פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בריאן סינגר, מפיק "X-מן": "היה צריך להחטיף לפון טרייר"

      בריאן סינגר, במאי שני הפרקים הראשונים בסדרת "X-מן" ומפיק הפרק הרביעי והטרי בה, מודה שהיהדות עומדת מאחורי כל צעד בחייו, ולכן הוא גם מתכנן לקפוץ לכאן בהקדם

      כיוון שקולנוענים רבים ברחבי העולם קשורים באיזושהי צורה לדת משה, לעתים קרובות מזדמן לשוחח עמם על העם היהודי וגם על ישראל, ולפעמים גם לתהות אם יש בכוונתם לקפוץ לבקר לכאן. כמעט תמיד הם עונים לכך בתשובות מעורפלות ומתחמקות, או שפשוט מודים כי אין להם שום כוונות לעשות זאת.

      בגלל זה, היה מפתיע להיוודע לתוכניותיו של בריאן סינגר, במאי שני הסרטים הראשונים בסדרת "X-מן" ומפיק הפרק הרביעי והטרי בה, שחוזר לשנות השישים כדאי להתחקות אחר מקורות המחלוקת בין שני מנהיגי המוטנטים – פרופסור אקס, שבצעירותו קראו לו צ'רלס, ומגנטו, שהתהדר אז בשם אריק.

      "האמת שאני מתכנן לבוא לישראל בסוף השבוע הקרוב", הוא אומר לוואלה! תרבות בראיון מיוחד שהתקיים בלונדון בתחילת השבוע. "מזמן רציתי לבוא סוף כל סוף, ועכשיו זה יוצא לי טוב כי יש לי חופשה וכי חבר ישראלי הזמין אותי לבוא. אני לא בטוח שזה יקרה, אבל זה סגור ב-90 אחוז. אני גם לא בטוח מה בדיוק אעשה, אבל הרצון הוא בעיקר לפקוד את הברים בתל אביב".

      מתוך הסרט אקס מן: ההתחלה (יח"צ)
      "אפשר להגיד שהמוטנטים הם בעצם יהודים". מתוך "X-מן: ההתחלה" (צילום: יח"צ)

      הסיבה הישירה לכך שמלכתחילה עלתה התהייה אם סינגר מתכנן אי פעם לבקר בארץ הקודש היתה שלאורך כל הראיון, הוא הדגיש שוב ושוב את החשיבות שממלאת היהדות בחייו היצירתיים. הדבר גם בא לידי ביטוי כבר בפתיחת הסרט, המתרחשת כולה במחנה ריכוז. הוא ממשיך לבלוט גם בהמשך, שכן אחד מקווי העלילה המרכזיים כאן הוא מסע הנקמה של אריק ניצול המחנות בקצין הנאצי שהרג את אמו.

      איך ייתכן כי ממתק קייצי שמתיימר להגיע לקהל רחב ככל האפשר ולבדר אותו בכל זאת עוסק בשואה ובנאציזם? האמת היא שזה רק מתבקש לאור הפילמוגורפיה של סינגר, שטיפל בנושאים הללו בסרט השלישי שביים, "תלמיד מצטיין מדי", בעבודתו הקולנועית האחרונה, "מבצע ואלקירי", וכמובן גם בשני הפרקים הראשונים בסדרת "X-מן", שבהם עוד אחז בשרביט הבימוי. "יש לי איזושהי משיכה כפייתית וכמעט בלתי בריאה למלחמת העולם השנייה ולשואה", הוא מודה, "ככה זה כשאתה יהודי".

      מתוך הסרט אקס מן: ההתחלה (יח"צ)
      "האמת היא שהמוטנטים חיסלו את בן-לאדן". מתוך "X-מן: ההתחלה" (צילום: IMDB)

      אבל רוב הקולנוענים היהודים הרי לא כפייתים כך כלפי הנושא, אז מה גרם לך להיות כזה? לאן אתה מנסה להגיע בכך שאתה שוב ושוב חוקר דמויות נאציות?

      "בסיכומו של דבר אפשר להגיד שיש שאלה אחת שמטרידה אותי – איך זה שהעם הגרמני, שהיה נבון ונאור ותרבותי בצורה בלתי רגילה, קם פתאום ויצא למסע חיסול איום וחסר פשרות נגדנו. התפרצות הרוע הזאת היא דבר מדהים ועוצר נשימה, והעובדה שהיא קרתה משפיעה על הדרך שבה אני רואה כל דבר, מקולנוע ועד פוליטיקה. אז האובססיה שלי בעצם היא להבין איך זה שאנשים טובים במהותם יכולים להיות כל כך רעים, וזה מה שאני מנסה לבדוק בכל סרטיי".

