מכירים את הרגעים האלה, כשאתם פוגשים איזה זמר חובב או וואנה בי מז'אנר כלשהו, שעשו משהו קטן, זכו למעט חשיפה וכעת משוכנעים שהם מגה סטארים? נכון שלא נעים להגיד להם "שמע, אח שלי, אף אחד לא יודע מי אתה"? זו בדיוק התחושה שליוותה את הצפייה בפרקי השבוע של "חי בלה לה לנד". הפתגם "יש דרג ויש זרג" פשוט ריחף שם כמו עננת סירחון שכולם מבחינים בה, אבל אף אחד לא רוצה להודות בקיומה.
ניקח לדוגמא את ג'ולייטה. בפרק של אמש (רביעי) היא פרצה בבכי תמרורים אחרי שגילתה שהסולו של בשיר הנושא של הסדרה, הצטמצם לשורה אחת בלבד. הו, גורל אכזר! הזכיות באיווליואיישנס, הבנטלי והאודישן העתידי לפרסומת לקטשופ לא הצליחו למנוע ממנה לצלול לתוך שלולית של רחמים עצמיים. זו לא הפעם הראשונה שהיא מתנהגת ככה: בכל הזדמנות שיש לה, היא שולפת את חוסר הביטחון שלה תוצר לוואי של שנים בתעשייה ללא הצלחה ממשית ומתחילה לייבב כמו נסיכה מפונקת. היא לא מבינה שהצופים לא מרחמים עליה, רק חושבים לעצמם "טוב, נו. היא באמת מצפה שיעדיפו אותה על פני דודו אהרון או אביהו שבת?".
מצד אחד, אפשר להבין את התסכול שלה. זה בטח לא קל לנסות לפרוץ ולהיתקל כל הזמן בחומה בצורה והיא באמת מאוד מוכשרת. מצד שני, מה עם קצת מודעות עצמית? האם ג'ולייטה באמת סבורה שערכה המסחרי והפרסומי שווה ערך לזה של דודו או של זהבה? האם, במהלך שהותה בווילה, באמת חשבה לעצמה שהיא זו שתביא את הקהל, ולא נניח שני הזמרים שהציבור מלווה כבר שנים?
הגיע הזמן שג'ולייטה תבין איך עובד העולם שלתוכו היא מנסה להשתחל מגיל 14: אם כבר מדברים על מעמד הביניים, גם לעולם המוזיקה יש אחד כזה. יש ביצי זהב שמוכרות אלבומים וממלאות את קיסריה ונוקיה, ויש סתם ביצי משק שמוזמנות להופיע במועדונים ברחבי הארץ. מה שכן, יכול להיות שזהבה ודודו הם אלה שהצליחו להדביק את הקהל למסך, אבל נשארנו שם דווקא בגללה, ובגלל אביהו ואלון דה לוקו.
ואפרופו דה לוקו, אם תשאלו אותו, הוא כוכב הרגאטון הכי גדול במזרח התיכון. מה שנכון, כי מי חוץ ממנו עושה רגאטון במזרח התיכון? אבל האם הוא נחשב לסופרסטאר, לפחות כפי שהוא חש את עצמו? התשובה האינטליגנטית המתבקשת היא פחחחחחח. ואם היתה לו טיפת מודעות עצמית, הוא לא היה כל כך מתפלא שזהבה רק צריכה להביע געגועים לבן שלה כדי לקבל את בן במשלוח אקספרס לווילה (רגע הקיטש המרגש של העונה), בזמן שבו נוזפים כשראשו טרוד במשפחה שבישראל.
בכל מקרה, כולם צריכים לזכור דבר אחד: דרג, זרג, זה לא משנה. בקרוב כולם שם יהיו פליטי ריאליטי. ולפחות בהנחות סלבז אין אפליה.
משפט השבוע: "תראי, הנה ג'ימי צ'ו, הנעלי עקב. אני חברה שלהם בפייסבוק" (אתי לוי נוגעת בזוהר).
"חי בלה לה לנד": הבלוג
"חי בלה לה לנד": דברו על זה בפייסבוק שלנו