השם
אחד הדברים החשובים ביותר עבור גיבור על הוא שם. השם הוא שמגדיר את הגיבור, מעצב את הדימוי שלו בעיני אנשים עוד לפני שראו אותו אפילו פעם אחת - כשהם מרימים בפעם הראשונה את חוברת הקומיקס שלו ותוהים האם לקנות אותה. סופרמן? הוא בטח כל יכול. באטמן? דווקא מתאים לנו איש-עטלף אפל ומפחיד. הפנס הירוק? ובכן, בעיה.
אך למרות השם הלא-מאוד מרשים, Green Lantern הוא אחד מגיבורי העל המרתקים ביותר ביותר של חברת הקומיקס DC. חוץ מהיותו אחד הוותיקים שבהם - עם שורשים שמתחילים בשנת 1940, מדובר בדמות בעלת מסלול מאוד מעניין ביקום של DC, שרק עכשיו מגיע לקולנוע. ואם נחדד - דמויות: "הפנסים הירוקים" הוא, למעשה, כוח קומנדו בין-גלקטי ששומר על היקום תחת הנהגתם של שיבוטי דוד בן גוריון. כן, זה מוזר.
כפי שאמרנו, הגרין לנטרן הראשון הופיע ב-1940, והוא זה שביסס את החוקים. הפנס מטעין טבעת, והטבעת מאפשרת למי שעונד אותה ליצור כל דבר שהוא מדמיין. שמו היה אלן סקוט, והוא פחד מעץ. לא עץ ספציפי, כמו העץ הנדיב, כי אם מהחומר, שהיה נקודת החולשה של סקוט. הוא גילה את זה, אגב, כשחטף נבוט בראש בפרק הראשון.
סקוט הלך בדרך כל בשר - או, נכון יותר, כדרכם של רוב גיבורי העל משנות ה-40, לעולם נטול עלילות בתחילת שנות ה-50. הז'אנר כולו התדרדר אז, לאחר סיומה של מלחמת העולם השניה, כשלאנשים נמאס מהילדותיות והפטריוטיות היתרה שאפיינה אז את התחום הזה. עם השנים הוא יחזור לפעילות, אך בעיקר כדמות משנית.
ברוכים הבאים לשנות ה-60 העליזות. אוקטובר 1959, ליתר דיוק. נא להכיר, האל ג'ורדן - טייס ניסוי, שמקבל מחייזר גוסס טבעת ופנס, אשר הופכים אותו למגן גזרה 2814 בחיל הפנסים הירוקים (כן, זה עדיין נשמע מגוחך). עד היום ג'ורדן הוא הלאנטרן הפופולרי ביותר, למרות שממש אינו האדם היחיד שזוכה לכבוד המפוקפק של תלות במנורת קסמים - כיום יש חמישה לנטרנים אנושיים שפועלים פחות או יותר בו זמנית. אנחנו, ברשותכם, נתרכז בג'ורדן.
בגליון השני של הסדרה מוצג גם הסיידקיק של ג'ורדן - טכנאי ממוצא אסקימואי בשם תום קלמקו. בתחילת הסדרה, מתייחסים אליו פעם אחר פעם כ-pieface - כינוי גזעני שנגזר ממותג הגלידה האמריקאי "Eskimo Pie". בעשורים האחרונים, נזנח השימוש בכינוי הזה, כשאנשים הבינו שזה, ובכן, לא מאוד פוליטיקלי קורקט. יותר מכך, סדרת "גרין לאנטרן" היא אחת הראשונות שהציגה ביקום של חברת DC גיבור על מרכזי ממוצא אפרו-אמריקאי - לנטרן בשם ג'ון סטיוארט.
נדלג 30 שנה קדימה. ובזמן שאנחנו מדלגים, שווה להצביע על כמה פרטים בולטים למדי בסיפורי גרין לאנטרן. הראשון הוא ש"מגיני היקום" - הבוסים של חיל הפנסים הירוקים, מבוססים על דוד בן גוריון. כך טוענות העיניים שלנו (ושלכם, אנחנו מנחשים), וכך אומרת וויקיפדיה. הדבר השני שעליו שווה להצביע הוא הדמיון בין הסיפור של גרין לאנטרן לבין סיפור אחר. פנס/מנורה שמאפשרים למחזיק בהם לקבל כל מה שהוא מצליח לדמיין? לאלדין יש פה קייס של גניבת זהות.
לבסוף, אתם עשויים לשאול את עצמכם "למה ירוק? למה הוא לא הפנס הצהוב, או משהו?" ובכן, התשובה היא שיש גם פנס צהוב. וכחול, וכתום, ואדום ושחור, ולבן. ביקום של DC, לכל צבע יש משמעות. הפנסים הירוקים שואבים את האנרגיה שלהם מכוח הרצון, הצהובים מפחד, הכחולים מתקווה.
ברוכים באים ל-1994. זה לא שלא קרה לג'ורדן שום דבר בתקופה הזו, אבל 94 היא שנה מאוד חשובה עבור הסדרה הזו. מאחורי הקלעים, הוחלט ב-DC להחליף את האל ג'ורדן בגיבור ראשי חדש. והם החליטו להיות קיצוניים קמעה. כמה קיצוניים? הסיפור התחיל בהשמדת עירו של ג'ורדן, Coast City, על שבעה מיליוני תושביה, כחלק מעלילת משנה בחוברת של סופרמן.
ג'ורדן לקח את כל הסיפור די קשה, וניסה להשתמש בכוחה של הטבעת - שיכולה, כזכור, ליצור את כל מה שהוא מסוגל לחשוב עליו - כדי לשחזר את העיר. זה לא ממש הצליח לו, והבוסים בחיל הפנסים התעצבנו. אז ג'ורדן הרג אותם ואת כל מי שעמד בדרכו, כולל רבים מחבריו לחיל - הכל על מנת לקבל את כוחם ואת הגישה לסוללה המרכזית שמפעילה את כל הפנסים. בסופו של יום, הופך ג'ורדן לנבל על בשם פרלקס, והטבעת עוברת לאדם בשם קייל ריינר.
בשנים שעברו מאז ג'ורדן הספיק למות, להפוך לטוב, לחזור לתחיה, למות שוב, לחזור לתחיה שוב, לעזור לבנות מחדש את העיר שלו, לריב עם הבוסים, לפרוש ולחזור לתפקיד. מה שמייחד אותו כל כך ביקום של DC, הוא שלהאל ג'ורדן כמעט אף פעם אין מנוחה, ואין סוף שמח.
ועכשיו הוא פוטר, הבן גוריונים החליטו שהוא מסוכן מדי, לקחו לו את הטבעת וזרקו אותו בחזרה לכדור הארץ. אך אל דאגה, הוא עוד יחזור, ירוק מתמיד.