עידו תדמור: "יש בתל אביב המון אמנים שרעבים לפת לחם"

עידו תדמור אולי חוגג 30 שנה על הבמות, אבל החיידק שמקנן בו כרגע הוא דווקא זה הפוליטי. הפיתרון? ריצה למועצת העיר. ראיון

שני גורקביץ'
19/07/2011

"אני חושב שאם יהיה לצידו של רון חולדאי מישהו שמבין את העולם של האמנים, את נבכי נשמתם יותר מקרוב, אז הוא יוכל באמת לעשות את זה", כך אומר לא אחר מאשר הרקדן והכוריאוגרף עידו תדמור, שמשיק מופע חדש ומפנטז על כניסה לפוליטיקה של עיריית תל אביב.

"זה התחיל מהמלחמה התמידית שלי מול הממסד לגיוס תקציבים לתרבות ואמנות", מסביר תדמור. "אני נמצא בכל עצרת וכמעט בכל פעילות והפגנה שנעשית בעיר במשך25-30 שנים האחרונות", הוא אומר. "ממש בחודשים האחרונים מתגבש אצלי רעיון וכוונה לרוץ למועצת העיר תל אביב, בבחירות בעוד שנתיים וחצי, ולהפוך לנציג של האמנים והתרבות בתוך העירייה. אני רוצה לעשות את זה כדי שאוכל להניע תקציבים מפנים וללחוץ על הכפתורים שצריך כדי לגייס תקציבים לפרויקטים של אמנות".

תדמור, בן לאמא רקדנית ואב קצין, חי ונושם אמנות מלידה ומהרגע שנכנס לעולם המחול הישראלי קטף הישגים במהירות שלא נודעה קודם לכן. הוא הצטרף ללהקת בת דור ובמהרה הפך לסולנה, לאחר מכן חבר ללהקת בת שבע והחל ליצור עבודות עצמאיות ולבסוף הקים את להקת עידו תדמור. "הריקוד", הוא אומר "היה פתח לחוויות והתנסויות אחרות בחיים, לקחתי אותו כמנוף להתנסויות ולחוויות אחרות". מלבד הופעות בטלוויזיה, בקולנוע, ופעילות בולטת בקרב הקהילה הגאה, אחת מאותן חוויות והתנסויות חדשות שעל הכוונת היא עשייה ציבורית רשמית.

"לצערי הרב יש בתל אביב המון אמנים שרעבים לפת לחם", מסביר תדמור. "אני מדבר על אמנים שפועלים יותר בפרינג', שם התקציבים היום הם יחסית נמוכים. אבל הרעיון הוא גם להיות פעיל בהקמה של מוקדי תרבות, וחללי עבודה לאמנים. יש לעירייה המון שטחים פנויים שהיא יכולה להקים בהם חללים לחדרי חזרות אלטרנטיביים למופעים, לפתוח גלריות, ומדובר דווקא במקומות שיוכלו לעזור לקידום של אזורים פחות חזקים בעיר".

אינטימי, חשוף, עמוק

אבל עם כל הכבוד לרון חולדאי, תדמור הוא קודם כל רקדן, ובחודש הבא ישיק ערב מיוחד שיחגוג 30 שנות עשייה. "אני לא מחשיב את זה כהישג אלא כחגיגה באמצע תהליך. אני מרגיש שמצד אחד באמת עברו 30 שנה והתנסיתי בחוויות מאוד מרגשות, מרתקות ומאתגרות אבל יש עוד כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות ולחוות. אני רוצה לשמר את המקום של הסקרנות והעניין, ולא להיות במקום הזה של 'כבר עברו 30 שנה, ואפשר לנוח על זרי הדפנה'".

למופע החדש קוראים "שלושה חדרים", במסגרתו תדמור יארח בערב סולו שלו בפעם הראשונה עבודות של שני כוריאוגרפים אורחים (רייצ'ל ארדוס ואריאל כהן ) שיצרו במיוחד עבורו את היצירות. "היצירה השלישית היא שלי", מסביר תדמור ומבטיח כדרכו ערב "אינטימי, חשוף ועמוק".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הגיע הזמן לפעול. מתוך המופע של תדמור(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

איך ההתמודדות עם יצירות של כוריאוגרפים אחרים?

"זה איזשהו תהליך של ויתור על אגו ועל הרגלים וניואנסים לטובת מה שהם דורשים, אני מרגיש קצת שאני לומד ללכת מחדש. זה לוותר קצת על מקום של נוחות".

אמרת שאחרי 30 שנות עשייה אתה עוד באמצע התהליך, אתה רואה תקופה שבה אולי תתלה את נעלי הריקוד?

"גם המוות בשבילי הוא לא סוף, אני מאמין שאנחנו אורחים זמניים פה. המילה סוף לא קיימת בשבילי, יש את המילה אין-סוף. אם אתה קם בבוקר בשאיפה ללמידה אז החיים אף פעם לא משעממים אותך. הייתי רוצה לחשוב שלמרות גילי אני עדיין ילד סקרן שרוצה לטרוף את העולם. יש בי עוד הרבה רעב".

עוד בוואלה!

צפו: בנתיבות מצאו את הנוסחה למשיכת זוגות צעירים. וזה עובד

בשיתוף עיריית נתיבות
  • עידו תדמור

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully