וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שליח וואלה! לקאן: מה אומרים המבקרים "הערת שוליים" ו"הנותנת"?

טילדה סווינטון, מישל פיקולי ו"פוליס" פייבוריטים לפרסי המשחק ודקל הזהב של הפסטיבל, ויש גם ביקורות ראשונות על הנציגים מישראל. אבנר שביט בריוויירה

לאחר היומיים הראשונים בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, כבר יש שני מועמדים מובילים לזכיות בפרס המשחק, ובמקרה אחד סביר להניח שזה גם ייגמר במועמדות לאוסקר: התחזית הזו תקפה לגבי טילדה סווינטון, המככבת ב"בוא נדבר על קווין", סרטה של לין רמזי הסקוטית, שהוא עד כה הסרט המדובר והמהולל ביותר בפסטיבל.

דרמה זו מצטרפת ל"משחקי שעשוע", "אלפנט" וסרטים מהורהרים ואכזריים נוספים שעסקו בצמיחתה של האלימות בחברה המודרנית. הפעם היא עושה זאת דרך סיפור מערכת היחסים בין אם ובנה הפסיכופת. סווינטון מפגינה תצוגת משחק מצמיתה בתור האם המאמללת והאומללה, וליצירה זו יש גם איכויות רבות נוספות: למעשה, פשוט אי אפשר להוריד ממנה את העיניים וגם קשה להפסיק לחשוב עליה בתום הצפייה.

הצרה היא שהמחשבות הללו לא מיטיבות עם הסרט, שכן ככל שמהרהרים בו יותר, כך גם מגלים כי בעצם אין בו שמץ של היגיון פנימי. כך או כך, אפשר לומר במידה רבה של ביטחון כי עוד ידובר רבות ב"בוא נדבר על קווין", בעשייה שלו ובמסריו, וכי בלי קשר למה שיקרה בקאן, הופעתה של סווינטון כאן עוד תסדר לה שלל פרסים. גם השחקן המגלם את בנה, עזרא מילר, בן 18 בסך הכל, צפוי ליהנות מתנופה בעקבות הופעתו, והוליווד ריפוטר כבר הכריז עליו "כוכב נולד".

נני מורטי (מימין) ומישל פיקולי בהקרנת "יש לנו אפיפיור" בפסטיבל קאן, 2011. Pascal Le Segretain, GettyImages
תשובת הוותיקן ל"נאום המלך". נני מורטי/GettyImages, Pascal Le Segretain

בשעה שסווינטון מסתמנת כפייבוריטית בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר, נראה כי מישל פיקולי הוא המועמד המוביל בקטגוריה המקבילה לגברים. השחקן הצרפתי הוותיק מככב ב"יש לנו אפיפיור" האיטלקי של נני מורטי, שהוא מעין תשובת הוותיקן ל"נאום המלך". בהתאם לכך, פיקולי מגלם איש דת שנבחר למשרה הבכירה ביותר בעולם הקתולי ומקבל פיק ברכיים המאלץ אותו לפנות לעזרתו של תרפיסט חילוני.

יש להעריך את האומץ שבו תוקף מורטי את הממסד הקתולי במדינתו, אך הוא עושה זאת בצורה שאין בה סרקזם ושנינות, ומנגד גם לא חסד ורגש. לפיכך, גם אם "יש לנו אפיפיור" מהנה לפרקים, הוא בסך הכל מאכזב, בעיקר יחסית ליצירות קודמות של מורטי. הקרנות העיתונות של הסרט עברו כהלכה והתגובות כלפיו סולידיות, אך קשה להאמין כי הוא יותיר בסופו של דבר חותם מיוחד מעבר לתצוגת המשחק של פיקולי.

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה
מיוואן לה בסקו בהקרנת "פוליס" בפסטיבל קאן, 2011. Pascal Le Segretain, GettyImages
כבר עתה "פוליס" שביימה מועמד מוביל לסזאר. מיוואן/GettyImages, Pascal Le Segretain

לעומת זאת, "פוליס" הצרפתי, סרטה של השחקנית-במאית מיוואן, הציב את עצמו אמש כמועמד לפרס מרכזי בתחרות, אפילו לדקל הזהב. מיוואן מגישה כאן מעין גרסה פריזאית לסרטי המשטרה משנות השבעים של סידני לומט, או אם להיות עדכניים יותר, לפרק משובח של "הסמויה". היא עושה זאת דרך מעקב אינטנסיבי וסיזיפי אחר כחולי המדים בעיר האורות, והתוצאה הסוחפת והמרגשת התקבלה בתשואות.

