מגישה להנחתה: הפרידה ממיקי חיימוביץ' הדגישה כמה אופן ההגשה שלה כבר לא רלוונטי

שני אירועים שקרו בתקופה האחרונה העיבו על עוצמת ההלם מהפרישה של מיקי חיימוביץ'. הראשון זה הפרישה של דליה מזור, שעזבה את ערוץ 1 אחרי בערך ארבעה עשורים, והותירה אחריה קריירה מפוארת ששמה בפרופורציות אחרות את מפעל החיים של חיימוביץ'. האירוע השני היה התלונה שהוגשה לרשות השנייה נגד יונית לוי אחרי שהעירה מספר הערות בזמן נאום ראש הממשלה נתניהו בקונגרס, בתקרית שמבהירה את הציפיות האמיתיות ממגישי החדשות בישראל: כמה שיותר הבעות פנים, כמה שפחות דעות אישיות.

אולי בגלל זה חיימוביץ' היתה מעין קונצנזוס. זו המורשת שהיא מותירה אחריה, והיא שונה לחלוטין מתחושת השליחות ומהמקצוענות העיתונאית של לוי. "אם הצלחתי לרכך מעט את החדשות, דיינו", אמרה אמש (שני) חיימוביץ' בדברי הפרידה שלה מחדשות 10, וחשפה את מה שלדעתה הן הדרישות של התפקיד ובעיקר הציפיות ממנה. לא לדווח בצורה יבשה את העובדות, אלא לרכך אותן. להפוך את האירועים לפחות חריפים וקשים, ולהציג אותם בצורה מעודנת. זה היה הקסם העיקרי של חיימוביץ' - התחושה כאילו היא מתאמצת להשתלט על הרגש, שמצד אחד נותר מאופק, אך במקביל מועבר בכל דרך אפשרית (החל מקול רועד, דרך חיוך חבוי או פרצוף דואג).

אין פלא שהמצלמה התמקדה אתמול בפניה של חיימוביץ' בתקווה ובציפייה לזהות את הדמעה המיוחלת. פניה ספוגות הרגש היו צריכות רק עוד סחיטה אחת קטנה כדי לספק את מעריציה. תבכי מיקי, תבכי, בשביל זה את כאן. אילו היה מדובר בעזיבה של יעקב אילון, ברור שהפרידה היתה מקבלת גוון אחר. גבר מסוקס כמו אילון היה מעדיף שהפרידה תכלול סיכומים מקצועיים, ולא סתם מחוות נרגשות. חיימוביץ', לעומת זאת, היא האימא והאישה של כולנו. היא רגישה ועדינה, ותמיד יצרה את התחושה שהיא נותרת חזקה רק בשבילנו. אתמול הציפייה הגדולה ממנה הייתה להסיר את המגננות, ולהתפרק. סופסוף לא סתם לחלוחית מרומזת אלא דמעה אמיתית.

כל אנשי מערכת החדשות של ערוץ 10 התגייסו לקליפ המיוחד לכבודה, שקשה היה לקבוע בנחרצות אם הוא יותר מרגש או יותר מביך. מי שבכל זאת התעקש לחפש מבוכה, מצא אותה בגמגומיו של יעקב אילון, שאיבד לחלוטין את קור הרוח שלו בדברי המחווה שלו לקולגה, וחשף שבכל הנוגע לחשיפת רגשות, המיומנויות שלו מוגבלות. "השלמנו האחד את השנייה", אמר לה, ורמז על חלוקת התפקידים הארכאית: הוא הצנון הענייני, היא האחות הרחמנייה.

חיימוביץ', מצדה, הגיבה בסגנונה העממי והפופולרי, עם אחד הביטויים המקוממים של זמננו: "אין, אין דברים כאלה". ליונית זה לא היה קורה, כנראה שגם לא לתמר איש שלום. אין ספק בחיבה הגדולה כלפי מיקי שלנו, שתמיד גררה אמפתיה והזדהות, וסביר להניח שגם נתגעגע לסגנונה הרך והנעים, אבל הטלוויזיה הישראלית כבר בהחלט מוכנה לשלב הבא.