(צפו בטריילר לקומיקס "הכרוניקה של וסיל")
קומיקס, גם בישראל, מזוהה בדרך כלל עם דמויות של גיבורי על או סתם גיבורי יומיום שמחפשים בלונדיניות בעיר הגדולה. אבל עבור דן אלון ונועם נואמובסקי, דווקא דמויותיו של סופר אקסצנטרי כמו מיכה יוסף ברדיצ'בסקי הן בדיוק מה שעולם הקומיקס זקוק לו: "הרגשתי שיש חלל גדול מאוד בארץ של חוסר בהרבה סוגים של קומיקס", אומר לוואלה! תרבות נואמובסקי, שיחד אלון הקים לייבל קומיקס בשם "כרום הנדל קומיקס". "אני מאוד אוהב קומיקס מיינסטרים אמריקאי, למרות שזה לאו דווקא הקומיקס שהייתי רוצה שיהיה כאן, אבל חסרות שלוחות שלו, כמו למשל דברים לקוראים בוגרים יותר שגדלו על קומיקס אמריקאי ואז התחילו לפנות לדברים כמו פילם נואר או אימה. פשוט אין ז'אנרים בארץ".
אלון ונואמובסקי, חברים מילדות וחובבי קומיקס גדולים מוציאים עכשיו חוברת קומיקס בשם "הכרוניקה של וסיל", שמבוססת על כתביו של הסופר ברדיצ'בסקי. "הקומיקס שהוצאנו יחד הוא כן ז'אנרי, הוא נראה כמו קומיקס אלטרנטיבי אבל הסיפור הוא מיינסטרים", אומר אלון. נואמובסקי מסביר: "אני אוהב שימוש נסתר באותם דברים מיינסטרימים, נניח פעם ספיידרמן היה עף בין בניינים, אז עכשיו אני אחשוב על איש זבל שיודע להתחקות אחרי אנשים ודברים באמצעות פרשנות של כל מיני פיסות זבל שהוא מוצא. הכוונה לקחת את כוחות העל האלה ולהפשיט אותם ולהפוך אותם למשהו רגיל, משהו מהעולם שלנו. הגיבור מחובר למציאות, ומוצא בה את מה שמופלא ועדיין הגיוני".
לברדיצ'בסקי הגיעו השניים בעקבות לימודי הספרות של אלון. "הוא היה מאוד מאוד חדשן. היה בו משהו קצת אפל, משהו יותר ישיר ומתעסק בדברים קשים, קצת מצחיק באיזשהו אופן אבל בעיקר מעורר רחמים", הוא מסביר. את השניים עניין הגיבור של ברדיצ'בסקי "הגיבור שהוא אנטי-גיבור, שעובר תהליך למידה ולא תמיד יש לו סוף טוב", אומר אלון. הם איגדו תשעה סיפורים קצרים של הסופר מתקופת ההשכלה, כשמיזגו את הדמות הראשית בהם להיות אדם אחד, בגילאים שונים. "עשינו פרשנות שלנו לסיפורים של ברדיצ'בסקי, עם קצת שינויים, אבל שמרנו על התקופתיות וניסינו לשמור על השפה", אומר אלון.
אז אם עשיתם עיבוד, וגם הפכת חלק ניכר מהתיאורים לאיורים, כמה מתוך זה הוא באמת נאמן למקור?
אלון: "אצל ברדיצ'בסקי יש שימוש רב בזרם התודעה, פחות דיאלוגים. המספר גם שובר את הקיר הרביעי וגם הרבה פעמים אומר מה הדעה שלו. בהנחה שאתה משתיק את המספר, כי קומיקס הוא אקטיבי יותר, אז אתה צריך לחתוך המון טקסט. זה לא ברדיצ'בסקי פר-סה, אבל זה מאוד לוקח את האווירה שלו ועושה לו כבוד. בגלל שהרבה אנשים לא מכירים אותו אז אנחנו ממש מבסוטים על לקחת מישהו שהיה נורא חדשן לפני יותר ממאה שנה ולהביא אותו עכשיו, ולהראות כמה הוא רלוונטי. גם מבחינת פרוזה וגם מבחינת סוג הסיפורים".
מישהו שמכיר את ברדיצ'בסקי יוכל באמת לזהות אותו ביצירה שלכם?
אלון: "אני חושב שכן, אבל לא איירנו את ברדיצ'בסקי - עשינו אינטרפרטציה. לא לקחנו את הטקסט וציירנו אותו, אלא עשינו איתו משהו, זו פרשנות אישית שלנו, אבל אני לא חושב שזה הרחיק לכת עד שאין לזה קשר בכלל. בגלל שזה לא ספר פרוזה אני חושב שהיה יותר ראוי שיהיה בזה מגע שלנו, כלומר זה לא קדוש בעיני אבל זה נעשה עם המון כבוד".
השניים צירפו לחוברת הקדמה שכתב לפני שנים עמוס עוז, צעד מעט מוזר בעולם הקומיקס. "ההקדמה של עמוס עוז באה לעגן את הברדיצ'בסקיות של הסיפור, וגם מסבירה למי שלא יודע מי זה. כי היום אנשים יודעים שברדיצ'בסקי זה רחוב ליד מרמורק, ומדובר באחד מהאבות של הספרות העברית. יש כל מיני סופרים נשכחים כאלה, אפילו על ש"י עגנון או דבורה בארון למדו בבית הספר, אבל על ברדיצ'בסקי לא. ומי שלא למדו עליו בבית הספר לא קיים. אני רואה את זה כשליחות באיזשהו אופן, להחזיר אותו לתודעה. וזה בתקציב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, אנחנו לא יכולים לעשות סרט על ברדיצ'בסקי אז אנחנו עושים קומיקס".