(ארצי בהופעה בהפגנת ה-200 אלף. צילום: טל אנגלנדר, עריכת וידאו: יותם בן דוד)
1. זו היתה הופעה היסטורית. לא צריך אפילו לתמוך במחאה החברתית כדי לקבוע את זה. זו היתה הופעה היסטורית כי ספק אם אמן ישראלי כלשהו הופיע מול כל כך הרבה אנשים שהקשיבו לו ושרו איתו. זו היתה הופעה היסטורית כי זה לא ייאמן בכלל ש-200 אלף (לעת עתה נסכם שזה המספר) צעקו "פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת" ואחר כך "איך נגיע לארץ חדשה?". שלמה ארצי הופיע מול עשרות אלפי אנשים במהלך הקריירה שלו, אנשים ששילמו כסף טוב כדי לשיר איתו מילים שהם שיננו בבית; אבל דווקא בהופעה החינמית, אליה הגיעו הרבה אנשים שאיבדו אותו ב-20 השנה האחרונות, הוא ניצח.
2. באמצע שנות ה-80, בערך, שלמה ארצי שינה כיוון והחל לפזול לעבר ברוס ספרינגסטין. זה לא היה רק שיתוף הפעולה עם לואי להב, שעבד בעצמו עם ספרינגסטין, אלא גם ההתאהבות הטוטאלית ברוח החברתית המפעימה שספרינגסטין זרק לתוך אמריקה המשוסעת חברתית. "חום יולי אוגוסט" הוא האלבום שמסמל את הספרינגסטינזציה הזו ובתוכו היה גם השיר ששייך סופית את ארצי במפה הפוליטית. "יש לנו ארץ, למה עוד אחת?", הוא שאל אז.
3. יותר מ-25 שנה לאחר מכן, ה"שב ילד שב" של "ארץ חדשה" היה רגע מצמרר ומרעיד, ושוב ללא קשר לשאלה האם אתם תומכים במחאה או לא. לא צריך להבין בווד"לים או בדיור בר השגה או במה לעזאזל המחאה הזו רוצה מעבר לשאגות "העם רוצה צדק חברתי", שאפשר להחליף בקלות ב"העם רוצה חומוס גרגירים", כדי להבין שמשהו קרה פה. ושלמה ארצי היה שם כדי לשיר את זה.
4. כי גם אם שלמה ארצי לא היה ברוס ספרינגסטין ואולי גם לא יהיה, הרגע שבו הוא נבחר ובחר לעמוד מול למעלה מ-200 אלף איש ולהגיד להם שהם בסדר, אפילו ממש בסדר, היה הרגע שמחק לו כמעט 20 שנות בינוניות, מאז "ירח". יש מוזיקאים טובים בארץ משלמה ארצי ובעידן הפופ המזרחי, יש גם אהובים ממנו. יכול גם להיות שהאלבום הבא שלו יהיה נורא ואיום. אבל מי שהיה בהופעה הזו לא יספר לנכדים שלו על האלבום הגרוע של שלמה ארצי. על "ארץ חדשה" ו"לא עוזב את העיר" שרובם ראו דרך המסכים אבל הרגישו כמו כיבוי של סיגריה על היד לעומת זאת, הם ידברו עוד שנים.
5. זמן רב ציפו אנשים שחיים את המוזיקה הישראלית שהגיבורים שלהם יצאו לרחוב, לא משנה מאיזו סיבה ולאיזו מטרה, רק שיגידו משהו. נכון, המחאה החברתית הנוכחית היא הכר הנוח ביותר כדי שכמה שיותר אמנים ייכנסו אליה וירגישו בבית. ועדיין, המחאה הזו יוצרת צד אחד מול צד שני במציאות הישראלית, ובצד השני נמצאים לא מעט מהאנשים שקונים את הכרטיסים הכי יקרים להופעות של שלמה ארצי בקיסריה, והוא בחר לעמוד גם נגדם. זה היה יכול להיות שלום חנוך עם "מחכים למשיח", אבל זה לא היה הוא. זה היה ארצי, ולכן הוא הגדול מכולם.
הפגנות בכל רחבי הארץ: כל הדיווחים
דעה: ההפגנה - הוכחה שהעם הוא הריבון
שלמה ארצי בהפגנת ה-200 אלף: "לכל אחד מגיע בית"
שלמה ארצי בהפגנת ה-200 אלף: ממשיכים לדבר על זה בפייסבוק