מחאת הדיור: גם האמנים הפלסטיים רוצים צדק חברתי

עשרות אמנים פלסטיים הצטרפו אמש (שבת) לצעדת המחאה שיצאה מהמאהל בשדרות רוטשילד. האמנים מחו על מקומה של האמנות בסדר העדיפויות המדיני ומיקומה הנמוך בתוך תקציבי התרבות, וכן על העובדה שבישראל לא נהוג לשלם לאמנים המציגים את עבודותיהם במוזיאונים.

"שחקן או מוזיקאי או רקדן שמופיע מקבל שכר, אבל אמן לא מקבל שכר אמן כשהוא מציג במוזיאון", אמרה האמנית הדס רשף, מיוזמות המחאה. "במקרה הטוב הוא מקבל החזר הוצאות, וברוב הזמן הוא מי שצריך לדאוג להובלה". רשף מספרת שכדי לחיות, אמנים עובדים בעבודות אחרות וכדי להציג בתערוכות הם מחפשים ספונסרים או מוכרים יצירות מראש כדי לממן קטלוג לתערוכה.

"בגדול", אומר יו"ר איגוד האמנים הפלסטיים, איתן שוקר, "אסור להגיד את המילה 'שכר', יש רק 'הוצאות'". שוקר מוסיף ומדגיש כי עובדת אי תשלום השכר חמורה יותר כשהיא מגיעה ממוסדות שמקבלים תקצוב ציבורי. אמנים שהגיעו להפגנה ידעו לספר על תערוכות בישראל המשלבות אמנים ישראלים ואמנים זרים בהן ניתן שכר לאמנים מחו"ל "כי ככה נהוג שם", ואילו חבריהם הישראלים עובדים ללא שכר "כי ככה נהוג פה".

"במסגרת המחאה הזו אנחנו מוחים על כך שהפריטו את האמנות, את התרבות", הוסיף שוקר. "אנחנו מוחים על כך שתקציב התרבות הוא שישית מתקציב האמנות בעולם ובתוך התקציב הזה, תקציב האמנות הפלסטית מאוד מאוד נמוך יחסית למדינות אחרות, כי התפיסה שהשתרשה פה עוד מימי המנדט היא של ציירים ופסלים שלא צריכים תקציבים. אבל היום יש גם אנימטורים, אמני מיצג, וידאו ארט וצלמים, וכדי ליצור אמנות צריך הרבה מאוד תקציב". אותה הגדרה מנדטורית של מיהו אמן, טוענים המפגינים, היא גם זו שלא מאפשרת לצלמים ולאמנים פלסטיים נוספים לפעול בתוך סטודיו שמוכר ככזה בחוק.

למרות הלהט שבדברים, נראה שהקשר למחאת הדיור ויוקר המחייה קצת תלוש, טענה שהאמנים דוחים באופן נחרץ: "הרעיון הוא לחזק את המחאה מהצד של עוד קהילה שסובלת מאותם מחדלים שהשיטה הכלכלית הנוכחית מספקת", מסבירה מרב מרודי, אמנית ומייסדת מגזין מיס.יוז. היא מצביעה על השלטים שנושאים עמיתיה, "קפיטליזם זה לא זרם באמנות" ו"סוריאליזם - שכר אמנים; ריאליזם - דירה בברלין; מופשט - העתיד". "כשהכסף נמצא בידי אנשי ההון, אז גם ההגדרה של מה זו אמנות נמצאת בידי אנשי ההון", היא מוסיפה ומסננת: לא במקרה הגלריות עשירות והאמנים עניים".