הווידיאו ארט כבר בן שלושים ומשהו, ואפשר לומר שהוא הסתדר בחיים. מי שהתחיל כילד מרדני וחריג בנוף האמנות הפלסטית, זוכה כעת למעמד מכובד כז'אנר אמנותי מוכר ואפילו מוכר. יש קונים בגלל ההתלהבות, אבל לא תמיד יודעים מה לעשות עם הסחורה. להציג את הסחורה בסלון הרי אי אפשר.
לאן נעלמות שעות על גבי שעות של קלטות וידיאו ארט? הרוב הגדול נשאר אצל האמנים על המדף, היתר נרכש על ידי מוזיאונים ואספנים ושוקע בארכיונים. במהלך השנים הפורמט הטכני משתנה. קלטות שנחשבו פעם לשיא האיכות הטכנית נותרות מיותמות, מבלי שיימצא אפילו מכשיר שיוכל להקרין אותן. המודעות לשימור הולכת וגוברת ככל שההערכה למדיום גדלה, ומוזיאונים מוצאים את עצמם נדרשים להוצאה כספית גבוהה כדי להעביר את כל קלטות הוידיאו ארט הישנות ל-DVD.
מעטים הם אספני הוידיאו הפרטיים, ומעטים עוד יותר האספנים המתייחסים לעבודתם כאל שליחות היסטורית. אחד האספנים הראשונים של וידיאו ארט בעולם היה אמריקאי בשם הווארד וייז, שהלך לעולמו ב-1989. וייז הציג כבר ב-1969 את עבודותיו של נאם ג'ון פאיק בגלריה קטנה בניו יורק. כיום מקובל לראות בנאם ג'ון פאיק את אבי הוידיאו ארט, אבל אז, השילוב של טלוויזיות מהבהבות בגלריה לאמנות היה מהפכני. למרות הביקורת הקטלנית החליט וייז להשקיע במדיום החדש, ופתח ב-71 גלריה לוידיאו ארט בשםEAI Electronic Arts Intermix.
ברור שהגלריה לא היתה רווחית, אולם במשך השנים ביסס עצמו וייז כאספן ומפיץ מספר אחת של וידיאו ארט בארצות הברית. באוסף שלו יש יותר מ-3,000 עבודות וידיאו שנאגרו, קוטלגו ושומרו במשך שלושים השנים האחרונות. בין האמנים הידועים שעבודותיהם באוסף אפשר למצוא את קבוצת פלוקסוס, ברוס נאומן, דניס אופנהיים, חנה וילקי, מרינה אברמוביץ', ויטו אקונצ'י ורבים אחרים. גם אחרי מותו של וייז המשיך EAI להתקיים כמפעל איסוף, קיטלוג והפצת אמנות וידיאו. מלבד השליחות התרבותית, זה הפך למפעל רווחי: 75 אחוז מהרווחים הם מהפצת קלטות הוידיאו ארט, הזוכות לביקוש גדול.
השנה חוגג EAI שלושים שנה לקיומו, וזאת סיבה טובה לחגוג עם סיכומי ביניים לוידיאו ארט בכלל. במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (MoMa) יוקרנו מה-26 בפברואר ועד ה-17 במרץ מיטב עבודות הוידיאו שנאגרו בארכיון EAI, מה שמקביל פחות או יותר להתפתחות ההיסטורית של הוידיאו ארט בעולם. החגיגות בניו יורק יימשכו גם באביב בכמה מקומות בעיר: ב-KITCHEN, על גג מרכז DIA בסוהו, ובמרכז לאמנויות מדיה בקווינס.
אבל החדשות החשובות - לכל מי שתקוע פה ולא יגיע לניו יורק בקרוב - הן השקת אתר האינטרנט החדש של EAI. מלבד מאגר מידע מצוין וחדשות, אפשר לראות בו גם קטעי וידיאו, לקרוא מאמרים ולהזמין חומרים.
זאת גם הזדמנות טובה להמליץ על עוד כמה אתרים המתמחים בוידיאו ארט וקולנוע נסיוני:
VDB הוא מאגר מידע מקוון ויעיל.
post-videoart מכיל קישורים ומידע אודות פסטיבלי וידיאו וסרטים נסיוניים, וגם רשימת קריאה.
אחד המוסדות הניו יורקים הותיקים ביותר לקולנוע ווידיאו נסיוני הוא ה-Anthology Film Archives, המכיל את רוב הסרטים הנסיוניים שנעשו בעולם משנות הארבעים ועד היום.
ואם למישהו יש עוד המלצה על אתר מוצלח, אפשר לשלוח תגובה.
אל תפספס
ואתרים נוספים: