פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפיראט שתקע אותי: "שודדי הקריביים: זרמים זרים" הוא מסחטת כסף מחושבת

      למרות החן של ג'וני דפ והסקס אפיל של פנלופה קרוז, "שודדי הקריביים: זרמים זרים" הוא סרט חסר נשמה ונטול עלילה. מרט פרחומובסקי מקרקף ראשים

      הדבר שהכי מאפיין את ההיצע ההוליוודי של קיץ 2011 הוא כמות עצומה של סרטי המשך, שאף אחד לא היה באמת זקוק להם. כבר היה לנו את הסרט הרביעי הבינוני בסדרת "הצעקה" ואת הסרט החמישי בסדרת "מהיר ועצבני" (שדווקא הפתיע לטובה), ועוד צפויים לנו "מכוניות 2", "קונג-פו פנדה 2", "רובוטריקים 3", "ספיי קידס 4" ו"יעד סופי 5". מי שהרשימה הנ"ל מעוררת בו התלהבות בלתי נשלטת, שירים את היד. מה, אף אחד?

      אבל עזבו, אנחנו פה בשביל "שודדי הקריביים: זרמים זרים", הרביעי בסדרת הסרטים המצליחה של המפיק ג'רי ברוקהיימר, שנוצרה בהשראת מתקן שעשועים בדיסנילנד, התחילה מסרט ראשון מוצלח למדי, שהחזיר את הפיראטים לאופנה. אחר-כך באו שני סרטי ההמשך המצוצים מהאצבע, שבמקום דמויות מעוררות אמפתיה שקורה להן משהו אמיתי, הביאו לקהל גיבוב של תפניות עלילתיות חסרות הגיון, דיאלוגים מקושקשים והרבה מאוד פיצוצים.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      מתחיל ברגל ימין ואז מידרדר במהירות. מתוך "שודדי הקריביים: זרמים זרים" (צילום: יח"צ)

      האדם הסביר לא באמת אמור ליהנות מסרטי ההמשך של "שודדי הקריביים", אבל מצד שני חייבים לקחת בחשבון, שהסרטים שברו קופות – אז שיקול דעת סביר הוא כנראה לא חלק מהעניין. בכל אופן, במצב הדברים הנוכחי, ולאור כישלונו של ברוקהיימר להתחיל סדרות סרטים חדשות עם "הנסיך הפרסי" ו"שוליית הקוסם" בשנה שעברה, "שודדי הקריביים 4" היה בלתי נמנע.

      מה שכן, בדרך להמשך הרביעי, היה נראה שהיוצרים הפיקו לקחים וקיבלו החלטה לקחת את הסדרה לכיוון חדש. ג'ק ספארו שודד הים האקסצנטרי עם מניירות של כוכב רוק, בגילומו של ג'וני דפ, הפך בסרט החדש לדמות הראשית. האמת היא שגם בשלושת הסרטים הקודמים דפ היה הכוכב הבלתי מעורער, ונוכחותם החיוורת של אורלנדו בלום וקירה נייטלי בתפקידים הראשיים לכאורה, יצרה בעיקר עומס עלילתי מיותר. סילוק הדמויות שלהם מהסדרה היה החלטה מתבקשת, שבמידה רבה מתחילה את הסדרה מחדש.

      ואכן, הסרט הרביעי של "שודדי הקריביים" מתחיל ברגל ימין, עם פתיחת אקשן סוחפת ומרעננת, שהיא כל כולה ג'ק ספארו. הבעיה היא שאחרי הפתיחה המבטיחה, העלילה של הסרט מתחילה להתגלגל ומהר מאוד אנחנו שוב מוצאים את עצמנו בסבך העלילה המקושקש והמשמים, באדיבות טד אליוט וטרי רוסיו, התסריטאים הקבועים של הסדרה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      פנלופה קרוז משפריצה סקס אפיל ואפילו זה לא מציל את הסרט. מתוך "שודדי הקריביים: זרמים זרים" (צילום: יח"צ)

      בתחילת הסרט, ספארו ממונה בעל כורחו על-ידי מלך אנגליה להוביל משלחת חיפוש אחרי מעיין החיים המסתורי, שכנראה אמור להעניק חיי נצח למי שישתה ממימיו. למסע שלו מצטרפים גם יריבו המבחיל ברבוסה (ג'ופרי ראש), שהפך מאז אירועי הסרט הקודם לבעל תפקיד בחצר המלוכה, וגם אנג'ליקה (פנלופה קרוז המשפריצה סקס אפיל), אהובתו לשעבר של ג'ק. האיש הרע בסיפור הוא הפעם "שחור הזקן" (איאן מקשיין), שודד הים האכזרי מכולם, שרוצה גם הוא לשים את ידו על מעיין הנעורים, בגלל איזושהי נבואה מופרכת. לקלחת המסובכת הזאת מצטרפים גם מלחים זומבים ובתולות ים ערפדיות (כי זומבים וערפדים זה מה שהולך היום כידוע), חיילים ספרדיים ואפילו ג'ודי דנץ' בתפקיד אורח די מביך.

      צריך לומר, שפרישתו של גור ורבינסקי, במאי שלושת הסרטים הקודמים בסדרה, והחלפתו ברוב מרשל ("שיקגו", "זכרונותיה של הגיישה") לא ממש מורגשת בסרט החדש; מה שמעלה חשד שמי שבאמת קובע על הסט של "שודדי הקריביים" הוא המפיק ג'רי ברוקהיימר.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      זלזול מוחלט בסיפור טוב כמרכיב בעל חשיבות בעשייה קולנועית. מתוך "שודדי הקריביים: זרמים זרים" (צילום: יח"צ)

      אם בעבר שמר ברוקהיימר על אינטגריטי בסיסי ויצר כמה וכמה סרטים טובים, כמו לדוגמא "הפריצה לאלקטרז", "בחורים רעים" ו"ארמגדון", הרי שבשנים האחרונות נראה שהוא עבר לייצר מוצרים מהונדסים וחסרי נשמה, שנועדו רק בשביל לעשות קופה מהירה, מבלי לחשוב על הערך המתמשך שלהם.

      סדרת "שודדי הקריביים" משדרת זלזול מוחלט בסיפור טוב כמרכיב בעל חשיבות בעשייה קולנועית. ברוקהיימר מעדיף לסנוור אותנו באפקטים יקרים, להחריש אותנו בפסקול עוצמתי של הנס זימר ולנצל את שאריות החן של ג'וני דפ, כדי למנוע מאיתנו לשים לב שהוא מוכר לנו זבל. נתוני הקופות של סוף השבוע יראו האם גם הפעם זה הצליח לו.