קיין או לא? האם "האזרח קיין" הוא באמת הסרט הגדול בכל הזמנים?

בדיוק כשם ש"יוליסס" מככב בכל משאל הבודק מהו הספר הכי טוב אי פעם וכשם ש"סרג'נט פפר" מככב במצעדים דומים הנעשים בתחום המוזיקה, כך גם "האזרח קיין" נבחר שוב ושוב לסרט הטוב בתולדות הקולנוע. למעשה, הבחירה בו כבר כל כך צפויה, שאפשר כבר להאמין כי היא נעשית על אוטומט.

אז האם הדרמה הביוגרפית שיצר אורסון וולס ב-1941 באמת ראויה למעמד שלה? האם פריצת הדרך האמנותית והאיכות הקולנועית העל-זמנית שלה הן סתם מיתוס או שיש בהן ממש? חגיגות 70 השנה לצאתו של הסרט הן הזדמנות טובה לבדוק זאת עם כמה מהקולנוענים הבכירים בישראל.

"לא ראית את 'האזרח קיין' מזמן", אומר הבמאי רני בלייר, "אבל אני יכול להגיד שבאחת ההזדמנויות קראתי את התסריט שלו והוא מדהים. אני לא יודע אם הסרט הוא הכי טוב בכל הזמנים ואם הוא באמת מחזיק את הכוח של הנצח, אבל התסריט שלו הוא בהחלט בין עשרת התסריטים הכי טובים שנכתבו אי פעם.

"כל הרעיון יושב על שפה קולנועית חדשה שמתרכזת בחוקר שבעצם עוקב אחרי 30 שנה בחייו של בן אדם על הבסיס המילה האחרונה שאמר לפני מותו, ואנחנו כצופים בעצם מתלווים למחקר וחווים ביחד עם החוקר את האינפורמציה. אנחנו לא יודעים אף פעם יותר או פחות ממנו. אנחנו אוספים את זה יחד איתו, וזה הייחוד של השפה הקולנועית הזו, שפולנסקי השתמש בה אחר כך. יש הרבה מאוד סרטים בהם הבמאים מתכתבים עם הצופים מעל הראש של הדמות, נגיד אצל היצ'קוק כשרואים את הסכנה לפני שהדמות יודעת על זה. אבל במקרה הזה של וולס הצופה רוכש ידע יחד עם הדמות. זה מבחינתי אולי האירוע הכי חשוב שהסרט תרם לתרבות הקולנוע.

"אני לא יודע אם הסרט מצליח להחזיק ברמה ויזואלית, יש שם סצנות מדהימות ומשחק פומפוזי וסוג כזה של קולנוע שאני לא יודע אם היה מחזיק היום. כאמור, לא ראיתי את הסרט מזמן אבל אני זוכר שהוא ארוך ויש אובר אקטינג והכל תיאטרלי וגדול מהחיים. אבל התסריט גאוני, הוא פשוט תסריט מדהים".

"תמיד במשאלים האלה 'האזרח קיין' נבחר למקום גבוה", אומר מנכ"ל סינמטק תל אביב אלון גרבוז. "וכמעט תמיד במקום הראשון. אני חושב שהמבקרים בארץ מוכנים לחתום על זה גם היום".

"בסך הכל, וולס היה בן 24 או 25 כשהוא עשה את הסרט וזה די מדהים איך הסרט נשמר עד היום וכולם מהללים אותו. אני כן שם אותו בין עשרת הטובים, אבל אני לא יכול להגיד שהוא הטוב ביותר. הוא באמת היה משהו יוצא דופן אז בחדשנות שלו. הצילום בעדשה מיוחדת – הוא אולי בין הראשונים שצילם בעדשות שבהן רואים את הפוקוס מקרוב ומרחוק – וגם סצנת הפלאשבק שלא היתה כל כך מקובלת אז.

"כל עוד יש חוגי קולנוע ויש דור חדש של אוהבי קולנוע וישנם סינמטקים שמקרינים, 'האזרח קיין' לא יכול לאבד מערכו. עובדה - הסינמטק רכש עותק לפני 20 שנה והוא נשחק, שזה לא דבר מובן מאליו. יש סרטים שמאבדים את הרלוונטיות, שפתאום אתה אומר שזה קיטש, אבל בסרט הזה אני לא רואה את האפשרות שזה יקרה – וזאת למרות שהוא לא זכה להצלחה מסחרית כשהוא יצא. ההצלחה שלו הגיעה למעשה רק כשהוא ירד מהאקרנים".

"אני לא יודע אם הוא 'הסרט'", אומר רנן שור, מנהל בית הספר לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל, "אבל אין ספק שהוא בין שלושת או החמשת הסרטים החשובים בכל הזמנים. ראינו כל כך הרבה מאז, אבל צריך לבחון איך הוא השפיע על הקולנוע וגם עד כמה הוא רלוונטי היום. בשני הדברים האלה הוא עומד, עומד זקוף".

"הסרט, כשהוא יצא, טילטל את הקולנוע. גם ברמה התסריטאית וגם מבחינת הבימוי, גם ברמת סגנון הצילום וגם מבחינת הסאונד. יש פה יד מאוד מאוד ברורה של במאי שרואה את הדברים אחרת, שיש לו תעופה ויש לו תעוזה. זה מה שכולם אמרו כשהסרט יצא – כפי שהוא נתפס, לא על ידי הקהל אלא על ידי המבקרים, וחשוב מהמבקרים, על ידי הבמאים. בסופו של דבר וולס הוא במאי של במאים, הוא לא במאי של קהל. הסרטים שלו לא הצליחו קופתית, ולו אחד מהם.

"כשהסרט יצא, הוא פתח בעצם חלונות של דמיון לבמאים. במשאלים של במאים, לא רק של מבקרים, הוא ראשון לדעתי, וזה הדבר הקובע – כי הוא משפיע על יוצרים. אין ספק שוולס הוא במאי שנוכחות האישיות שלו בסרטיו – גם בגלל הפרסונה שלו כשחקן, כאיש דחוי על ידי הממסד – השפיעה על לא מעט במאים. מה שהמבקרים אומרים עליו, יותר רלוונטי פחות רלוונטי, זה לא משנה כי מי שקובע אלו הבמאים - העבודה של וולס היא נצחית כי הוא השפיע עליהם, ועל העשייה הקולנועית שלהם".

"זה סרט חסר כל עניין וטיפשי ואמריקאי נורא ושבלוני, שמפוצץ בעקרונות של להמציא זווית צילום חדשה וכל מיני דברים טכניים כאלו", אומר הבמאי והשחקן אסי דיין. "אנשים היו משועממים כי לא היה להם בדיוק סיפור אז הם אמרו בואו נעשה סרט על קולנוע. נניח הסצנה של המדרגות – בגלל שבדרך כלל צילמו אז באולפנים, בצילום לגובה לא היית רואה את הקיר העליון, אז וולס גילה מין פטנט לעשות את זה כי הוא צילם מזווית נמוכה אנשים שיש מעליהם תקרה. זה לא היה קיים קודם כי הבומים היו מעל השחקנים וגם התאורה היתה מלמעלה ומהצדדים והוא פתח את האפשרות, למרות שלמעשה הצרפתים עשו את זה קודם".

בכלל מתברר שדיין לא משוגע על וולס, או כמו שהוא מכנה אותו: "הטיפש הזה שהצליח לעשות את הסרטים הכי גרועים בהיסטוריה". מלבד "האזרח קיין", דיין לא מרוצה גם מהעיבוד של וולס ל"המשפט" של קפקא: "אם הוא היה חי היום הוא היה תובע אותו. זה סרט נוראי, שהיה לו את החוצפה לעשות אותו למרות שידוע שספרות טובה לא מצטלמת. בגלל זה לא עשו סרטים מהנרי ג'יימס ומג'יימס ג'וייס, חוץ מאשר הדגנרט הזה שהחליט לעשות סרט על קפקא".

"הוא היה שחקן רע ולא מעניין, ואומרים שהוא גם היה איש רע", ממשיך דיין ומספר כי הוא אומר את דברים בעקבות שיחות עם אנשים שעבדו עם וולס. "הוא נחשב לגאון, אבל בעיקר בגלל שידור הרדיו של 'מלחמת העולמות', שהיה כמו מתיחה בתוכנית 'פספוסים' של יגאל שילון אבל בקנה מידה עצום".

"בדרך כלל כשסרט רע אני אומר שהוא רע ולא מוסיף, אבל בגלל שגדלתי כל הזמן תחת הצל של הדבר הנורא הזה – כמו שבארץ יש את הסרט 'לאן נעלם דניאל וקס' של אברהם הפנר שהוא סיפור קטן ונחמד אבל לא יותר מזה – ובגלל השם שעשו ל'האזרח קיין' הוא כזה שחייבים להתייחס אליו, אז אני מתייחס. יכול להיות שיש כאלו שיגידו שהם משתחווים ארצה ומודים לאלוהים שעשה את הסרט הזה. אני לא".

"האזרח קיין" ישודר בשבת הקרובה, 30 באפריל, 22:00, בערוץ yes3 ויוקרן באותו יום, 21:30, בסינמטק תל אביב