חדש על המסך

מעין גרסה ישראלית של "לפני השקיעה" ו"לפני הזריחה". כמו בצמד הסרטים הללו, שבהם כיכבו איתן הוק וז'ולי דלפי, גם הפעם אנחנו עוקבים אחר שני צעירים שמזדמן להם לבלות יחדיו יום משותף, אבל לא יותר מכך. במקרה זה, מדובר בישראלי מבולבל (מוקי) המפספס את טיסת ההמשך שלו בפראג, ובאנגלייה פטפטנית ופלרטטנית המתחברת איתו בשדה התעופה ויוצאת עמו לבילוי הקסום של חייו.

מן הביקורות: הסרט השתתף בתחרות הישראלית בפסטיבל חיפה האחרון, ובין הצופים היה גם אורי קליין, שיצא מן האולם בחוסר שביעות רצון - "הסרט סובל מהתחנחנות רבה מדי, לוקה בבימוי חובבני וקורס תחת סדרה של החלטות תסריטאיות מוטעות", הוא כתב, וסיכם כי מדובר ביצירה שטחית ולא בוגרת.


במאי: דני מנקין. משחק: מוקי, נרונה דה-מסדו קפלן (80 דקות).

מעין גרסה ישראלית של "תמונות קצרות", "מגנוליה" ו-"21 גרם". כמו בסרטים הללו, גם הפעם אנחנו חוזים באוסף סיפורים המתחברים יחדיו. במקרה זה הם מתרחשים בישראל של ימינו ותמונת המציאות המתקבלת אינה מחמיאה להווה של המדינה ובטח שלא לעתיד שלה. את הדרמה הזו ביים משה איבגי, אולי בכיר שחקני הקולנוע המקומיים בימינו, שזהו סרטו הראשון כבמאי. אך למרות ההסבה המקצועית, איבגי לא ויתר על ההזדמנות להופיע בסרט, והוא מגלם כאן את בעל הבר שלתוכו מתנקזות בסופו של דבר רבות מן הדמויות.

מן הביקורות: הסרט השתתף בתחרות הישראלית של פסטיבל ירושלים האחרון, ושם גם נחשף למבקרים המקומיים. בהזדמנות זו, כתב אורי קליין כי "לפעמים הסרט מצליח לגעת ללב ולפעמים יש הרגשה שהוא חומק מידיו של איבגי לטריטוריה קולנועית תמוהה; אך גם זהו סרט שהמחשבה שמניעה אותו אינה חסרת עניין גם אם התוצאה אינה מצליחה לממש את החשיבה הזאת באופן מספק". גם יאיר רוה היה אמביוולנטי בדבריו, וטען שמדובר ב"1/4 סרט מוצלח". מאיר שניצר, מצדו, סיכם כי "קשה לומר שהמוצר הזועם הזה נשען על יסודות אמינים ומנומקים".

במאי: משה איבגי. משחק: שרון אלכסנדר, הילה פלדמן, אפרת בן-צור, גל סלומון, לימור גולדשטיין (120 דקות)

לאחר ספיידרמן, איירון מן, הענק הירוק ורבים אחרים ולפני קפטן אמריקה, הגיע תורו של גיבור קומיקס אחר מבית היוצר של מארבל להגיע למסך הגדול, ואיך קוראים לגיבור? תור. הפעם מדובר באל נורדי תמיר שנפל לכדור הארץ כתוצאה מתככים במכורתו, והוא מנצל את השהות בינינו כדי לשפר את הילכותיו, להתאהב במדענית מקומית (נטלי פורטמן) ולמצוא דרך לחזור למקומו הטבעי.

מן הביקורות: הסרט יוצא בו זמנית בארצות הברית ובישראל, כך שטרם התפרסמו עליו ביקורות רבות בכלי התקשורת האמריקאים, אבל הוא כבר הופץ במולדתו של הבמאי, כך שהמבקרים הבריטיים הספיקו לחוות דעה. אולי בשל נטייתם הפטריוטית, דעה זו היתה חיובית ביותר: "תענוג שלא משעמם לרגע", הכריז הגרדיאן. "ניצחון קולנועי", הוסיף הדיילי מירור, ואמפייר סיכם כי "תור" כה מוצלח שאפשר לקוות ולהאמין כי מדובר רק בתחילתה של סדרת סרטים חדשה.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 93. מטא קריטיק – 50.

במאי: קנת בראנה. משחק: כריס המסוורת, נטלי פורטמן, אנתוני הופקינס, קאט דנינגס (130 דקות)

לאחר הקומדיה הרומנטית "לרוץ בשבילה" שב השחקן דיוויד שווימר לעמוד מאחורי המצלמה, והפעם פרי יצירתו מתגלה כקודר בהרבה. במקרה זה, מציג כוכב "חברים" לשעבר סיפור שנשמע כמו תחקיר של דב גילהר: סיפורם של הורים הנקלעים למשבר לאחר שבתם המתבגרת נופלת קורבן לסוטה וירטואלי.

מן הביקורות: לא הרבה אנשים בארצות הברית ראו את "אמון", ויש מבקרים הסבורים שחבל שכך - רוג'ר אברט, למשל, קבע כי מדובר באחד הסרטים הטובים של השנה. לעומת זאת, טיים אאוט ניו יורק היה קרוב יותר לרחשי לבו של הקהל והגדיר את הדרמה כסרט סוג ב'.

ציון ממוצע: רוטן טומייטוס – 68. מטא קריטיק – 50.

במאי: דיוויד שווימר. משחק: קלייב אוון, קתרין קינר (100 דקות)