פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישחקו הנערים לפנינו: "אורים ותומים" אינה עוד סדרה על דתיים וחילונים - וטוב שכך

      עוד סדרה על בני ישיבה שמיועדת לחילונים? לא - "אורים ותומים" מרעננת בדיוק בגלל שהיא מוותרת מראש על כל ענייני הפיוס למיניהם לטובת עלילת מתח שתקומם את שני הצדדים כאחד

      "אורים ותומים", שעלתה אמש (ראשון) ב-yes, מגיעה אל הקהל הישראלי בטיימינג בולימי משהו, הרבה אחרי שהצופים כבר פיטמו עצמם עד מחנק ב"מרחק נגיעה", "סרוגים", "חיים אחרים" ו"סימני שאלה" הטרייה יחסית. אלא ש"אורים ותומים" היא לא עוד סדרה ידידותית למשתמש שבאה לגשר בחביבות על הפערים בין החברה החילונית לדתית תוך המהום "כולנו רקמה אנושית אחת חיה". הסדרה החדשה שהצטרפה לחבורה היא בכלל סוס מצבע אחר ומדלגת באלגנטיות מעל משוכת ה"הכר את האחר" הכמעט בלתי נמנעת, הישר אל תוך לב המאפלייה של החברה הדתית לאומית.

      העלילה מתרחשת בישיבה תיכונית (דמיונית אבל לא לא-מציאותית) בשם הר צור שנטועה כמעט בבידוד באיזור הרי ירושלים. גיבור הסדרה יעקב מזוז (תום חגי) הוא צעיר תמים שעדיין מאמין בחשיבות האמת הטהורה ושמוצא במקרה את גופתו של יניב זקס, חברו לחדר, שככל הנראה התאבד. גילוי בן הישיבה – שלכל הפחות מת בנסיבות מפוקפקות – מייצר הוריקן פנימי שסוחף אליו את שאר התלמידים ואת סגל הרבנים המנהלים את הישיבה, ומאיים להמיט חורבן של ממש על הר צור.

      אורים ותומים קבוצתית (יח"צ , יוסי צבקר)
      ניכר שנכתבה מתוך כאב אישי והתחשבנות אך גם מתוך אהבה. מתוך "אורים ותומים" (צילום: יוסי צבקר)

      עם התקדמות הפרקים נחשפת הישיבה כקן צרעות של משחקי כוחות ומניפולציות בסגל הבכיר – רב הישיבה הפורש אך הנוכח בכל רמ"ח איבריו (יהורם גאון המצוין), מנהל הישיבה הצעיר ורך הלבב (דני גבע, אמין ונוגע ללב) והמחנך הקשוח שחותר תחתיו (צחי גראד, שמזכיר יותר מתמיד את אורי זוהר פוסט החזרה בתשובה, בחיתוך הדיבור הדומה ובזיק השדוני שמבליח תחת המעטה החמור).

      חוץ ממנהיגי הישיבה המסריחה מהראש, גם צאן מרעיתם אינם שיות תמימים ובתוך הישיבה יש לא מעט אלימות, תככים ואפילו סחר בסמים, שנרמז שהיו מעורבים באופן כזה או אחר בפרשיית ההתאבדות/רצח של בן הישיבה. ביני מלצר (תום אבני, הכי רחוק ממוגלי שתצליחו לדמיין) הוא נער הפוסטר-לכאורה של הישיבה, אבל גם התמימות המופלגת שלו חשודה; עוז אלגרבלי (אור בן מלך המעולה) הוא התלמיד החדש והבעייתי שהופך לפרויקט אישי של רב הישיבה; תום חגי, גיבור הסדרה, משחק מעין בלש מטעם עצמו שיוצא למסע הרסני לגילוי האמת; ולמעשה כל הלוויינים של הדמויות הראשיות ממלאים גם הם תפקיד כחשודים ומסייעים בתעלומת החדר הנעול שהיא ישיבת הר צור.

      מתוך אורים ותומים (צילום מסך)
      מוצר איכותי שלא חיפו על טעם העובש שלו בערמות של אבקת סוכר. מתוך "אורים ותומים" (צילום מסך)

      "אורים ותומים" לא נופלת בקטנות: העלילה שלה אולי נוגעת בקצוות אבל אינה מופרכת לגמרי (והיא ממילא אינה מתיימרת להיות סדרה דוקומנטרית). השפה הפנימית של הסדרה מהודקת, הבימוי שלה יציב ובטוח בעצמו, והיא לא מתייחסת לצופה כאל ילד שיש להוביל אותו בעדינות ומבלי לזעזע את עולמו. עובדה נוספת שמוסיפה לסדרה חותמת כשרות, לפחות מבחינת האמינות והגישה חסרת הפשרות, היא שכל הנוגעים בדבר – הבמאי אריאל בנבג'י הבמאי ויוצרי הסדרה שוקי בן נעים, אלעד חן ואוהד זקבך – הם בעצמם בוגרי ישיבות תיכוניות שמגיעים אל הדרמה מתוך כאב אישי והתחשבנות אך – בלי לסתור את אלו – גם מתוך אהבה.

      בסופו של דבר לא מדובר בעוד סדרה מהז'אנר של "סקס, סמים ודף גמרא". "אורים ותומים" חותכת ישר ללב העניין בלי להתגלח על הזקן של הצופים הדתיים או החילוניים והיא לא תהיה קלה לבליעה לאף אחד מהם. הסדרה הזו כמעט הונדסה כדי לקומם עליה כל צד, וטוב שכך. ככה יוצרים דרמה, ככה יוצרים עניין, וכך מריח מוצר איכותי שלא חיפו על טעם העובש שלו בערמות של אבקת סוכר.

      "אורים ותמים", ימי ראשון, 22:00, yes Drama HD