אז מה היה לנו:
"הדור הבא-24/7": שידורים חיים מסביב לשעון רק בוואלה!
זה שיר פרידה. פרידה מליז. ליז הז'אן דארק, פינוקי הולך לגן. לא עוד התעלפויות במסדרון בכל פעם שמישהו שואל "מה נשמע" יותר מדי באגרסיביות. לא עוד מלחמות עקובות מדם על מוסר, ערכים והאם מוזגים חלב לפני או אחרי הקורנפלקס. לא עוד סצנות עם פסקול מבהיל ובהן בנות עומדות מסביב לגופת נערה זכה ובועטות בה למוות כשהיא צועקת "מה זה, לא ככה חינכו אותי, קשה לי כאן". והעיקר: אתי כבר לא תספיק להתנפל על ליז באמצע הלילה ולהזריק לה אטרופין. זהו, ליז שוחררה והיא כבר לא ביץ' של אף אחד.
אנו נושאים לה תפילה חרישית ומקווים שהיא הצליחה להגיע בשלום הביתה, בלי שאף אחד ישאל אותה בדרך מה השעה בטון מאיים מדי, או יאמר משהו לא נחמד על ערכים.
ואתם שם בבית, אם מלאך צנח הלילה והתרסק לכם לתוך האדניות במרפסת, סימן שאיפשהו, מתישהו, ליז שוב בוכה.
3 הערות לסדר:
1. הזוג הכי מוזר בעיר, שייח' בן וליהי מרמלייד, ממשיכים להתפתל באי נוחות זה עם זו ולקרוא לזה "קשר". מאז שהוא הסביר לה שאם היא תזרום איתו היא תישאר בווילה, והיא הסכימה למחיר והוסיפה שני גמלים וחבילת כותנה מצרית, כל התקשורת שלהם נודפת מאינטרסים.
לא ברור למי מהם זה יותר מביך: לליהי, שצריכה להתאמץ כל כך ולהכריח את עצמה להתעניין בבן רק כדי להישאר בתכנית מספיק זמן כדי לקבל בחוץ קמפיין, או לבן, שמגלה שצריך להתאמץ כדי להימשך אליו. הוא שם לה יד על הברך, היא מיד מתקפלת כמו זחל רטוב ומסבירה: "תראה, אני מנסה לעבוד על עצמי, זה לא קל". הטיפול המשותף אצל הפסיכולוגית היה כואב לצפייה.
2. אחרי שליהי נבחרה כמועמדת לעזוב את הווילה, בן שקע בהלם. "מה, זה אומר שלא מעניין את הקהל הסיפור שלי ושלה?", הוא התפלא. איך זה ייתכן, שסיפור אהבתם הזך כזית, של נער-פוגש-נערה-שרוצה-בכלל-את-חבר-שלו, נער-אומר-לנערה-שהיא-תעוף-אם-לא-תזרום-איתו, נערה-בוכה-אבל-מכריחה-את-עצמה-להסתפק-בו-כי-ביזנס-זה-ביזנס איך עלילת הדיסני הקסומה הזאת לא מוחצת לנו את הלב עם אלפי חדי-קרן מתים? איך עדיין לא ביימו מזה את הדרמה הרומנטית המרגשת שתשבור קופות "פשרה ממבט ראשון"?
אז בן בהלם, ויוני מנסה להסביר לו: "זה בגלל שאין ביניכם תקשורת. זה באמת היה יכול להיות סיפור אהבה יפה, אבל אין ביניכם תקשורת". על זה ענה בן: "מה זה קשור?". אכן.
3. באיחור אופנתי, התנצלו אתי ובן בשידור חי על תקרית החתלתולים באטרופין. "אני מצטערת שסיפרתי את הסיפור הזה, שבכלל לא היה נכון", הודיעה אתי, "ואני ממש לא הייתי רוצה ש(יעיפו אותי בגלל זה מהתכנית, הערת המתרגמת)יעשו דברים כאלה". בן בכלל הפליא בדבריו החוצבים: "כל מי שחושב לפגוע בבעלי חיים שלא יחשוב את זה", המליץ, תוך שהוא מגייס למען המטרה החשובה את כל מילות היחס שהוא מכיר, וכולנו נרגענו. זהו זה, הכול בסדר, פרשיית הבע"ח האומללה מאחורינו. "ובפרק הבא", הכריזו טל ואביעד, "נכניס לווילה... כלבלבים!". הצילו.
הציטוטים:
"הכול בסדר, חיים. תני לה נייר, כפרה. תודה, חיים" (אתי מנציחה את הקריקטורה של עצמה)
"אני שומע את הסיפורים האלה על בנים בתל אביב שהבנות 'אוספות' אותם בברים, ולי זה לא קורה!" (בן בסרט)
"אני כן חוויתי את זה, אבל לא הרבה" (יוני בסרט 2)
"בחוץ בנות עפות עליי" (בן, הטרילוגיה)
"יש לי אחלה ציצים, אני בסדר ב??פ??נים, יש לי קארה מעולה ואני עדיין לבד!" (איילת במונולוג מרגש)
והבלוטה היתה אומרת:
