פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אדם בעל חזון" - עולם התרבות מספיד את פרופ' מוטי עומר

      רון חולדאי, השרה לבנת ואנשי אמנות ספדו למנכ"ל מוזיאון תל אביב שנכנע למחלת הסרטן: "האמנות הישראלית תדע בוודאי לזכור ולהוקיר אותו", ספדה פרופ' זהר שביט

      עולם האמנות נפרד היום (שישי) בעצב מפרופסור מוטי עומר, מנכ"ל מוזיאון תל אביב, מרצה, אוצר ואחד מאנשי האמנות החשובים בישראל בעשורים האחרונים, שהלך לעולמו אמש לאחר מאבק במחלת הלוקמיה. "היכרתי את מוטי לפני 13 שנה כשנכנסתי לתפקידי כיושב ראש מועצת המנהלים של המוזיאון", נזכר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "מוטי עומר היה קודם כל ידען גדול. מומחה ברמה בינלאומית לאמנות ישראלית - שהוא, עשה אולי יותר מכל אדם אחר לקידומה והפצתה בארץ ובעולם, באינספור פרסומים והרצאות שנשא מעל לבמות היוקרתיות ביותר.

      "הכבוד הרב שזכה לו בעולם מצד אנשי המקצוע כמומחה וכמבין היה מעורר השתאות", הוסיף חולדאי. "התמונה שבה מוטי מדריך קבוצה של אנשים ברחבי מוזיאון מפורסם - מדבר על היצירות המוצגות בו - ומנהלי המוזיאון נשרכים אחרי הקבוצה וגומעים בצמא את דבריו - היתה תמונה שחזרה על עצמה שוב ושוב בכל סיור, בכל בירה בעולם.

      "כואב הלב שגורלו של מוטי היה כגורלו של משה רבנו – שמנגד ראה את הארץ – ואליה לא זכה לבוא", הוסיף חולדאי. "מוטי זכה לראות את האגף החדש של המוזאון בבנייתו – ולא זכה לראות את פתיחתו. תערוכת הפתיחה הייתה אמורה להיות השיא של חייו המקצועיים. כאיש אשכולות, מוטי ידע לשלב בין שלושת העולמות שמילאו את חייו – האמנות, היהדות ועולם הפילוסופיה. הדברים היו אמורים לבוא לידי ביטוי בתערוכת הפתיחה שאותה תכנן יחד עם אנזלם קיפר – האמן הגרמני החשוב ביותר בעולם היום".

      "כל זמן שהחכם חי, כתב פעם עגנון, רוצים – רואים את חוכמתו. אין רוצים – אין רואים את חוכמתו", סיכם חולדאי. "כיוון שמת – נשמתו מאירה והולכת ומספרת וכל שאינו סומא ויכול לראות – ניאות לאורו. נלך לאורו של מוטי ונקדם את פרוייקט חייו, מוזיאון תל אביב לאמנות".

      "הלב בוכה לדעת שהמוזיאון הוא הר נבו של מוטי"

      "פרופ' מוטי עומר היה אדם שלא רק הבין הרבה באמנות ישראלית והכיר היטב את תולדותיה ואת הישגיה, אלא היה אדם בעל חזון", ספדה לו פרופ' זהר שביט, יועצת ראש העירייה לענייני תרבות. "בעשור האחרון הוא השקיע את אונו ואת מרצו בהגשמת החזון הזה. האגף החדש של מוזיאון תל אביב יהיה לא רק בית לאוסף של האמנות הישראלית אלא גם הישג ארכיטקטוני בלתי רגיל. במידה רבה, זה קרה בזכות החזון של מוטי עומר והנחישות שלו לממש את החזון הזה. הלב בוכה לדעת שהמוזיאון הוא הר-נבו של פרופ' מוטי עומר, אבל האמנות הישראלית תדע בוודאי לזכור ולהוקיר אותו".

      גם שרת התרבות לימור לבנת הצטרפה למספידים את פרופ' עומר ואמרה כי "פרופ' עומר עיצב את דמותו של מוזיאון תל אביב והיווה דמות מפתח בהפיכתו למוזיאון תוסס, מרכזי ובולט בשיח היומיומי עם האמנות הישראלית והבינלאומית. פרופ' עומר ז"ל הקים את קורס המוזאולוגיה הראשון בארץ והעמיד דור שלם של אוצרים וחוקרי אמנות ישראלית. מותו של פרופ' עומר הוא אבידה גדולה מאד לעולם האמנות בישראל".

      "אזכור אותו כאבא רוחני, וכך גם עוד רבים", הוסיף האוצר דורון לוריא בעצב. "ידו היתה בכל ויד כל בו. לפני שנתיים הוא המשיך ללמד באוניברסיטה בהתנדבות לאחר שהיה צריך לצאת כבר לגמלאות, כי הוא לא יכול היה שלא להמשיך לחלוק את הידע שלו עם אחרים. זה היה הדלק מבחינתו. הוא היה מכור לפעילותו".

      "הוא הטביע את חותמו"

      מותו של פרופ' עומר עתה לא רק אובדן אישי לעולם התרבות הישראלי, אלא חלל אמנותי של ממש, בהיותו של פרופ' עומר מנכ"ל והאוצר הראשי של מוזיאון תל אביב, אולי במת האמנות החשובה בישראל. "מוטי היה אולי היה המרצה היחידי בחוג שהיה מסוגל לדבר בנשימה אחת על מטיס ועל תמר גטר", ספדה לו האוצרת והמבקרת רותי דירקטור, שהיתה תלמידתו של פרופ' עומר באוניברסיטת תל אביב. "הוא היה יוצר סינתזה בין תולדות האמנות לבין השטח וזה דבר שאני זוכרת לו לטובה, האופן שהוא יצר את החיבור בין ההיסטוריה לבין העכשווי".

      "האוצרות שלו היתה מאד מלומדת", הוסיפה דירקטור. "אפשר היה לראות שהוא בא מהאקדמיה, עם דגש על הפן המחקרי והדידקטי. אני חושבת שאם אני מסתכלת לאחור, אפשר לראות שההעדפות שלו והאהבה הגדולה שלו היתה נטועה במחצית המאה ה-20, גם מבחינה פילוסופית, כלומר התיאורטיקנים שהוא נשען עליהם והאמנים שהוא ציטט מהם. יחד עם זאת, אפשר היה לזהות איזה פן שאני בזהירות אקרא לו רליגיוזי. היתה לו נטייה לדבר על הפן הרוחני של האמנות".

      "במובן הזה, מוטי הוא היה הרבה מאד שנים בתפקיד הכי מרכזי בעולם האמנות", מסכמת דירקטור. "אין עוד תפקיד יותר מרכזי, משפיע ובעל משמעות. הוא החזיק גם בתפקידים נוספים באקדמיה ובגלריה האוניברסיטאית כך שלכתו הוא דבר מאד משמעותי לעולם האמנות הקטן שלנו, ללא ספק. הוא הטביע את חותמו, לטוב ולרע – כי ברור שיש לו גם מבקרים והוא בוודאי איש שיש לו נוכחות. אפשר לומר שנפל דבר בעולם האמנות הישראלי".