אז מה היה לנו:
"הדור הבא-24/7": שידורים חיים מסביב לשעון רק בוואלה!
הו, קרן. איזו דמות טרגית. קודם היא הפסידה את איתן לדניאל החמה והכיפית, ועכשיו מפסידה את גב לחן החמה והכנראה כיפית, כלומר לא ממש עקבנו אחרי חן, רק הבנו שהיא אוהבת להכריז "איזה חרטטן" ו"איזה שקרן" כתגובה לכל אמירה שהיא. בכל פעם שקרן אומרת לעצמה "טוב, הפעם לא אהיה פאסיבית ואפסיד אותו למישהי אחרת, קדימה להתנפל על הבחור!", הוא כבר מזמן במקסיקו עם הבחורה השנייה ושלושה תינוקות משותפים.
הנה היא שוב מלפפת במיטה את הפשטיגב הקר, שממהר לפהק ולהכריז שהוא הולך לישון (המשפט הקבוע), ומרוב התרגשות קרן רצה ומושיבה את איתן לשיחת "מקווה שאתה לא נעלב שאני עם גב עכשיו". ובינתיים במקסיקו: הפשטיגב חוקר את החוטיני של חן בשובבות ומזמין לה בייבידול. "אפשר לדבר איתך?" מעפעפת לו קרן ב-SMS. "זה דחוף?" הוא עונה. לא דחוף, רק שבר בלב.
מה שמרגיז במיוחד זה שאפילו עם חן, המועדפת עליו פלוס חוטיני, הפשטיגב בקושי מניד מרפק. הוא כמו אריה עצל, איטי ומשועמם, שמעדיף להשתרע בצד ולבהות, כי הרי הוא מספיק מיוחד בשביל שיבואו אליו. גם כשחן משתחלת לתוך מיטתו בדברי פיתוי ("קר לי", היא מסבירה), הוא מכריז "עייפת אותי!" ומסתובב. גב, עייפת את כולנו. הנה, אנחנו מסתובבים.
הערות לסדר:
1. הבגידה של אתי באורטל קירבה לפתע בין אורטל ובין קרן. שתיהן הבינו שהיא סכסכה ביניהן כל הזמן הזה, והתיישבו לשיחת "אני בעצם אוהבת אותך, מושמוש!" דחופה. בלי להיות קטנונית, אני מבקשת להזכיר לצופים שהיא התחייבה בפני איתן שאם יום אחד היא וקרן תהיינה חברות, הוא מוזמן להעיף קמח לתוך עיניה הפקוחות. תמשיכו עם האהבה, מושמוש. אני פה עם הקמח.
2. מכירים את הרגע הצפוי הזה בסרטים, שבו בדיוק כשמישהי באה להיפרד ממישהו, דווקא אז הוא מקדים אותה ופוצח בנאום על כמה הוא אוהב אותה? אז זהו. "זה כל כך ריגש אותי, לגלות שזה לא רק משיכה, אלא שאני ממש אוהב גם את הבנאדם שבך!" צהל אורן בשיחה מרגשת עם אורטל, והיא בתגובה אמרה שהיא לא רוצה אותו. מסכן אורן, כזה ילד זך, מגמגם ומתרגש, ושוב התרסק על צוקי אורטל המשוננים. מתחשק לחבק אותו חזק ולעשות איתו שיעורי בית בחשבון; והנה חמוד, תלינו את הציור שלך על המקרר, כל הכבוד.
3. למה כל ניחומי הבנות מתרחשים מתחת לפוך? בכל שיחת נפש מזדרזות החברות להצטנף במיטה כמו חולות סופניות ולרשרש שם שעות. זה לא מה שדמיינו כשהבטיחו לנו שבנות הווילה ידלגו ממיטה למיטה.
הציטוטים:
"מה אתה צריך רקדנית שמתפרנסת מרקדנות?" (אתי על ונינה הרקדניסטית)
"לך יש חששות, והם מחששים אותי, החששות" (דניאל מחששת עם איתן)
"מה עם קולנוע דני? אוסטרי? גרמני? קוריאני? ספרדי? הולנדי? בלגי?" (והרשימה ממשיכה. גב מוריד ממנו את קרן בשיטת ה"הנה הרבה מילים, ביוש")
"מה אני עושה לא בסדר?!" (אתי בהלם שהיא מועמדת לעזוב את הווילה. לענות עכשיו?)
והבלוטה היתה אומרת:
