סיקור מיוחד: חמש שנים לחטיפה

    שבויים בקונספציה: חמש שנים לחטיפת גלעד שליט - איך נכשלה התרבות במאבק להשבתו?

    במלאת חמש שנים לחטיפת גלעד שליט, וואלה! תרבות חוזרת לארבע התייחסויות תרבותיות לחטיפה, משירים ועד הפייסבוק כדי לבדוק איך דבר מכל זה לא עזר

    מערכת וואלה!

    שירים לגלעד - מי זוכר?

    פשוט לא שירים טובים. אייל גולן עם נועם שליט בהשקת השיר "מזמור לגלעד" (צילום: אבי כהן)

    חמש שנים לחטיפת גלעד שליט

    בעולם הקפיטליסטי, כל טרגדיה מביאה איתה גם הזדמנות כלכלית ומסחרית, וכך בדיוק הגיבה תעשיית המוזיקה לחטיפתו של גלעד שליט. מהרגע שהחטיפה בודדה ממלחמת לבנון השנייה שפרצה בסמוך, מוזיקאים החלו להגיב לאירוע בהוצאת שירים הפונים לחייל, למשפחתו, למדינה או, לכל הפחות, מוקדשים למישהו הקשור באלה. מקטן ועד גדול, מאייל גולן ועד אביב גפן ושלומי שבת, תעשיית השיר לגלעד שליט היא אחת הבולטות במאבק הציבורי למען החזרתו.

    לכן, אין סמל גדול יותר לכישלונה של התרבות המקומית במאבק להשבתו של שליט מאשר העובדה הפשוטה שאף שיר שהוקדש לשליט או נכתב אודותיו לא הפך להצלחה בפני עצמו. "מזמור לגלעד" של גולן, שלווה גם בקמפיין בהשתתפות משפחת שליט התשושה, היה הקרוב ביותר לכך, אבל גם הוא לא הפך להמנון בסדר הגודל של "כשתחזור" של בועז שרעבי אודות רון ארד, שהשבתו היא עניין מסובך פי מיליון מהשבתו של שליט.

    הסיבה המרכזית לכישלון שירים אלו היא פשוטה – רובם פשוט איומים ונוראים, חלקם סתם בינוניים ואף אחד מהם לא טוב, לא מקורי ולרוב נשמע כמו סתם שיר אהבה משועתק לסיטואציה, בדומה למה שאוהדי כדורגל נוהגים לעשות בארץ, ראו מקרה "נמני, להיות איתך בכל דקה, הו אבי נמני". במבט לעומק, השירים לגלעד שליט כל כך נטולי שאר רוח והשראה עד שהם נשמעים כמו תוצרים של חשיבה מכווננת שנועדה לזכות ביחסי ציבור לאמן, ולא ביחסי ציבור לילד אומלל שלא זכה להיות בן 21 שמתרגש משיר חדש ברדיו.

    ואולי זו המחשבה המדכאת מכולם – אם גלעד שליט ישוב יום אחד לביתו, אחרי שיתמודד עם מאות אלפי הבעיות שמצפות לאדם במצב הבלתי אפשרי של חזרה לשגרה אחרי חמש שנות שבי, הוא יגלה גם שהמוזיקה שחוברה בשבילו לא רק שלא היתה טובה, או אפקטיבית במיוחד, אלא פשוט היתה מביכה.

    (עינב שיף)

    אייל גולן מתגייס למען גלעד שליט

    העתיד כבר כאן

    הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה

    הטלוויזיה - מי יכול להתמודד עם המציאות?

    זה נחשב ריאליטי? מתוך "כשלקחו את גלעד" מערוץ 10 (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

    לגלעד שליט יש ככל הנראה שעות טלוויזיה רבות יותר מלכוכבי "היכל התהילה" שמשודרת למעלה מחודש במשך 14 שעות ביממה. ובכל זאת, הייצוג הטלוויזיוני של החייל החטוף, של משפחתו ושל סיפור החטיפה נתפס היום כגימיק ופחות כעניין עיתונאי, שלא לומר נושא שיש בו אג'נדה כלשהי. כתבת העומק האחרונה בנושא היתה סרטם של אמנון לוי ואיתי דנקנר בערוץ 10, ששודר לפני מספר שבועות וניסה לשחזר את החטיפה. למעשה, מה שקיבלנו זה מוצר בעל ניחוחות לא נעימים של מיחזור וגרוע מכך – פומפוזיות רייטינגית ומסחטת דמעות.

