פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדוע הטלוויזיה הישראלית מתחילה למחזר פורמטים ישנים מחו"ל?

      "בנות הזהב", "נשואים פלוס", "כולם אוהבים את ריימונד" - מבול של סדרות מהניינטיז שעברו עיבוד ישראלי עומד לנחות עלינו בקרוב. מה זה אומר עלינו ומה זה ייעשה ליצירה המקורית?

      למרות כל הקיטורים, הבכי וניסיונות החיסול, אל בנדי סבל את אשתו פגי, את שני הילדים שלהם ואת השכנים המעצבנים במשך 11 עונות ו-262 פרקים. ואנחנו? אנחנו אהבנו לראות את המבט המיוסר שלו בשידורים בערוצי המשפחה והילדים בכבלים הישנים, בשידורים החוזרים בלילות ובסופי השבוע גם שנים אחרי שהוא תלה את המפתחות לחנות הנעליים. אך האם נרגיש אותו הדבר לגבי הגרסה המגויירת של בנדי ברימייק הצפוי של קשת ל"נשואים פלוס"? ומה לגבי הגרסה העברית של "בנות הזהב" בערוץ 10, שעולה כבר השבוע, או "כולם אוהבים את ריימונד" שתגיע בעתיד לרשת?

      ובעצם, למה אנחנו בכלל שואלים את עצמנו את השאלה הזו ב-2011? מדוע בעידן של "מד מן" ו"אימפריית הפשע" בחו"ל, מחד, ובתקופת פריחה של מכירת פורמטים מקוריים לחו"ל (למרות הכישלון של "רמזור" וחיסולה של "בטיפול"), מאידך, רצים הערוצים המסחריים לפשפש בארכיונים ולרכוש פורמטים בני שני עשורים לפחות. וגרוע מכך: האם אנחנו עומדים בפני הפקה עתידית של "כפר שמריהו 90210"?

      "בהחלט יש מגמה בקרב כל גופי השידור לחפש כרגע סיטקומים שהם יכולים לתרגם", אומר לוואלה! תרבות גורם בתעשייה, "הבעיה היא שסיטקומים חדשים שמצליחים כרגע בארצות הברית הם דבר מאוד יקר, ולקנות את הזכויות שלהם זה על סף הבלתי אפשרי. לעומתם, רכישה של סדרות שכבר ירדו זה כסף קטן".

      וזה לא נראה קצת בעייתי? בכל זאת, עבר קצת זמן מאז שהסדרות האלו היו רלוונטיות.

      "ברור שכהשקעה לטווח ארוך, הרבה יותר מגניב ויותר חכם לייצר משהו מקורי. תראי, העיבודים לסיטקומים הישנים נחשבים כהפקות מקור, אבל בעצם אין כאן הרבה יצירה מקורית וזה לא מה שהמחוקק התכוון. אדפטציה של סיטקומים מהניינטיז לא מקדמת את התרבות הישראלית בשיט".

      בנות הזהב, כולם אוהבים את ריימונד ונשואים פלוס (imdb)
      חדש חדיש ומחודש! "בנות הזהב", "כולם אוהבים את ריימונד" ו"נשואים פלוס" (צילומים: imdb)

      "אני חושבת שזה יותר עניין של ההיצע בשוק", אומרת ליסה שילוח, מבעלי יולי אוגוסט הפקות, שאחראית ל"המשרד" הישראלית שהתבססה על רכישת פורמט חדש יחסית. "בעלי הזכויות בארצות הברית לא ששים לשחרר סיטקומים שנמצאים עכשיו על המסך ומצליחים, בעוד שסדרות שעברו כבר לסינדיקציה וסיימו את אורך החיים שלהן, קל להם יותר לאפשר לעשות להן גרסאות בינלאומיות".

      אבל למה בכלל ללכת לרעות בשדות זרים? למה לא להפיק סיטקום עברי חדש?

      שילוח: "תהליך פיתוח של סיטקום וכתיבה של עונה או שתיים או חמש הוא מאוד מאוד ארוך. ברגע שקונים פורמט יחד עם תסריטים מלאים של סיטקום, את עושה קיצור דרך מאוד משמעותי ומוזילה את עלויות הפיתוח שלו. מבחינת זמן ומבחינת עלות זה יתרון משמעותי".

      "בשורה התחתונה, סיפור טוב הוא סיפור טוב", אומרת סמנכ"ל התוכן של ערוץ 10, קרני זיו, "והעבודה על פיתוח דרמה, שלא לדבר על פיתוח קומדיה מאפס, זה אחד הדברים הכי קשים בעולם הטלוויזיה. כאן יש הזדמנות לקבל סדרה שעבדה טוב והוכיחה את עצמה". שילוח מסכימה: "כשיש משהו כתוב שהוא הצלחה מוכחת אז הרבה יותר קל להיכנס לזה".

      בנות הזהב (יח"צ , גיא קרן)
      מדובר בסיטקומים נורא מיושנים, שכשאתה קורא את התסריטים שלהם אתה מבין שמדובר בתסריטים מעידן אחר". "בנות הזהב" בגרסא הישראלית (צילום: גיא קרן, ספק: יח"צ)

      למרות דבריה של שילוח, גורמים בתעשייה לא בטוחים שחישובי הוזלת העלויות מדויקים. "מדובר בסיטקומים נורא מיושנים, שכשאתה קורא את התסריטים שלהם אתה מבין שמדובר בתסריטים מעידן אחר והדרך היחידה לעשות להם אדפטציה טובה היא לכתוב סדרה חדשה לגמרי", אמר אחד הגורמים האלו לוואלה! תרבות. "זו הסיבה שההנחה של הזכייניות, שחושבות שרכישת הפורמט הזר תקצר את זמן ההפקה היא מוטעית; למעשה, זמן הפיתוח והכתיבה ארוך, בגלל ההתאמה שהתסריטים צריכים לעבור. מה שכן, זה מוזיל להם את עלות ההפקה ואת התשלום לתסריטאים, כי לכאורה אין כאן סדרה חדשה ואז לתסריטאי גם אין זכויות על הסדרה".

      "אתה משלם על הפורמט ואתה משלם לתסריטאים על העיבוד, וזה לא עיבוד מינורי", טוענת זיו מנגד. "זה לא רק לתרגם מאנגלית – נעשית עבודת עיבוד רחבה. זה אולי חוסך קצת בזמן כי אתה מקבל ליינים של סיפורים שאתה יודע שעובדים, ועמודי שדרה של דמויות שאפשר לקחת אותם ולהשתמש בהם באופן יחסי".

      גם שילוח אומרת שאל בנדי בישראל 2011 לא יהיה אל בנדי משיקגו של הניינטיז: "יש פה גם את האדפטציה מהתרבות האמריקאית לישראלית, וגם את זו של העדכון שלה לתקופה הנוכחית", היא מסבירה. "סדרה שנכתבה לפני 20 שנה או לפני עשר שנים, ברור מאוד שאפשר לזהות את המקומות שבהם היא לא מעודכנת".

      אז איך בכל זאת גורמים ל"כולם אוהבים את ריימונד" להיראות רלוונטית?

      שילוח: "יש בפורמטים הקיימים גלריה של דמויות מעוצבות וסיפורים טובים, שהם בדרך כלל אוניברסליים, כמו סכסוך עם החמות או גידול ילדים קטנים ומציאת מקום לאינטימיות. אלו דברים שהם לא תלויי תקופה ולא תלויי תרבות, ואז רק צריך שבמקום לדבר על בייסבול הם ידברו על כדורגל, במקום לאכול Hot Dog הדמויות יאכלו שווארמה ובמקום מכתב פרידה יהיה SMS. בחלק מהסיטקומים האלו הבסיס מספיק חזק כדי שהאדפטציה התרבותית והתקופתית יהיו עניין פשוט יחסית".

      למרות שנראה שהמגמה בחיתוליה והיא עלולה להתפשט הלאה, נראה שגופי השידור מחפשים כרגע הצלחה ראשונה כדי לבדוק את כדאיות הנושא: "לערוץ 10 אין כרגע תוכניות לרכישות סדרות זרות חדשות", מספרת זיו, "אנחנו מקבלים הרבה הצעות, אבל אנחנו רוצים לראות איך זה ילך ואז נחליט הלאה. אני ממש לא פוסלת את זה".

      כוכבי "Traffic Light" (imdb)
      מה עם קצת גאווה ישראלית? "רמזור" בגרסא האמריקאית (צילום: imdb)

      ואם זה יילך טוב, מה יהיה עם היצירה המקורית? מבחינת הזכייניות, ממילא מדובר בסוגה עילית ומי שיפגעו יהיו היוצרים המקומיים.

      זיו: "אף פעם לא תהיה החלטה של 'מאה אחוז עכשיו לוקחים מחו"ל ועושים' כי, בכל זאת, בסוף יש כאן מספיק כוח יצירה חדש. אבל אם זה יצליח אני מניחה שנבחן עוד רכישות".

      "בקשת משקיעים מספיק כסף וזמן ביצירה ישראלית", אומר מני אבירם מחברת ההפקות קסטינה, שאחראית על "נשואים פלוס" הישראלית. "למרות שבסופו של דבר גם זו יצירה ישראלית: תסריטאים ישראלים, מפיקים ישראלים, שחקנים, צלמים - זו הפקה ישראלית לכל דבר. זה הרבה מאוד עבודה להרבה מאוד אנשים בישראל".

      לעומת אבירם, שאומר גם כי הוא מברך על מגמת הרימייקים וטוען כי בקשר לרלוונטיות "כל מקרה ייבחן לגופו לטוב או לרע", ישנם אנשים הגורסים כי קשת צריכה להתגאות הרבה יותר במכירה של "רמזור" לארצות הברית מאשר ברכישות של סיטקומים זרים. "'רמזור' ו'החברים של נאור' הוכיחו שיש ביקוש לסיטקומים טובים ומושקעים שלא מביכים את האינטליגנציה, עם צילומי חוץ כמו הסיטקומים החדשים בחו"ל", אומר גורם בתעשייה. "הסדרות האלו מבוססות על היכולות הקומיות של אדיר מילר ונאור ציון ולמצוא מישהו כמוהם זה מאוד קשה. אנחנו לא משופעים בקומיקאים כאלה ובמיוחד כאלה שהתעשייה מוכנה להמר עליהם".

      האם הסדרות החדשות יצליחו לעבור את מחסום המאה שעברה ומחסום השפה ולגרוף אחוזי צפייה? נחייה נראה. לפחות הרווחנו קלי בנדי ישראלית. ומי יודע, אולי בעוד 20 שנה מישהו יקנה את "משפחה מודרנית" וילהק את תום אבני כאד אוניל.