כיוון שיושב ראש חבר השופטים, רוברט דה-נירו, שיחק בעצמו בסרטים רבים כאלה, ניתן אולי להמר שהוא יגלה סימפטיה כלפי הסרט, וגם הנוכחות בחבר השופטים של אוליבייה אסייאס ("קרלוס") חובב המחויבות החברתית והפוליטית מגדילה את סיכוייו. שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון: "פוליס" מזכיר מעט את "בין הקירות", שקטף את דקל הזהב לפני שלוש שנים, והדבר עשוי לעמוד לזכותו אך גם לחובתו, במידה והשופטים יפחדו ליצור תחושה של דז'ה-וו. אך גם אם ייצא מקאן בידיים ריקות, "פוליס" לבטח יהיה אחד הסרטים המדוברים בצרפת בשנה הקרובה. הוא ניצב כבר עתה כמועמד מוביל לסזאר, האוסקר הלאומי, והודות לתכנים שלו, השיח עליו יתקיים גם במהדורות החדשות.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
כנראה אבד בתרגום. מתוך "הערת שוליים"/מערכת וואלה!, צילום מסך

סרט מדובר נוסף שהוצג אמש בקאן, אם כי במסגרת השוק ולא במסגרת התחרותית, הוא "Unlawful Killing", מסמך תיעודי סנסציוני הטוען כי הנסיכה דיאנה נרצחה בידי שירותי הביטחון הבריטיים, ומסתייע לשם כך גם בתמונה שטרם פורסמה מרגעי גסיסתה. בשל סיבות משפטיות למיניהן, מסתמן כי ייאסר על הקרנת הסרט באי הבריטי, ולפי הביקורות עליו זה לא הפסד גדול, שכן אלה שצפו בו טענו כי הוא מגוחך.

ביקורות פושרות הן עד כה גם מנת חלקם של שני הסרטים הישראליים המוצגים בקאן – "הנותנת" של הגר בן-אשר בשבוע המבקרים ו"הערת שוליים" של יוסף סידר בתחרות הרשמית. סרטה של בן-אשר ספג מטח של אש, בין השאר, בווראיטי ובהוליווד ריפורטר האמריקאים ובליברסיון הצרפתיים, שסברו כי הוא פרובוקטיבי וחסר טעם, וניבאו כי מעבר לפרובוקציה המינית שבו, הוא לא יעורר הדים.

לעומת זאת, הקרנת העיתונאים הראשונה לדרמה של סידר הותירה את הצופים שאינם ישראליים מעט מבולבלים, ועושה רושם כי העיסוק של הסרט במחשבה יהודית מעט אבד בתרגום. התגובות מפה לאוזן אמש בריוויירה לא היו טובות במיוחד, וכאלה הן בינתיים גם הביקורות הרשמיות על "הערת שוליים".

וכך, וראייטי והוליווד ריפורטר, למשל, כיבדו את הסרט במילים פושרות, ולמרות העובדה שנרכש להפצה בידי חברת סוני האמריקאית, ניבאו לו הצלחה בינלאומית מוגבלת. באתר אינדיוויר היו אופטימיים יותר, וגם אם השבחים שלהם היו מסויגים, הם העריכו כי הוא ימצא לעצמו קהל בקרב חובבי קולנוע האיכות בארצות הברית. לעומתם, פיטר ברדשאו, המבקר המוביל של הגרדיאן, צייץ כי הוא שומע מכל עבר קובלנות על "הערת שוליים", אבל הוא סבור כי מדובר בקומדיה שחורה מענגת. כך או כך, הערב תתקיים הקרנת הגאלה הרשמית של "הערת שוליים", וכיוון שסידר שומר שבת, הדבר יקרה רבע שעה מאוחר מהרגיל – ב-22:15.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully