טובים השניים: לכבוד פסח שני - האלבומים השניים החשובים והמעניינים

מבין מגוון הקלישאות והביטויים האינסופיים שמקיפים את עולם המוזיקה, ל"מבחן האלבום השני" שמור יותר ממקום של כבוד. לרוב, זהו אותו מבחן שמגיע לאחר בכורה מפוצצת ומפתיעה, כזו שמעמידה את המאזינים על הרגליים, דרוכים בציפייה לשלב הבא. אלא ש"מבחן האלבום השני" הוא לפעמים מורכב ומסובך בהרבה: למשל, אחרי אלבום בכורה כושל או מאכזב במכירות ולפעמים גם אחרי אלבום ראשון בינוני ואפילו גרוע.

בכתבה הזו ניסינו לבחון את תופעת האלבום השני מהכיוונים השונים האלו, כשהמכנה המשותף לכולם הוא היותו של האלבום השני נקודת מפתח משמעותית למדי בקריירה של היוצרים, לאחריה הדיסקוגרפיה שלהם לא חזרה להיות כשהיתה. מסיבה זו, לא נכללים כאן אלבומים של הרולינג סטונז, הדורז, הביטלס, הסמיתס והרכבים דומים, שאלבומיהם השניים היו כמובן לכל הפחות טובים מאד, אבל להיותם שניים לא היתה שום חשיבות במבט כולל על הקריירה שלהם.

כמו כן, בהחלטה ספציפית מאד, הוחלט שלא לכלול כאן את "Nevermind' של נירוונה, כי כל כוונתה של הכתבה היא לנסות ולהאיר פינות בתהליכי הפיתוח של האמנים לכדי קריירה כוללת. "Nevermind" ממילא נחשב לאחד מ-10 האלבומים הגדולים בכל הזמנים והמספר הסידורי שלו בדיסקוגרפיה הממילא קצרה של נירוונה, קצת מייתר את ייחודיות המקרים המתוארים כאן. בנוסף, האלבומים המוזכרים כאן של יוצרים בודדים מתייחסים אך ורק לקריירת הסולו שלהם, בשונה מחברותם בלהקה כזו או אחרת.

*שנת יציאה: 1969

*אלבום בכורה: "David Bowie"

קצת מדהים שמהבציר המוזיקלי הבלתי הנשכח של שנת 1967, דיוויד בואי היה שייך לצד הבינוני, שלא לומר החלש, של סקאלת האלבומים שיצאו אז. לקח לו שנתיים להתאושש מאלבום שהיה לא רע אבל די בוסרי (להוציא את השיר "London Boys" שתמיד מרגש) כדי להמר על תחפושת האסטרונאוט של מייג'ור טום ב-"Space Oddity", היצירה שאולי לא נכנסה לרצף המאסטרפיסים המדהים שלו משנות ה-70, אבל למעשה הכניסה אותו בכלל למשחק שיאפשר לו להוציא אלבומים שכאלו בעתיד.

"Space Oddity" האלבום נחשב אמנם לכישלון מסחרי יחסי, אבל הצלחת הסינגל המפורסם הקנתה לבואי בעיקר זמן ומקום להתרחב לכדי אפשרות של הגשמת חזונו המקורי שהגיע מאוחר יותר. עם השנים, גם האלבום הזה התגלה יותר לעומק בזכות שירים כמו "Memory of A Free Festival" ו-"Letter to Hermione" המעולים.

*אלבומים שניים נוספים מוצלחים לאחר בכורה בינונית:

קווינז אוף דה סטון אייג' - "Rated R"

מידלייק – "The Trials of Van Occupanther"

רדיוהד – "The Bends"

*שנת יציאה: 1993

*אלבום בכורה: "הכל או כלום"

למעשה, הגדרת "הכל או כלום" כאלבום בכורה היא מעט בעייתית, גם על פי סחרוף עצמו, שבראיונותיו הנדירים נהג לכנות את "סימנים של חולשה" כאלבומו הראשון באמת, מנותק מצילו של רמי פורטיס. ועם זאת, ל"הכל או כלום" היה חלק חשוב בניסיון של סחרוף כסולן שחתום לבדו על יצירה שלמה, אולם איש לא חזה את פריצת הדרך המדהימה שהיווה "סימנים של חולשה" הן לסחרוף עצמו והן לרוק הישראלי בכלל, שלמד לראשונה איך משלבים נכון בין דיסטורשן, מתיקות, סימפולים, ריפים מזרחיים ופסיכדליה כבדה אך ריאליסטית.

לכן, גם היום (כמעט 20 שנים אחרי), "סימנים של חולשה" הוא לא רק יצירת מופת מהדהדת, אלא אלבום רלוונטי וחי שתענוג להאזין לשיריו שוב ושוב ולחכות שסחרוף יבצע אותם בהופעות.

*אלבומים שניים חשובים בישראל:

עמיר לב – "עמיר לב"

אלג'יר – "מנועים קדימה"

אייל גולן – "בלעדייך"

*שנת יציאה: 1985

*אלבום קודם: "Madonna"

יותר משהמוזיקה של "Like A Virgin" היתה שינוי לעומת אלבום הבכורה של מי שתהיה לימים מלכת הפופ (ואין יותר מדי הבדל), מדונה של "Like A Virgin" היא חיית שיווק ובמה משוכללת ומתוחכמת פי כמה מזו שהגיחה לעולם שנתיים קודם לכן. ייתכן שהכל היה חלק מאיזושהי תוכנית-אב עם צעדים ומדדים, אבל להיסטוריה, זו שנכתבת על ידי המנצחים, זה לא משנה: "Like A Virgin" לקח אמנית כושלת מסחרית והביא לה אלבום במקום הראשון במצעדי הבילבורד, לאחריו הגיעו סיבובי הופעות מנצחים ובעיקר קריירה ארוכת שנים שכולנו שומעים עליה ומאזינים לה בציפייה דרוכה.

*אלבומים שניים מוצלחים של יוצרות:

ביורק – "Post"

הברידרז – "Last Splash"

נינט טייב – "קומוניקטיבי"

*שנת יציאה: 2003

*אלבום בכורה: "Is This It"

*המקרה המרתק של הסטרוקס הוא הדוגמה אולי הקלאסית ביותר במאה ה-21 לאותו "מבחן אלבום שני" מדובר. כל מי ש-"Is This It" הציל את חייו, פחד מהרגע שבו האלבום הבא יתגלה כתשובה של ההרכב הניו יורקי לאלבום ההמשך של הסטון רוזס לבכורה המושלמת שלהם, כמובן מינוס שנות ההמתנה והמאבקים המשפטיים. בעשור שבו האינטרנט ומהירות המידע היו ממילא קובעי הטון, תרחיש אובדן הקסם היה גם הסביר מכולם, בהתחשב בלחץ העצום סביב החבורה.

ואז, דקה לתוך השיר הפותח את האלבום, " What Ever Happened" בו זועק ג'וליאן קזבלנקס "אני רוצה להישכח", אנחות רווחה עפו ברחבי העולם – הסטרוקס לא התקלקלו, הם רק התעשרו ונהיו עצבניים יותר. הרווח היה כולו שלנו.

*אלבומי המשך מעולים לאלבומי בכורה מפתיעים וחשובים:

ארקייד פייר – "Neon Bible"

טי.וי און דה רדיו – "Return to Cookie Mountain"

משינה – "משינה 2"

*שנת יציאה: 1999

*אלבום בכורה: "Infinite"

כמו שאמר קווין ספייסי לחוקר המשטרה ב"החשוד המיידי": הטריק הגדול ביותר של השטן היה לגרום לאנשים לחשוב שהוא לא קיים. הטריק הגדול ביותר של אמינם היה להעלים כל זכר לאלבום הבכורה שלו ולהתחיל מחדש ב-"The Slim Shady LP". ד"ר דרה לקח את מושכות הניהול וחלק מההפקה ואלה הניבו את "My Name Is", הלהיט הגדול הראשון של אמינם, ולאחר מכן את "Guilty Conscience", עדיין אחד משיריו הטובים ביותר של הראפר הענק הזה, שספק אם הוא בעצמו זוכר איך קוראים לאלבומו הראשון.

*אלבומים שניים חשובים בהיפ הופ:

ביסטי בויז – " Paul's Boutique"

הפוג'יז – "The Score"

שב"ק ס' – "בעטיפה של ממתק"

*שנת יציאה: 1999

*אלבום בכורה: "Life Thru A Lens"

אם יש מבחן קשה יותר מ"מבחן האלבום השני" הוא "מבחן האלבום השני למוזיקאי שיצא מלהקה". שלא כמו סחרוף במינימל קומפקט ופורטיסחרוף, למשל, רובי וויליאמס יצא מטייק דאת כשהוא כוכב הפופ הגדול באנגליה ואלבום הבכורה שלו אכן נמכר היטב בבריטניה. ועם זאת, התחושה היתה שלמעט ההצלחה של "Angels", אחת הבלדות הטובות בכל הזמנים, אותו אלבום לא הגשים את הציפיות העצומות מוויליאמס, גם עם להיט כמו "Let Me Entertain You".

אבל הדבר היפה באמת ברובי וויליאמס, שהתגלה בעיקר באלבומו השני, הוא הנפש האפלה שלו מצד אחד והיותו הבדרן המושלם מצד שני, שהתוצאה שלה היא אחד האלבומים המהנים של העשור, עם כמות להיטים שסוף סוף סידרה אותו כאמן סולו לגיטימי: "Strong" הפותח והמנצח, "Millenium" עם המחוות הנפלאות לג'יימס בונד בקליפ לשיר, "No Regrets" וכמובן הקאבר הבלתי נשכח ל-"She's The One" של World Party, שיר עם איכויות של "Angels".

בסופו של דבר, "I've Been Expecting You" ולא אלבום הבכורה היה האלבום שהוציא את וויליאמס מבריטניה לאירופה ואמריקה הלטינית וכמובן להתמכרות לקוקטיילים חוקיים יותר וחוקיים פחות.

*אלבומים שניים חשובים של יוצרים שיצאו מלהקות:

לו ריד – "Transformer"

פול מקרטני – "Ram"

נעם רותם – "עזרה בדרך"