      אבל גם אם השואה היא הכרח אמנותי אצלך, לא פחדת שלהקדיש לה מקום כה מרכזי בסרט מסוג זה יתגלה כצעד חסר רגישות? לא חששת שהתיאור של מחנות הריכוז יהיה נצלני וסר טעם?

      "החשש תמיד קיים, אבל הרי הצגתי התרחשויות מעת השואה כבר בפרקים הראשונים של 'X-מן' ועברתי את זה בשלום, כך שהייתי מוכן לאתגר. הסדרה הזאת אף פעם לא היתה פארסת קומיקס. הדמויות שלה תמיד היו אמיתיות, רציניות ובעיקר רגישות, ואפשר לטפל בכל נושא כל עוד שאתה מגלה רגישות לנושא ולרגשות שאנשים עלולים לגלות מולו".

      אם כבר מדברים על רגישות בנוגע לשואה, שמעת מן הסתם את האמירות של לארס פון-טרייר בפסטיבל קאן.

      "אוי, כן, זה היה...לא יודע איך להגדיר את זה, אבל זה היה משהו טיפשי. הרגשתי רע בעיקר בשביל קירסטן דאנסט שישבה לידו. נראה לי שהיא היתה צריכה לקום ולהחטיף לו, זה היה יכול להיות מצחיק. פון-טרייר קבר לעצמו בור, ואפשר היה לראות שהוא מבין את זה כבר באמצע הדברים שלו, ופשוט לא יודע איך לצאת מזה. ראיונות עם עיתונאים זה דבר מלחיץ, ולפעמים קולנוענים מתפרקים ומדברים שטויות, בטח כשלא שומרים עליהם".

      לארס פון טרייר עם קירסטין דאנסט (GettyImages)
      "היא היתה צריכה להחטיף לו". קירסטן דאנסט ולארס פון-טרייר בפסטיבל קאן האחרון (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      שאלה אחרונה בקשר לנושא היהודי – במובן מסוים, אפשר לראות את המוטנטים כאלגוריה לעם היהודי, לא? הם קבוצה נבדלת, נרדפת, לרוב גם עתירת כישרונות.

      "והם גם מחפשים מקום שיוכלו להתיישב בו ולחיות בו בתחושת ביטחון, והם מבריקים ועתירי תושייה, והם במנוסה תמידית. בדיוק כמו היהודים. כן, יש משהו באלגוריה הזאת, ובכלל לסדרה תמיד היה עומק פוליטי. היפה הוא שהרלוונטיות הפוליטית של 'X-מן' כל כך חזקה ומקיפה, שאפשר להשליך את המשל הזה גם לעמים אחרים. אחרי הכל, זה לא שהמצב של המוסלמים בארצות הברית של ימינו כל כך יותר טוב מזה של היהודים באירופה ערב במלחמת העולם השנייה".

      עד כדי כך?

      "כן, תאר לך שהיו מתרחשים עוד שניים-שלושה פיגועים בסדר הגודל של ה-9/11. אני מבטיח לך שחלק גדול מן התושבים במדינות שבין החוף המזרחי למערבי היו תומכים בנלהבות בגירוש של המזרח-תיכוניים מן המדינה".

      אגב בן-לאדן, מבצע החיסול שלו נשמע כמו משהו שלקוח מתוך סדרת 'X-מן'.

      "לגמרי! אתה יודע מה, זה היה סוד, אבל עכשיו אפשר לגלות – מי שהוציאו לפועל את החיסול של בן-לאדן היו מוטנטים. בגלל זה גם לא ראינו תמונות מהמבצע".

      בריאן סינגר (GettyImages , Kevin Winter)
      "חשוב לעשות צחוקים". בריאן סינגר עם סטן לי, מיוצרי הקומיקס המקורי של "X-מן" (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      התשובה האחרונה של סינגר והצחוק שהוא משחרר אחריה חושפת את העובדה שגם אם הוא יכול להיות אדם ויוצר רציני וקודר, יש בו גם צד משועשע, ומובן שהדבר גם בא לידי ביטוי בשלל אתנחתאות קומיות בסרט. "כמעט כל יצירה קולנועית היא גם מצחיקה במובן מסוים", הוא אומר.

