ממש קשה להאמין, הרי אבא כל כך אוהב אדם

ונפתח בציטוט:
"בעבר, אגב, נהג קהל הצופות להתנחם בעובדה שאם למישהי יש היקף מותניים של 55 סנטימטרים, היא מוכרחה להיות טיפשה. עם השנים הופרכה תיאוריה זו לחלוטין כשעל הבמה התייצבו פעם אחר פעם בחורות יפות להפליא והתברר שהן בכלל לא טיפשות אלא בקושי מטומטמות לגמרי. אי לכך הוחלף המשחק הפופולרי 'טיפשה או לא טיפשה' במשחק המהנה לא פחות, 'מנותחת או לא מנותחת'. אם להאמין לשמועות המופצות, לא ירחק היום ובתחרות תזכה ערמת סיליקון עם שיער למעלה. מילותיה הראשונות יהיו, יש להניח, 'אני רוצה להיות רופאה מנותחת'".
הקטע הנ"ל הוא פסקת הסיום במאמר שתוכנו התייחסות הומוריסטית לתחרות מלכת היופי המשחרת לפתחנו בשבועות הקרובים.

הקטע לוקה, בוודאי תסכימו, בשנאת נשים מהזן הירוד ביותר, כמו גם ביוהרה שוביניסטית להתפלץ – במיטב המסורת – ובירייה מכוונת היטב לבטן הרכה (להבדיל מבטן הקוביות של ג'רי האליוול) של המין הנשי – נהייתו ה(כך מאמין הכותב) המגוחכת אחר פולחן היופי. זאת ועוד, הרשימה מגוללת את קורות ערב הצפייה המשותף בבית הכותב, עת הוא, אשתו, חמותו וחברתה הטובה ביותר (תמי, למעוניינים) הפכו להם לטרנד סאדיסטי להתאכזר למועמדות המהדסות בדחילו על הבמה, מחכות לאבק הכוכבים שייפול מתקרת הסינרמה.

הגרציות יושבות ומלהגות, תוך שהן זועקות מרה משפטי שנינה דוגמת – "יש לה צלוליטיס!" או "מדוע המכוערות תמיד זוכות?" ועוד ליהוגים צפונבונים של יודעי ח"ן, שתכליתם להגחיך לא רק את המועמדות (האומללות) אלא גם את עדר הצופות המרושע והפרנואידי הצופה בהן. שכן תחרות מלכת היופי היא התכנסות נשית שנתית מול מדורת השבט שכל ייעודה להשפיל את המשתתפות ולהוציא את האנטיוכוס בצופות. הגבר – לפחות כך בווידוי המופיע בגוף המאמר – הוא גולם עילג המנסה לפלס את דרכו ביער הפילולוגיה הנשית המפותלת שכולה גזירי טקטסים מתוך "לאשה". אכן, אהבת אדם ואשה בפרט בשיאה.

תשאלו מי חתום על המאמר? עתניאל בן חרד? הרב רביץ? אולי דווקא ח"כ זאב מש"ס? לא ולא, אוכלוסיית רוגלעך מתוקה שלי – יאיר לפיד. נער השמנת הצפון בורגני. ההוא עם גישת "בטח שאני בעל טור בעיתון בזכות עצמי! אז מה אם אבא שלי ערך את 'מעריב'?". ההוא מגישת ה"שרה נתניהו היא דמות טלוויזיונית שנויה במחלוקת לכל הפחות, ואף על פי כן, אנהג בה כאילו היתה אחייניתי האהובה". ההוא מגישת ה"אני מולטי דיסצפלינרי, מולטי שרירי ומולטי מתראיין לקידום עצמי". ההוא מ"יש לי טור שבועי בעיתון, וזו חתיכת עבודה קשה לחלטר את ה-300 מילה בעשר דקות". גם סעיף הג'ל בחישוב ההוצאות השנתי לא הופך את החיים לפשוטים או זולים יותר.

שהרי לא בלי עמל רב וזיעה רוכש אדם את הזכות לכנות נשים מעל דפיו של עיתון מוביל בישראל "בקושי מטומטמות לגמרי". שהרי לא בלי כוונה טובה בלבד לועג לפיד לאותה קטי בונדר, המועמדת הרמת-גנית שבצר לה וללפיד בחרה בחלום להיות רופאה מנתחת. תגובתו של בעל הטור לפיד לחלומותיה של ה"ערמת סיליקון עם שיער למעלה"? בבקשה, ציטוט נוסף: "הגברת מקדמת את מטרתה זו בכך שהיא לומדת כרגע במגמת תיירות בכיתה י"א". אכן, לעג לרש, לעג לחלש ועוד מעמדת הכיסא המשרדי המסתובב של בעל הטור. בדיחה חה, חה. בכל מחיר? על גבי כל גוויה? אליבא דלפיד – בטח! אל חשש, הנשים שלפיד מכיר בוודאי אינן קוראות "מעריב". הן מסתפקות בשיעורי קריאה מתקנת במכון להתנשאות גברית מבחילה על שם יאיר לפיד.