כ-40 בני אדם ערכו אמש (ראשון) אירוע מחאה מול בית הקפה תולעת ספרים בתל אביב, בו התקיים באותה השעה ערב השקה לגיליון 26 של כתב העת "מטעם". המפגינים, בראשה של אשכר אלדן כהן, טוענים מזה זמן רב כי עורך כתב העת, המשורר והסופר יצחק לאור, הטריד מינית נשים במשך שנים רבות.
"אנחנו מפגינות בגלל שנודע לנו שתולעת ספרים נותנת במה לאירוע מטעם עיתון שעורך אותו יצחק לאור", אמרה אלדן כהן בשיחה עם וואלה! תרבות. "תולעת ספרים זה מקום שאני, ורבים מאיתנו אהבנו, מקום תרבותי, ואנחנו חושבים שזה מעשה מאוד לא תרבותי. אנחנו חושבים שזו הייתה טעות, פנינו אליהם במכתב בדרישה שיבטלו את האירוע, או שלפחות יפרסמו את העדויות על האלימות המינית שלו. וכשהם סירבו, בחרנו לערוך במקביל אירוע מחאה שקט, שבו ניתן אפשרות לקרוא שירים, טקסטים ועדויות על אלימות מינית".
פאני הרשנזון ואליענה יידוב, מקימות תולעת ספרים, תומכות בזכות המפגינים להשמיע את קולן, גם אם הן לא בטוחות בצדקתם. "שיפגינו בחוץ, זה בסדר, זו זכותם. אבל מה אשמים המשוררים שמופיעים בחוברת?", תוהה יידוב. "זה לא ערב לכבוד יצחק לאור זה ערב לכבוד יוצרים שכתבו בעיתון שהוא עורך, ולא רק הוא", מוסיפה הרשנזון ומציינת כי לאור כלל לא אמור להגיע. הן מציינות כי נתבקשו על ידי אלדן כהן לא לערוך את הערב, ואומרות "אנחנו לא המשטרה, לא חוקרות, לא שופטות אז שנהיה גם התליין בכיכר העיר? זה הרי משפט שדה. יש מדינה ויש רשויות", אומרת הרשנזון ומוסיפה "ולמרות כל מה שאני אומרת לך - סחתיין שהן מפגינות".
בפתח האירוע בבית הקפה, סיפרה אחת מעורכות המגזין, דוקטור סיגל נאור פרלמן, כי לאור נמצא בגרמניה כבר שלושה חודשים ויגיע רק באוגוסט. במקום, הוא שלח שיר. בשיחה עם וואלה! תרבות הקפידה נאור פרלמן להדגיש את הבמה הניכרת שנתן המגזין למשוררות צעירות, ומסאיות. "הנשים האלה משתתפות באופן קבוע, וללא הבמה הזו אני לא בטוחה שהן היו מצליחות להשמיע את קולן", היא אומרת. "בטח לא בכתב עת, שקובע את הטון במקומות אחרים", אמרה.
בנוסף, כעסה פרלמן על הסטת הזרקור מכתיבתם של היוצרים בכתב העת. "מה שמרגיז הוא שהן מפגינות כשנוח", אמרה פרלמן. "שלושה-ארבעה ערבים השקנו גיליונות ולא היה כלום, ופתאום עכשיו נוח, קיץ, כיף לצאת מהבית ולהתאוורר. הן לבושות בלבן וזו בעצם חגיגת שבועות שנערכת באיחור, הן הגיעו עם גיטרה כמו מדריכות בצופים, רק מבוגרות".
שני האירועים התקיימו במקביל, כאשר בתוך בית הקפה הקריאו שירה, דיברו על תרגומים ועל יצירתו של דלז, ומדי פעם בפעם הופרעו על ידי מחיאות הכפיים בסיום קטעי העדות או השירה מבחוץ. פעילות פמיניסטיות חילקו דפים מאשימים, ברכו את אלו שבחרו לעזוב את אירוע השירה ולהצטרף למחאה שלהן. "זה הרגיש לא טוב", אמרה אשה שהוזמנה לערב ההשקה וכעבור כמה דקות מצאה את עצמה בחוץ. בחור נוסף שבחר לצאת ציין "הבנתי שאני צריך להיות בחוץ, זה לא הרגיש לי נכון".
"כפמיניסטית עם קבלות די מוצקות, התופעה שמתחוללת כעת בחוץ לא מקובלת עלי", אמרה תמר משמר, אחת מהמשוררות המשתתפות בחוברת. "אני חושבת שיש דרכים חוקיות להתלונן על מה שחושבים כעברה, אני חושבת שבמצב שבו בית משפט השדה הוא הדרך היחידי לפעול נגד משהו שנתפס בעיני מישהו כעברה הוא לא נכון והוא פוגע בסיכומו של דבר במטרה הפמיניסטית".
אלדן כהן לא בטוחה עדיין האם המחאה שלה משפיעה. "יש הרבה בתוך עולם הספרות שאחוזי אימה מזה שיצחק לאור יהרוס להם את הקריירה, ישתמש במעמד הכוח שלו בעיתון הארץ כדי לחסל איתם חשבונות", היא אומרת. "עוזר או לא עוזר, לפעמים צריך להשמיע את הקול בתקווה שיהיה מישהו ששומע".
את יודעת שהוא לא היה כאן?
"אני לא יודעת בדיוק באמת למה הוא לא היה. אם הוא לא היה בגלל שהוא שמע שאנחנו מארגנים מחאה אז אני מאד שמחה, סימן שהמחאה שלנו אפקטיבית, שהוא פוחד לצאת מהבית ולהגיע לאירוע של עיתון שהוא עורך אותו. זה כבר הישג משמח מבחינתי".
"מבחינת השפעה, אני יכולה לומר שהוא כבר הפסיק לאיים", היא מסכמת. "בהתחלה זה היה איומים והשפלות בתקשורת ובעיתון העיר. אז אם הוא נרגע מהאיומים שלו בתביעות דיבה, אם הוא כבר הפסיק להכפיש והוא רק לא בא, זה מבחינתי הישג ואני מקווה שההישג הזה ייתן כוח לנשים אחרות".
אשתו של לאור, שזעמה על ההפגנה בחוץ, סירבה להגיב לוואלה! אך צילמה את המפגינות וציינה כי ייתכן שתגיש נגדן תביעה בגין הוצאת דיבה.
פרשת יצחק לאור: כל הכתבות
פרשת יצחק לאור: ההפגנה הקודמת