      "אפילו ב'אמריקן ביוטי' יש המון בדיחות, אז בטח שאצלנו יהיו", מוסיף סינגר. "אני חושב שמעבר לאפקט המיידי על הקהל, יש להומור תפקיד חשוב עוד יותר: הוא מגדיל את הסיכוי שלך ליצור רגש. אם אתה מצחיק את הצופה אתה הופך אותו לפגיע. הוא צוחק וצוחק ולא מצפה בכלל שתהיה לו סיבה להתרגש, וכשהסיבה הזו מגיעה, נימי הלב שלו כבר מספיק חשופים כדי שתוכל לגעת בהם".

      אם כבר מדברים על הסגנון שבו עשוי הסרט, אז אמנם ביים אותו מתיו ווהן הבריטי ואתה רק שימשת מפיק, ובכל זאת, "X-מן: ההתחלה" מרגיש כמו סרט שלך.

      "באופן עקרוני באמת לא הייתי עושה משהו אחרת. הסרט הזה מרגיש לי בדיוק כמו שהוא היה צריך להיות ופחות או יותר כמו שאני הייתי רוצה לעשות אותו".

      מתוך הסרט קיק אס (יח"צ)
      "היה כתוב למתיו ווהן בחוזה שהפעם אסור לו להיות אלים מדי". מתוך "קיק-אס", סרטו הקודם והפרוע של ווהן (צילום: IMDB)

      באיזשהו מקום סרסת קצת את מתיו ווהן? סרטו הקודם, "קיק-אס", היה אלים ומשוחרר בהרבה. אמרת לו להיזהר מאלימות כדי שלא תסבלו מהגבלות צפייה שירסקו אתכם בקופות?

      "לא הייתי צריך להגיד לו את זה, כי מספיק אנשים כבר אמרו לו את זה. למען האמת אני חושב שזה אפילו היה כתוב לו בחוזה".

      אם כבר מדברים על התחושות שלך כשמישהו אחר נוגע לך ב"אקס-מן", מה חשבת על הפרק השלישי בסדרה, שבו בכלל לא היית מעורב?

      "הממ...רר...תראה, יש לי הערכה גדולה לברט רטנר, שביים את הסרט. בסך הכל אני פרשתי מהפרויקט אז היה צריך מישהו שיחליף אותי, וברט עשה זאת בדרך מכובדת אפילו שנכנס לסיטואציה לא נוחה. כשראיתי את הסרט אמרתי לעצמי שהייתי עושה דברים אחרת ובטח לא הורג כל כך הרבה דמויות, ובכל זאת, היו בו הרבה דברים יפים".

      בריאן סינגר (GettyImages , Kevin Winter)
      "כל הזמן מעתיקים מאיתנו". בריאן סינגר עם קווין ספייסי, כוכב סרט הפריצה שלו, "החשוד המיידי" (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      לסיום, בוא נחזור לתחילת הקריירה שלך. אפשר לומר ש"החשוד המיידי" ניחן בהשפעה מכרעת על המבנה הסיפורי של סרטים בעשור וחצי האחרונים. יוצא לך לפעמים לראות כל מיני טוויסטים עלילתיים ולהגיד – "היי, הם לקחו את זה ממני!"

      "זה קורה לי כל הזמן! זה קרה לי אתמול! ישבתי וראיתי 'הצרעה הירוקה', והסיום שם זה בדיוק כמו ב'החשוד המיידי'. בכלל, כל הזמן עושים את זה, למשל ב'החוש השישי', 'אמן האשליות' ו'מבצע דג חרב'. לא רק לוקחים את התעלול העלילתי, אלא גם משתמשים באותם סגנונות עריכה ומוזיקה. זה תמיד גורם לי להרגיש ממש מוזר".

      וגם קצת מקופח?

      "לא, אני לא יכול להגיד את זה. 'החשוד המיידי' הרי פתח לי כל כך הרבה דלתות. בזכותו יכולתי לעשות את 'X-מן' ואת 'האוס', אין לי על מה להתלונן".

      אתה עכשיו חוזר לביים ועמל על הפנטזיה "Jack The Giant Killer". יש גם כבר תוכניות לפרק נוסף ב"X-מן"?

      "כן, והאמת שכבר יש לי רעיון די מגובש בראש לגבי איך הוא צריך להיראות, אבל עוד לא סיפרתי על זה לאף אחד".