הערב: מי יזכה בפסטיבל קאן?

הערב (ראשון) ב-20:15 שעון ישראל יתקיים טקס הנעילה של פסטיבל קאן ויוכרזו הזוכים בתחרות הרשמית שלו, שהיתה אחת המגוונות והאיכותיות בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, קשה להמר מה תהיה החלטתם של יושב ראש חבר השופטים, רוברט דה נירו, ושל שותפיו למלאכה. מצד אחד, לא בלטה בריביירה איזושהי יצירת מופת חד-פעמית שבלטה מעל כולן, ומצד אחר גם לא היו בתחרות נפילות גדולות וסרטים תמוהים לחלוטין. תמיד אומרים שבקאן, בניגוד לאוסקר, הכל אפשרי, והשנה זה נכון מתמיד.

ובכל זאת, יש כמה מועמדים מובילים לחלוק ביניהם את הפרסים המעטים שמעניק הפסטיבל לסרטים. מדובר, לפי סדר חשיבות, בדקל הזהב, הפרס הגדול של חבר השופטים,פרס חבר השופטים, פרס הבמאי, פרס התסריט וככל הנראה גם איזשהו ציון לשבח שיוענק השנה כפרס ניחומים. המועמדים הללו מתחלקים לשלוש קטגוריות. בראשונה אנו מוצאים שני סרטים בממדים אפיים –"עץ החיים" המהולל של טרנס מאליק ו"היו זמנים באנטליה" של נורי בילג'ה ג'יילן.

לקטגוריה השנייה משתייכות שלוש דרמות אנושיות צנועות – "הילד עם האופניים" של האחים דארדן, "Le Havre" של אקי קאוריסימקי, ו"This Must Be The Place" של פאולו סורנטינו. בקטגוריה השלישית זוהרים שלושה סרטים שלקחו השראה מז'אנרים קלאסיים – "The Skin I Live In", המותחן ההיצ'קוקיאני המופרע של פדרו אלמודובר, "The Artist", ההצדעה של מישל הזנוויציוס הצרפתי לעידן הקולנוע האילם, ו-"Drive", המחווה דוברת האנגלית של ניקולס וינדינג רפן הדני לסרטי הפעולה האמריקאים של שנות השבעים והשמונים.

הסוסים השחורים יכולים להתגלות כמותחן המשטרה הצרפתי "פוליס" או סרט הסמוראים היפני "חרקירי". הם ינסו לנצל את העובדה שהם פועלים במחוזות החביבים על דה-נירו ושל כמה מחבריו לכס השיפוט, ובראשם אומה תורמן, ג'וני טו ואוליביה אסייאס.

נוסף לכך, חבר השופטים יעניק כמובן גם פרסים בקטגוריות המשחק. אצל הגברים, נדמה שהתחרות היא בין שלושה שחקנים ותיקים – אנטוניו בנדרס מ"The Skin I Live In", מישל פיקולי מ"יש לנו אפיפיור" של נני מורטי ושון פן, שמככב ב-"This Must Be The Place" ומופיע בתפקיד קטן יותר ב"עץ החיים". קצת מאחוריהם דולקים שני שחקנים צעירים שכמעט לא פוצים את הפה בסרטיהם - ז'אן ד'וז'ארדן, כוכב "The Artist", וריאן גוסלינג, השחקן הראשי ב"דרייב".

בקטגוריה הנשית התחרות צמודה לא פחות. טילדה סווינטון פייבוריטית על הופעתה הקרה כקרח ב"צריך לדבר על קווין", אבל איש לא יופתע אם הפרס יילך דווקא לקירסטן דאנסט או לשרלוט גנסבורג מ"מלנכוליה", לססיל דה-פרנס מ"הילד על האופניים" או לאמילי בראונינג, כוכבת "היפהפייה הנמה".

אם כך, לחבר השופטים באמת היה השנה כאב ראש גדול. לאיש אין דרך להעריך מה הם החליטו בסופו של דבר, והחזאים חלוקים בדעותיהם כמעט בכל קטגוריה. לאור זאת, צריך לקחת בחשבון את האפשרות שכמה מן הפרסים יחולקו בין שניים, אם כי יש לזכור שכבר אסור לתת את דקל הזהב ליותר מזוכה אחד.

לסיום, מה באשר לנקודה הישראלית? ובכן, הסיכויים של "הערת שוליים", כמו גם של סרטים רבים אחרים שלא הוזכרו כאן, לא נראים גבוהים בשלב זה. עם זאת, במהלך השהות בריביירה התגלה כי יש לו לא מעט אוהדים, ולא נעים לומר זאת, אבל פרשת פון-טרייר הגבירה בסופו של דבר את הסימפטיה בקאן לישראל וליהודים. לפיכך, ההברקה של יוסף סידר עשויה לצאת מכאן עם אחד מן הבאים: פרס התסריט, פרס חבר השופטים או פרס בקטגוריית המשחק – אם זה לשלמה בראבא בלבד, לשחקן הוותיק ולליאור אשכנזי גם יחד, או לאנסמבל השחקנים בסרט בכלל.

סרט ישראלי נוסף שיש לו מה להרוויח הערב הוא "הנותנת" של הגר בן-אשר, שעקרונית יכול לזכות בפרס מצלמת הזהב לעבודת ביכורים, אך הסיכויים לכך נראים קלושים. הערב, לאחר גלגול השטיח האדום האחרון, כבר נהיה חכמים יותר.