מתוך "כנגד כל הסיכויים" (צילום: יח"צ)

      וכך, בשעה שבסרטים הקודמים שנעשו על פי כתביו של דיק המתח בין הבחור לבחורה היה קיים, אם בכלל, רק כעלילת משנה, הרי שהפעם הוא ניצב כקו העלילה הראשי. למעשה, אפשר אף להגדיר את "נגד כל הסיכויים" כדרמה רומנטית לכל דבר, עם ממד של פנטזיה ופעולה, אבל גם עם כל קלישאות הז'אנר החבוטות - כולל סצנת ההתאהבות בתזמון הכי לא מתאים בעקבות מפגש מקרי בשירותים או סצנת עצירת טקס החופה ברגע האחרון.

      זו פרשנות יפה ליצירה של אשף המד"ב המנוח, והיא גם מבדלת את "נגד כל הסיכויים" מעיבודים קודמים לכתבי הסופר ואף מאפשרת להזדהות בקלות יתרה עם הדמות הראשית. אחרי הכל, בניגוד לגיבוריו הקודמים של דיק, יש לו מטרה פשוטה ונעלה שאי אפשר לחלוק עליה או לא להבין אותה. אך למרות תשומת הלב המיוחדת שניתנה לסיפור האהבה כאן, הוא אינו מספק. בסיכומו של דבר, הוא אף פחות משכנע מרוב עלילות המשנה הרומנטיות בסרטים הקודמים שנעשו בהשראת דיק.

      הסיבה לכך היא שהסרט כולו קיווה להיבנות על הכימיה בין דיימון ובלאנט, אבל פשוט לא נוצר ביניהם קליק והדינמיקה לא משתפרת עם הזמן. למעשה, אין זה ברור מלכתחילה מדוע שתי הדמויות הראשיות מתאהבות, וככל שהולכים ומתרבים הגורמים שמנסים להפריד ביניהן, יותר ויותר לא ברור מה בעצם מקור המשיכה בין השניים. "נגד כל הסיכויים" יכול אולי לטעון שבין האביר והעלמה פשוט ניצתה אהבה ממבט ראשון, אבל זה הסבר שראוי יותר לאגדת ילדים. ואכן, יש משהו ילדותי בסרט, ולא רק מן הטעם הנ"ל.

      מתוך הסרט "כנגד כל הסיכויים" (יח"צ)
      איורני שסרט אנטי-טוטליטרי לא משאיר מקום לדמיון. מתוך "כנגד כל הסיכויים" (צילום: יח"צ)

      הילדותיות הזו נובעת בעיקר מן הנטייה של הסרט לפשט ולפרשן את כל המתרחש. וכך, אמנם "נגד כל הסיכויים" לא טורח לגבש מניע להתנהגות של שני הגיבורים, אבל מכאן והלאה הוא מקפיד להכביר מילים על כל אירוע ואירוע בו. בהתאם לזאת, הדמויות מסבירות לנו ללא הרף לאן הן הולכות, מדוע זה קרה ומה משתמע מכך, כאילו שלא היינו יכולים להבין זאת בעצמנו, וחשוב מכך – כאילו שלא היינו רוצים שיישאר לנו קצת מקום לדמיון.

      וכך, באופן אירוני, דווקא סרט שעוסק בהתנגדות לטוטליטריות מתגלה כשתלטני בעצמו ואינו ניאות לתת לצופים לחשוב בעצמם. "נגד כל הסיכויים" היה יוצא נשכר לו היתה בו רק מקצת האמביוולנטיות שיש ב"בלייד ראנר" וגלגולים קולנועיים מוצלחים אחרים לכתביו של דיק, אבל הוא ישיר וחד-משמעי כמו מעשייה דידקטית לילדים.

      הבוסריות של הסרט לא מסתכמת בכך: זהו סרטו הראשון מאחורי המצלמה של ג'ורג' נופלי, שקודם לכן כתב לדיימון את "אושן 12" ואת "זהות אבודה", וחוסר הניסיון שלו מורגש מן הפתיחה המהוססת ועד הסיום חסר התנופה. גם התפאורה, התלבושות והאפקטים בסיסיים וגולמיים, ובין השאר, הדבר מנטרל את כוחם של כל אותם גורמים מסתוריים שמתנכלים לגיבור בשירות השליחות העליונה. אנחנו אמורים לחוש כלפיהם תערובת של סקרנות ורתיעה, אבל החד-ממדיות שלהם מעוררת בעיקר אדישות ואף לעג.

      מתוך הסרט כנגד כל הסיכויים (יח"צ)
      צריך ללכת לקורס אצל כריסטופר נולאן. מתוך "כנגד כל הסיכויים" (צילום: יח"צ)

      כדי להצדיק את רוח ההשטחה שמלווה את הסרט בכל צעד ושעל, יהיו אולי כאלה שיטענו כי זו הדרך היחידה בימינו להתאים את כתביו של דיק לקולנוע ההוליוודי. אך לטענה זו אין תוקף בשנה שבה מוצר בסדר הגודל של "התחלה", שעוסק בניסיונו של היחיד לשנות את הגורל בצורה בוגרת בהרבה מ"נגד כל הסיכויים" גם מכניס בקופות פי חמש ממנו.

      חשוב כך, בדיוק כפי שגם "נגד כל הסיכויים" מוכיח, למרות כל האילוצים שקיימים בעולנו, בכל זאת יש בידינו בחירה חופשית. סרט זה בחר מרצונו ללכת בדרך הקלה ביותר, ולכן רק הוא גזר על עצמו שחווית הצפייה בו תהיה כה מוגבלת.