היחס לאלבומי ילדים במוזיקה הישראלית של העת הנוכחית הוא מעט מוזר, ובוודאי שונה מאד מזה שמקבל שוק ספרי הילדים - מהתעשיות המשגשגות בישראל, שמפורגנת למדי גם בקרב "המבוגרים", ולאו דווקא אלו שיש להם ילדים בעצמם. אם בעבר אלבומי הילדים של אריק איינשטיין, למשל וכמובן "הכבש השישה עשר" נחשבו לנכס צאן ברזל ויצירות מופת שגם בגיל 50 תענוג להאזין להן, הרי שהיום אלבומי שירי הילדים - המורכבים יותר מקלטות יובל המבולבל למיניהן - נחשבים למוצר נדיר.
חוה אלברשטיין, בכהונתה כדויד גרוסמן של המוזיקה הישראלית, היא מבין היוצרות היחידות שממשיכות לשמור על קשר קבוע עם עולם הילדים. אלברשטיין היטיבה לתאר את הקשר הזה במילים שגם הן כמעט גרוסמניות בעומק שלהן: " נדמה לי שבכותרת 'שירי ילדים' אני מוצאת תירוץ לברוח לאיזה מקום אחר ראשוני וטהור שלמבוגרים נדמה שאין גישה אליו", היא אמרה בוואלה! תרבות לקראת צאת האלבום. "אבל כשהם, המבוגרים, מקשיבים לשירים עם הילד גם הם מגיעים לשם".
"ילדת טבע", אלבומה החדש של אלברשטיין הוא אלבום שבו אלברשטיין זיקקה את כל כוונת המשפט הנפלא הזה. אלברשטיין נוגעת ב"ילדת טבע" בכל הנושאים הראשוניים שעיני ילדים נמשכים אליהם הזר, השונה, החי והצומח; ובזכות קולה, שתמיד שמר על טוהר ילדותי משהו, היא מצליחה להפוך את העולם למקום ששווה לגדול בו. את המלחמות היא משאירה למבוגרים.
"ילדת טבע" הוא חוויה כוללת מענגת במיוחד להורים לילדים וכמובן לחסידיה של אלברשטיין, אלו שמחזיקים בכל אחד מ-52,235 אלבומיה, אבל גם רווקים או סתם מיזנטרופים ימצאו בו רגעים חזקים ומטלטלים: שיר הנושא למשל, הוא אחד היפים של אלברשטיין ב-15 השנים האחרונות והיה יכול להיכלל בכל אלבום "רגיל" שלה. הטקסט של עדולה (סבינה מסג), שאחראית לכל מילות השירים באלבום, דוקר בעדינות ומחליק היטב גם בזכות הלחן היפה של עובד אפרת והגיטרה העדינה שמלווה אותו.
הרגע המוזר, ובמחשבה שנייה ושלישית גם הבועט ביותר באלבום, מגיע בשיר "הדב, הנשר והדג", שהוא ספק סיפור תמים, ספק משל על יחסי סוריה-ישראל דרך עיניהם של הדב הסורי ונשר מהרי הגולן. הרגעים היותר בעייתיים הם הקטעים שאלברשטיין מקריאה קטעים ומשבשת שלא בצדק גמור את הרצף המוזיקלי המעולה. החלקים החמודים ביותר הם אלו שנכדה של אלברשטיין, איתי, מצטרף לשירים ומנגיש את האלבום והטקסטים הגבוהים בו עוד יותר.
ההאזנה לאלבום "שירי ילדים" של חוה אלברשטיין אכן משפיעה גם על חוש הביקורת של המאזין המבוגר לשירים האלו. מורכב למדי להיכנס לראש של כל אדם, ובוודאי של מי שצעיר ממך בכמה שנים טובות. עם זאת, אפשר לומר ש"ילדת טבע" מתכתב מאד עם "ברוך הבא", אלבומה הקודם והמעט בעייתי של אלברשטיין, אולם זה מעיד יותר על "ברוך הבא" מאשר על "ילדת טבע".
ואולי מוטב לאלברשטיין להמשיך ליצור לדור הצעיר מאוד, זה שמוקף גירויים איומים ונוראיים המעצבים את הילדים להיות היצורים המאובנים שאנחנו רואים כל יום ברחוב, באוטובוס ובכל מקום. התחושה היא שאם הם ישמיעו בסלולרי בקולי קולות באוטובוס את "ילדת טבע", ייסלח להם. הדור הזה הוא אחת הסיבות שרבים בגילאי 25 ומעלה רואים בילדים מחלה חשוכת מרפא. "ילדת טבע", וזה ההישג האדיר שלו, גורם לך לרצות ילד כדי שתוכל לגדל אותו לצליליו.
חוה אלברשטיין - מאחורי הקלעים של אלבומה החדש
חוה אלברשטיין בשיר הנושא מתוך "ילדת טבע"
חוה אלברשטיין זוכה בפרס אקו"ם - צפו בתמונות