פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משוגעים, רדו מהגאגא: החדש של ליידי גאגא - יומרני, אבל עם לא מעט רגעים טובים

      האלבום החדש של ליידי גאגא יומרני ומתיש כמוה, ומשכנע בוודאות שמדונה היא לא. אלא שבשביל הרגעים הטובים שפזורים בו, טוב לדעת שהיא תוכל להפתיע בעתיד. דפנה לוסטיג ג'ודאס

      ליידי גאגא היא טיפוס אובססיבי. היא מאוהבת בעצמה, היא מאוהבת בעבודה שלה וזה עקב האכילס שלה. למרות שהיא זקוקה לעריכה תמידית, היא לא תתן לאף אחד להגיד לה מה לעשות. לא היא, שעשרה מיליון אנשים עוקבים אחרי חשבון הטוויטר שלה בשביל כדי לקרוא מדי יום ציוץ פרי עטה על כך שעקרונות אישיים הם הדבר הכי חשוב בעולם, תזרום עם רעיונות של אחרים.

      האובססיה העצמית הזו היא הטעות הכי גדולה של גאגא, כי עם קצת עזרה מאנשים שבניגוד אליה מבדילים בין עיקר לטפל ומבינים איפה עובר הגבול בין מגניבות לטעם רע, גאגא היתה יכולה להיות כוכבת שווה בהרבה. הכישרון הזה נמצא אלה, אמנם פחות ממה שנדמה לה, אבל הוא שם והוא עוצמתי. גם האלבום החדש, "Born This Way", הוא אמנם יומרני ומתיש ממש כמוה, אבל בתוכו מסתתר אלבום נוסף, שהוא אלבום פופ לא רע בכלל. אם גאגא היתה מאפשרת למישהו לערוך את 14(!!) השירים של "Born Thia Way", היה לה ביד אלבום טוב, ולא אלבום דו-קוטבי.

      עטיפת האלבום "Born This Way" של ליידי גאגא (סריקה)
      ילדים, חפשו את האלבום שבתוך עטיפת האלבום הזה. צבעו אותה היטב ושלחו אלינו. עטיפת "Born This Way" (צילום: יח"צ)

      גאגא מצטיינת דווקא כשהיא לא צועקת. כשהיא מתונה, יכולת הכתיבה שלה ולא האופי המחורבן שלה, היא זו שתופסת את מרכז הבמה. ב-"Born This Way" צריך לצלוח דקות ארוכות ומקושקשות כדי להגיע לאיכויות האלה. אחרי שישה שירים מאוסים שמכילים את כל השטיקים הפומפוזיים והבלתי נסבלים שלה, כולל שיר לטיני ושיר על השיער שלה, מתגלה סוף סוף הצד הטוב.

      זה מתחיל עם שיר בגרמנית, "Scheiße" שעושה כבוד להמנוני היורו-טראש של הניינטיז וממשיך עם "Bloody Mary", שיר שבו היא משחקת עם פאתוס, נוגעת בו ומתחמקת ממנו במשך ארבע דקות ועושה את זה יפה. בהמשך, "Electric Chapel" נשמע לפרקים כמו מחווה ל-"Voyage Voyage" ומוכיח, שוב, שגאגא היא זמרת נהדרת ובשיר הבא אחריו, "You And I", גאגא נמצאת במקום הטבעי שלה, ליד הפסנתר, ושם היא נשמעת כמו גלגול מודרני של אלטון ג'ון. בקטעם האלו, גאגא זורחת.

      ליידי גאגא בסרט "ליידי גאגא – Monster Ball Movie" (יח"צ)
      אולי תשימו לב אליי? ליידי גאגא בהופעה (צילום: יח"צ)

      גאגא היא זמרת מלאת נוכחות. בכך, ורק בכך, היא מזכירה את מדונה. היא לא שפחה של מפיקים והיא לא שפחה של אופנות וביום טוב, היא מסוגלת להיכנס לאולפן ולהקליט שיר פופ סוחף וכיפי שנושא את החותמת האישית שלה. אלא שבניגוד למדונה, גאגא לא תצליח אף פעם להכתיב אופנה. אין סיכוי. היא עסוקה יותר מדי בעצמה ופחות מדי במוזיקה.

      הרבה אנשים ישבו עם האלבום הזה ויחפשו איזה שיר גנוב, איזה משוכפל ואיזה מועתק וחבל, כי זה לא מה שחשוב, בטח לא כשהשירים טובים. ב-"Born This Way" יש שירים טובים, רק שאין מספיק מהם. אבל למרות זאת, האלבום החדש של ליידי גאגא אולי יפגע בקריירה שלה, אך הוא לא יחסל אותה. יידרשו יותר מכמה שירים מזעזעים כדי לחסל את ליידי גאגא, ולמרות שהיא ללא ספק אחת מחמש הנשים המרגיזות ביותר בעולם (היוש, ליה מישל) טוב שהיא נשארת בסביבה, כי בפעם הבאה, כשהציפיות יהיו בגובה הרצפה, גאגא תוכל להציע משהו מקורי באמת. אם היא תלמד משהו מהכישלון הנוכחי, היא תציע את זה כשהיא לובשת ג'ינס וטי שירט.

      ליידי גאגא - "Born This Way" (לייבל: אינטרסקופ, ייבוא: הליקון)