הערכי לקליטת הקאסם 2 שלי, לוטננט אוהרה

יוהנה פרנר, מנכ"לית ערוץ 10, חמה על סקוט באקולה ואני בטח לא מתלוננת. יותר מחצי עשור לאחר שנעלם כלא היה מלוח המשדרים זוכה סקוט לעדנה מחודשת, ודווקא בערוץ המושמץ מכולם. שתי סדרות בכיכובו - משובחות, אקדים ואומר - רצות בו זמנית בערוץ. ממש ריפלי'ס, תאמינו או לא. "זינוק לאתמול", הזכורה לטובה, היא הראשונה, ו"אנטרפרייז" הטרייה היא השנייה. אצור כאן תקדים ואשלח ברכות ואיחולים לקברניטי הערוץ. יפה רכשתם!

כל מי שפספס את ארבעים השנים האחרונות בסצינת המד"ב ומעוניין להשלים פערים יכול לנשום לרווחה. דפדוף מהיר במדריך השידורים חושף עובדה מפתיעה: כל הסדרות מליין "מסע בין כוכבים" משודרות בימים אלו בערוצי הטלוויזיה השונים. ישראל מתגלה כאימפריית טראקיז. הסדרה המקורית ממלאת בימים אלו שעות שידור רבות בביפ, "מסע בין כוכבים: הדור הבא" רצה בגאון בסטאר וורלד, "חלל עמוק 9", שהפכה לעת זקנה לאופרת סבון מן הסוג הנחות ביותר, מתקשקשת בערוץ 23, ו"וויאג'ר" מנעימה את ימי שבת ביס פלוס.

"אנטרפרייז", הסדרה החמישית והחדשה מליין מסע בין כוכבים, העוקבת אחר התהפוכות שיובילו להקמת הפדרציה הבין כוכבית, עומדת בציפיות (הגבוהות) בכבוד ובראש מורם. העלילה ממוקמת כ-150 שנה מהיום וכ-100 שנה לפני שקפטן קירק וד"ר מקוי יצאו לשוטט ביקום. בני האדם כבר הספיקו לקמבן שלום עולמי ולחסל את תחלואי כוכב הבית, והם מוכנים לצעד הבא. בדרכם עומדים הוולקנים מחודדי האוזניים וחדורי ההיגיון, העסוקים, בדרכי נועם דיפלומטיות, בטרפוד מסעות החלל של אנשינו. באסה. אבל מי אם לא בני האדם ישבור בצ'יק שלושים שנות דיונים לטובת גיחה מיוחצנת לחלל? וזה בדיוק מה שטוב בסדרה הזאת. האנושות האמיתית והמוכרת לכולנו מבצבצת כאן מכל פינה. לא עוד האנושות המסורסת והצדקנית של דה נקסט ג'נריישן – כאן יש מאצ'ואיזם, חוסר אונים, סקרנות, פחד וכל מה שרק יעלה על הדעת. דליקטס.

לא שיש לי תלונות על פיקארד - הוא וחבריו לשלוש הסדרות הנוספות מאותו בית יוצר מייצגים כל אחד תפיסה מוסרית אידיאליסטית של התקופה בה נוצרו. כמו הפמיניזם הקאלטי סטייל "שתי כפיות סוכר בשבילי, לוטננט אוהרה" של סדרת המקור ילידת שנות השישים, כך גם מאפיין הפוליטיקלי קורקט חסר הפשרות של הדור הבא את שלהי האייטיז בהם פרצה לתודעה. וזה טוב ויפה ונעים. אבל גם נחמד לגוון. הסדרה "אנטרפרייז" שונה. לא אומר טובה יותר, אבל שונה.

חוץ מהכיוון הסקסי בהרבה שלה, לראשונה יש לנו כאן סדרת סטאר טרק שיוצאת מתבנית הבימוי האולפנית-תיאטרלית המוכרת ומאמצת תפיסה קולנועית בהרבה. זה מורגש בתאורה, בתנועות המצלמה ובעיצוב הפריים. להבדיל, שוני נוסף ובלתי מובן בעליל הוא שיר הפתיחה. לא עוד נאומים חוצבי להבות, לא עוד נעימות חלליות – קבלו את המודל הלא משופר: “Faith of the Heart”, שיר סטייל מייקל בולטון בביצועו של אחד ראסל ווטסון. ביג נו נו.

קסם נוסף המהלך על הסדרה הוא יכולתה להוביל את הצופה למצב מרתק של כפל זמנים. למרות שהעלילה מתרחשת בעתיד והדמויות מתיירות להנאתן בחלליות שעל כמותן עוד לא התחילו לפנטז בנאסא, חש הצופה עליונות טכנולוגית אדירה. חיוך עולה על פניו כשטכנאי האנטרפרייז מלחששים בפחד על אפשרות של שיגור בני אדם ממקום למקום, הוא צוחק נוכח התרגשות הצוות לקראת עליית המהירות לוורפ 5 - למה בעצם? ובכן, אנו רגילים כל כך לפגוש המצאות מסוימות בז'אנר המדע הבדיוני, המצאות שהפכו נכס צאן ברזל של תפיסתנו את העתיד, שברגע שאנו נתקלים באיזה עתיד משונה בו הן אינן קיימות עדיין אנו רואים בו משהו מיושן, נוסטלגי אפילו. כאן סוד כוחה של אנטרפרייז. הצופה, כפי שמזדמן לו לעתים כה רחוקות, הופך ליודע כל. וכך, שיכור כוח, הוא מתמכר לנפלאות הסדרה.


* "אנטרפרייז" משודרת בערוץ 10 בימי חמישי בשעה 23:10