רצועות האירוטיקה של ערוץ אגו: יותר בלבול מגירוי

למרות נתונים מרשימים של הכוכבות, תוכניות האירוטיקה של ערוץ אגו משאירות את הגבר הממוצע יותר מבולבל מאשר מגורה. פז חסדאי נכנס רק בשביל המאמרים

  • ערוץ אגו
פז חסדאי

לפעמים נדמה כאילו המטרה העיקרית של רצועת הארוטיקה של ערוץ "אגו" היא לסנוט בגברים ולהמחיש להם את עליבותם. החל מחצות מתחילה בערוץ שרשרת של תוכניות טראש שנאספו מכל העולם, שיוצאות מנקודת הנחה שעבור עירום נשי גברים יעשו הכל, כולל להשפיל את עצמם או לבטל כל זכר לכבוד עצמי.

התוכנית האיטלקית "S.O.S", לדוגמה, מהקבועות ברצועת הלילה של הערוץ, מצליחה להעליב אותנו רק מעצם שמה. S.O.S היא כמובן קריאת מצוקה, וכמה מאכזב לגלות שמי שאמורות לחלץ את הגברים האומללים ממצוקתם הן שלוש חשפניות איטלקיות, שאומנם מתפשטות וחושפות נתונים פיזיים מרשימים, אבל בעיקר חושפות את ערוותנו.

הפורמט, כצפוי, אינו מורכב במיוחד. כשחבורה של מוסכניקים נתקלים בבעיה עם הג'ק, הבנות יגיעו במהרה, יתפשטו במהירות מפתיעה, ויתכופפו מתחת למכונית על מנת לאתר את הבעיה. כשמכון לשטיפת מכוניות ייתקל בבעיה בצנרת, הבנות שוב יהיו שם, ובמיומנות של שרברבות מנוסות יתקנו את התקלה ויתיזו מים לכל עבר. בכל אותו הזמן הבחורים מביטים בהן בחיוך מזוגג, בעוד הן מביטות במצלמה עם פרצוף כביכול מגרה, שבעיקר משדר בוז וזלזול. "אם התגרית מזה", הן מבהירות, "מצבך גרוע משחשבנו".

עוד בוואלה!

הצלחה בפסיכומטרי בשיטה שמומלצת ע"י האוניברסיטאות

לכתבה המלאה
ואז, גודאר התקשר. אמרתי לו לא. רק טריפו. מתוך "שחקניות פורנו" (צילום: פסטיבל הקולנוע ירושלים)

זה מעליב, אבל אין טעם לרטון. במקום לכעוס, אפשר למצוא את היתרונות. הרצועה לא רק מבהירה מה מייעדים לנו קברניטי "ערוץ הגברים" (בבוקר מכוניות וסנוקר, בלילה חשפניות ודילדואים), אלא נותנת הזדמנות למבט נרחב יותר על הבדלים תרבותיים כלל עולמיים. התוכנית "שחקניות פורנו", למשל (המשודרת בחצות כמעט כל לילה בערוץ), שמתעדת את המתחולל מאחורי הקלעים של התעשייה, היא הזדמנות מצוינת לעמוד על הפערים התהומיים בין אירופה לארה"ב.

בגרסה האמריקאית של התוכנית, המנחה היא שחקנית פורנו שובבה, שמתלטפת עם מרואייניה ללא בושה ושולחת להם ידיים בגסות אופיינית. בגרסה הצרפתית, לעומת זאת, המראיין יושב עם השחקניות לסעודה עם בקבוק יין אדום ומנהל עמה שיחה רצינית על קולנוע. הוא דן איתה עמוקות על ההשפעות האמנותיות שלה, מברר על הז'אנרים המועדפים עליה, והיא מזכירה בגאווה ובהוקרה את הבמאים שעיצבו אותה בתחילת דרכה. אם לא קטעי הארכיון שמשולבים אחת לכמה דקות, ניתן היה להניח שמדובר בשיחה מקדימה לחלוקת פרסי סזאר.

אז מה יצא לנו מכל זה בעצם? מתוך "שחקניות פורנו" (צילום: פסטיבל הקולנוע ירושלים)

גם שאר העולם נחשף במערומיו. על התוכניות האיטלקיות אין צורך להוסיף, התוכניות הישראליות בעיקר אופיינו בפוריטניות, בעוד התוכניות ממזרח אירופה חושפות סוטי מין מפחידים ברצינותם, שמבהירה קמצוץ מהפנאטיות שאפיינה אותם במלחמות העולם. המשעשעות ביותר הן התוכניות מאנגליה, שמתענגות על הפער בין המסורת המעונבת והמנומסת לבין המציאות הפרועה והאפלה שמסתתרת בחדרי חדרים, וכמובן שחשוב להזכיר את תוכניות הריאליטי מארה"ב, שמתייחסות לקורבנות הפורנו כאל גיבורות תרבות, כאילו זכות גדולה נפלה לאדם הפשוט להתחכך עמן (כך בשעשועון "שדרגי לי את אשתי").

ובבית יושב לו הצופה המאוכזב, שיותר ממגורה נותר מבולבל. עד לפני כמה שנים הוא התרגש מכל פטמה סוררת בערוץ RTL, היום מתברר שגם לו יש גבולות. אילו היה מחפש תוכניות שיעשירו אותו תרבותית, היה צופה בערוץ דוקו. אילו היה מחפש תכנים מיניים, היה פונה למחשבו האישי. נבוך ומושפל הוא חוזר לישון, וממלמל "חבל שלא עשני אישה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully