פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תערוכת גרפיטי במוזיאון תל אביב: הצצה נדירה לאנשים שמאחורי הצללים

      הסודיות, היצירתיות והפחד מהמשטרה: לרגל תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב, אמני הגרפיטי נחשפים באופן נדיר למצלמה של וואלה! תרבות. אקזיט ת'רו הלנה רובינשטיין

      תערוכת גרפיטי במוזיאון תל אביב: הצצה נדירה לאנשים שמאחורי הצללים

      (צילום: דייב שחר; עריכה: אמיר קוטיגרו)

      "הציור ברחוב הוא הדבר הטבעי ביותר, זה לא משהו שחשבתי עליו באמת הרבה בעבר, ועכשיו זו פשוט הגלריה הטובה בעולם", אומר Zero Cents. מדובר באחד מאמני הרחוב הבולטים בארץ בשנים האחרונות, ואחד מהשמונה המשתתפים בתערוכה "בפנים" שתיפתח הערב (חמישי) בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל אביב לאמנות.

      שמותיהם של חלק מהאמנים המציגים בתערוכה מוכר יותר לקהל הרחב, כמו Know Hope שזוכה להצלחה גדולה במוזיאונים בחו"ל, או ברוקן פינגאז החיפאים שיוצרים ציורים גדולים וכרזות להופעות, ומרבים לשתף פעולה באירועים המשלבים אמנות ומוזיקה. אבל יצירותיהם של כל האמנים שכינסה אוצרת התערוכה, טל לניר, מוכרים לכל מי שטייל קצת ברחובות תל אביב.

      "התחלתי לצייר ברחובות ב-1985, כשהושפעתי מאוד ממה שהתרחש בניו יורק, וסוף סוף הגיע לחופי אנגליה", מעיד האמן Ame72 שדמויות הלגו שלו בולטות במיוחד ברחוב בוגרשוב בעיר. Ame72 הוא יוצר בריטי, מהדור הראשון של אמני הרחוב בממלכה, שכיום חי ופועל בארץ לאחר שנישא לישראלית. "אני מת על תל אביב", הוא מודה בעודו מתקין בתערוכה את המקרן שישמש את ה-iTag Graffiti, אפליקציית הגרפיטי החינמית שיצר.

      מתוך תערוכת "בפנים: אמנות רחוב בישראל" במוזיאון תל אביב לאמנות (ספק 500 , לי זגנרייך)
      חודש של עבודה שיסתיים ברגע האחרון. "בפנים", אמנות רחוב בתל אביב (צילום: לי זנגרייך)

      עדי סנד, אחד משני האמנים היחידים בתערוכה שנולדו בארץ (יחד עם יוחאי מטוס) חושב שהמרחב הציבורי ראוי להתייחסות. סנד, שחותם על עבודותיו בשמו האמיתי, יצר למעשה קומיקס אורבני, כך שאת דמויות ה"קופסונים" שלו קשה לפספס ברחבי העיר. "אני מוציא אמוציות", הוא אומר, "וברחוב אתה יכול להיות כמו לוחם, להרגיש את השטח, להישאב למקום הריק".

      ברחוב מצייר סנד לצד עבודות קיימות של אמנים אחרים. יצירותיו קטנות ומשתלבות בפינות ובמקומות מפתיעים. לכן, הוא היחיד מבין היוצרים בתערוכה שלא קיבל קיר או חלל מוגדר לפעול בו, ונראה שאת החופש שניתן לו במרחב הוא ניצל עד תום.

      האוצרת טל לניר מודה שלא קל להכניס אמנות רחוב לתוך מוזיאון. "בדרך כלל אוצר בא ובוחר תמונות לפני כן, ותולה כמו שהוא רוצה. והפעם השליטה היא הדדית, לפעמים צריך להגיד להם פחות או יותר מה לעשות ולפעמים צריך לשחרר ושיעשו מה שהם רוצים ורואים לנכון", היא אומרת בחיוך.

      טל לניר, אוצרת "בפנים" תערוכות הגרפיטי במוזיאון תל אביב לאמנות (דייב שחר)
      "לפעמים צריך לשחרר ושהאמנים יעשו מה שהם רוצים". אוצרת התערוכה טל לניר (צילום: דייב שחר)

      העבודות לא יהיו מוכנות עד הרגע האחרון, וזו גם הסיבה שלתערוכה אין קטלוג ואת מקומו מחליף ספר שכתבה לניר. "הספר סוקר את סצנת אמנות הרחוב שהתהוותה בארץ בעשר השנים האחרונות, ולא רק את האמנים שמציגים בתערוכה", היא מסבירה. "בפנים" תוצג במשך חמישה חודשים ובסיומם יימחקו ציורי הקיר, "זה חלק מהאופי של האמנות הזאת", אומרת לניר.

      יום לפני הפתיחה, סנד מציב מסך מחשב ישן על ניאגרה הפוכה בקצה גרם המדרגות בביתן. הוא יקרין עליו צילומים של עבודות מהרחוב. "אני חושב שזה יציב", הוא אומר, "אלא אם מישהו יחליט לבעוט בזה". כשאני מצביעה על העובדה שמדובר במוזיאון, וככזה, אנשים נוטים לצעוד בו בעדינות ולא לגעת ביצירות, הוא מתקומם. "מה אכפת לי שזה מוזיאון? אם גרמתי למישהו לבעוט, אז שיבעט!".


      התערוכה "בפנים" תיפתח הערב ב-20:00 בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב, ותציג עבודות שיצרו Klone, Know Hope, Broken Fingaz, Adi Sened, Zero Cents, Ame72, יוחאי מטוס והנציגה הנשית היחידה Foma.