מארק אלמונד לא זוכר כלום מהלילה החשוב בחייו. לא מדובר בלילה שבו הוציא את "Tainted Love" עם Soft Cell, הצמד הסופר מצליח שלו ושל דיוויד בל, גם לא בסיומה של עוד הופעה מוצלחת של כוכב הפופ האנגלי, מהגדולים שהיו בשנות ה-80 ואחד הבודדים מהם שהמשיכו גם לקריירה עשירה לאחר מכן. ב-17 באוקטובר 2004 אלמונד היה מעורב בתאונת אופנוע קשה למדי, שרבים לא ציפו שיחלים ממנה. עם זאת, תוך שהוא מעורר תדהמה בקרב רופאיו, אלמונד החלים, אבל הזיכרון אותה תכונה שאנשים זקוקים לה כדי להבין מי הוא מארק אלמונד כבר לא כשהיה, גם לא ביחס ללילה ההוא.
"אין לי שום דבר מהלילה ההוא", מספר אלמונד לוואלה! תרבות בראיון מביתו לקראת הופעתו בבארבי בתל אביב ב-14 במאי. "הייתי צריך שאנשים יחברו את הרגעים השונים עבורי, מה קרה לפני, איך הגעתי לבית החולים, מתי פקחתי את העיניים. בין לבין, הזיכרון שלי פשוט נמחץ".
נורא.
"האמת היא שלא כל כך. תראה, כשאתה עובר דבר נוראי כמו תאונת דרכים וחוויה של כמעט מוות, עדיף שלא לזכור את זה בכל זאת, קשה לחזור ולעשות פופ עם מחשבות כאלו. אבל לקח לי ארבע שנים להחלים מהתאונה כמו שצריך. אפילו עכשיו, כשאני במצב פיזי טוב, יש לי בעיות זיכרון ולוקח לי זמן ללמוד משהו ולזכור אותו. אין מצב שאני זוכר את השם שלך עוד שעה, נגיד".
אתה זוכר מה חשבת בין חיים למוות?
"שלא הספקתי כלום. חשבתי שלא סיימתי את כל מה שרציתי לעשות. כשהתאונה קרתה הייתי בתקופה יצירתית מאוד, היו לי המון רעיונות ורצונות ופחדתי שהכל ייקטע עכשיו. לאחר מכן רציתי לחזור לבמה ולאולפן בהקדם, אפילו לפני שהייתי מוכן לגמרי. זו היתה טעות, אני יכול לומר היום, אבל זה היה חזק ממני. בפעם הראשונה שחזרתי לבמה, זה היה עם אנתוני מאנתוני והג'ונסונס ולא יכולתי לשיר כמו שצריך, אבל זה נתן לי אנרגיה גדולה לחזור ולהקליט. זה היה מאבק עבורי. למדתי להופיע ולשיר טוב יותר מלפני התאונה ובעיקר, סופסוף למדתי להעריך את זה שאני חי".
אל תפספס
האמת היא שאלמונד די צודק, ומותו בתאונה ההיא היה מצדיק בהחלט את צמד המילים "בטרם עת": אלמונד מעולם לא שקע בתרדמת הלהיטים הצפויה של כוכבים ממחזור הפרסום שלו, והמשיך להוציא אלבומי אולפן לא רעים בכלל עם להקת הממבאס, ההרכב לה מגיה וכמובן בעצמו, האחרון שבהם הוא " Varieté" מ-2010, שהביא אותו לפסטיבלים אלטרנטיביים דוגמת פרימוורה כאורח כבוד. לישראל הוא מגיע עם הופעת הלהיטים שלו, אבל מסרב להיכנס לשבלונת הגבי שושן, עוזי פוקס ושרי.
"אני לא חי חיים של נוסטלגיה", הוא מבהיר. "האייטיז היו חלק מההיסטוריה שלי ואני חוגג אותם כמו גם עשורים אחרים. למזלי, אין לי להיט אחד שאני חייב לנגן שוב ושוב, כי אני לא פול יאנג, לא שאני יורד עליו או משהו כזה. אם יש לך להיטים, יש לך קריירה לכל החיים. אני אוהב לחדש, אבל הסיבה שאני יכול לחגוג את החלק הזה בקריירה שלי היא שאני פשוט יכול וזהו".
וזה בעצם סוד ההישרדות שלך? לא לחיות ולמות על הלהיטים?
"בעיקר לא פחדתי לקחת סיכונים. ידעתי להיות לא רק להקת פופ כמו שסופט סל היתה. רציתי לצאת מזה ולעשות אמנות של ממש, דברים לא מסחריים, דברים שאיש לא עשה. אני רואה את עצמי בנעליים של דיוויד בואי, וכל הזמן ניסיתי לחשוב מה הוא היה עושה".
אגב סופט סל, מי לדעתך פחות מוכר השותף של ג'ורג' מייקל ל-!Wham או דיוויד בל מסופט סל?
"אוי, זה לא יפה. הוא בחור מוכשר מאוד, מוזיקאי ענק ולא מוערך. הוא לא מכר את עצמו ולא היה לו הרבה מזל, כי הוא לא היה בחזית כמוני. אני לא חושב שנעבוד שוב ביחד, כי זה יהיה פשוט לא מהלב. שתדע שדיוויד השפיע על הרבה אנשים, כמו כריס לואו מפט שופ בויז. זה הגורל, אני הצלחתי יותר".
אל תפספס
הוא איש שיחה מקסים, אלמונד. בגיל 53 הוא נשמע מאוד חיוני ולמעשה די קשה להכניס משפט ברצף שלו כשהוא מתחיל לדבר, בניגוד ללא מעט מוזיקאים במעמדו שפיהם קפוץ לפחות כמו המוזיקה שהם יוצרים. אלמונד, לעומת זאת, חי את חייו בגאווה תרתי משמע (הוא הומוסקסואל מוצהר) וקשה למצוא בו טיפת חרטה על דבר שעשה. כשאני מספר לו ש-"Tainted Love" זכה בפרס הקאבר הטוב בכל הזמנים בטורניר של וואלה! תרבות מלפני שנתיים וחצי, הוא נשמע זורח: "זה פנטסטי! מי היה בגמר?"
סוניק יות' עם "Superstar", לפני כן היו ג'וני קאש, דיוויד בואי. כאלו.
"אני חייב לומר לך, זה הדבר הכי נפלא ששמעתי כל היום הזה. כל כך הרבה תודה לכם. אנשים גילו את הגרסה המקורית של גלוריה ג'ונס בגללנו. כמו הרבה שירי סול מהסיקסטיז, זה היה שיר מעורפל לפני סופט סל ומאז, כל הקאברים שנעשו לו התייחסו לגרסה שלנו. לכן אני לעולם לא אתבייש לשיר אותו. כשאני שומע אותו במונית, אני מבקש מהנהג להגביר".
לדעתך, אתה יותר גיי אייקון או פופ אייקון?
"וואו, שאלה קשה. אני לא רואה את עצמי כאייקון בכלל, קודם כל. אני פשוט עצמי ואחרים מוזמנים להגיד עליי מה שהם רוצים. באשר לגייז, אני פשוט בן אדם, אני לא רק המיניות שלי. באשר לפופ, הייתי פעם כוכב פופ, אבל עכשיו אני יותר אמן. אתה יודע מה, בוא נסכם פשוט על אייקון".