    באספקט הגרוע יותר, הטלוויזיה עשתה שימוש בחטיפת שליט בהקשרים חסרי טעם, כמו הצבת בובה של החייל בבית "האח הגדול" בעונתה האחרונה. "האח הגדול" היא תוכנית לגיטימית, אבל קשה להאמין שמישהו באמת חשב שהעלאת הנושא בתוכה תזרז את קברניטי המדינה לקבל את אותה החלטה. אם כבר, אולי אפילו להיפך.

    (עינב שיף)

    הפייסבוק - מי צריך לצאת מהבית?

    רק כדי לא לטייח. צילום מסך מעמוד הפייסבוק של צבא החברים של גלעד (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

    סביר להניח שכשגלעד שליט יחזור משביו (בימינו, אמן), בין שאר הדברים שהוא לא יבין לגבי העולם החדש אליו הוא חוזר, גם לא יהיה לו מושג ירוק מה זה ספר הפרצופים. ועדיין, עובדה זו אינה מונעת מכל אלו שידם קלה על הסטטוס להזדהות עם המאבק להחזרתו דרך הפייסוש הפרטי שלהם.

    החלפת תמונת הפרופיל הפרטית בחשבון הפייסבוק לזו של גלעד שליט היא באמת אחת המחוות הריקות והשטוחות ביותר שיכול אדם להעלות על הדעת. למעשה, לא רק שהיא אינה תורמת שום דבר, יש בה אפילו נזק משמעותי בניסוח העמדה הציבורית בסוגיית שחרור גלעד שליט.

    הפסיכולוגיה האנושית שממילא מובילה לטייח ולעגל פינות כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמנו משכנעת אותנו שעדיף כמעט מכלום. אז אם כבר החלפנו את התמונה לשבוע שבועיים אין סיבה יותר לצאת לכיכרות, להפעיל לחץ ציבורי או להטריח עצמנו לעשות משהו מהותי. הרי כבר תרמנו בפייסבוק.

    (לילך וולך)

    גלעד, ישראל לא עושה לך איגנור - בלוג סאטירי

    הסלבס המגויסים - היום בעד גלעד, ומחר?

    איזה סדר יום היא משנה? יעל בר זוהר בסרטון "צבא החברים של גלעד" (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

    אנשים מוכרים ומשמעותיים בתרבות יכולים להשפיע על סדר היום הציבורי ולעצב דעת קהל באשר לנושאים חשובים. סלבס, לעומת זאת, בדרך כלל משפיעים רק על סדר היום של הסוכן שלהם ומעצבים את דעת קהל היכל נוקיה באשר לכמה הם מאממים ומדאימים.

    גם אם משתדלים בכל הכוח שלא להיות ציניים ולברך על מי שיכול להשתמש בכוח החיבה שחשים כלפיו כדי לגרום לשינויים חברתיים ופוליטיים, רוב יוזמות הסלבס שקשרו את שמם בשמו של גלעד שליט, מסרטון "צבא החברים של גלעד" ועד פרויקט הצינוק המדובר מהשבוע האחרון, הן חסרות תועלת במקרה הטוב ומגוחכות בואכה מחרידות במקרה הרע. סלבריטאים כלואים בצינוק - סליחה, שעה אחת בתפאורת צינוק ועם מצלמות המשדרות כל שניה - לא מעוררים את המודעות של הציבור למצבו של גלעד שליט אלא את מודעותם של המלהקים והיחצנים לכך שהם, הסלבס, פנויים להובלה. רק שיתנו קמפיין. ובכלל - לא במודעות הציבור יש לטפל. הציבור מודע, מקבלי ההחלטות הם שצריכים לפעול באיזושהי דרך חד משמעית.

    קשה שלא לחשוב על זה שעבור לא מעט מאלו שמזמינים צלמי פפראצי כדי שיתפסו אותם "במקרה" בחוף הים, גלעד שליט הוא הבון טון של היום, ומחר זה יהיה דובוני פנדה.

    (לילך וולך)

    סלבריטאים מתגייסים לצבא החברים של גלעד

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully