נפלו בעריכה: להיכן נעלמה "ארץ נהדרת" מהפגנת המיליון?

בהפגנת המיליון במוצאי שבת קרו לא מעט דברים לא מתוכננים, כיאה לאירוע בסדר הגודל הזה: דורון צברי הכין נאום אותו צייץ בטוויטר לאחר שנדחק מחוסר זמן וגם אשכול נבו לא נשא את דבריו בסופו של יום.

אבל היה גם את המקרה המוזר של "ארץ נהדרת". בכתבות המקדימות להפגנה בכלי התקשורת השונים פורסם כי חברי התוכנית יעלו מערכון על במת המחאה. זה לא היה מופרך לגמרי: "ארץ נהדרת" הוכיחה שהיא תומכת לחלוטין וללא סייג במחאת האוהלים באותו משדר מיוחד ומוצלח ונראה שהחברים, אלו שנשארו בתוכנית או בארץ, יגיעו גם הפעם לתת כתף. אלא שהזמן נקף, הלהקות והנואמים התחלפו, אבל לא קיציס, לא פרידמן ולא נעליים. במהומה הכללית שנוצרה זה לא כל כך בלט - נושא מעניין לכשעצמו - אבל בכל זאת, לא ארץ ולא נהדרת.

מבירור שערכה וואלה! תרבות, נראה שהבלבול העמוק יותר קשור בכלל לפרסום המופע, שכלל לא היה אמור להתרחש. גורמים בקשת שמעו גם הם על הנושא מהפרסומים בתקשורת ואמרו כי שום דבר לא היה בתכנון. "היו דיבורים ומגעים ראשוניים בנושא", נמסר בתגובה רשמית מהפקת "ארץ נהדרת". "אבל בסופו של דבר זה לא יצא לפועל מסיבות טכניות ואחרות".

אם כן, מהיכן יצאו הפרסומים השונים? האם מאנשי מחאת האוהלים? שם אמרו לוואלה! תרבות שלא לייחוס כי אכן היו שיחות בשל הקרבה בין היוצרים לאנשי המחאה, אולם הדבר לא הבשיל לכדי משהו פרקטי. הפרסומים? "שמועות", אמרו גורמים בהנהלת המחאה. "שום דבר רשמי לא יצא".

"כבר מתחילת המחאה אנשי 'ארץ נהדרת' לקחו בה חלק, גם ברמה המקצועית בצורת תוכנית ספיישל בנושא וביקור של מריאנו אידלמן כביבי נתניהו במאהל רוטשילד, וגם ברמה האישית כמפגינים", אומרת שיר נוסצקי, מראשי המוחים ומי שניהלה את האספקט האמנותי בהפגנת המיליון. "כחלק מההכנות לצעדת המיליון התנהלו מגעים עם ההפקה לגבי הופעה בעצרת. כמו מגעים עם גורמים רבים, זה לא הבשיל מסיבות טכניות לא מעניינות של שני הצדדים. אנחנו בטוחים שבעתיד תמשיך 'ארץ נהדרת' לייצג באופן כה מדויק את רחשי הציבור ולהוות חלק חשוב, אינטליגנטי וסאטירי במחאה הגדולה והחשובה בתולדות ישראל כפי שעשתה עד היום".

טוב, העיקר שאייל גולן הופיע.

אייל גולן בהפגנת המיליון: "מדהים להיות חלק ממשהו צודק"

יש משהו מקסים ומהפנט בנופים רחוקים, כאלה שאינך מורגל בהם בשגרה. האפקט הרגשי שלהם והכוח המרתק הטמון בהיתקלות לא צפויה בהם מפתיע אותך. כך צילומיו של אורי גרשט, שעקב במשך חמישה שבועות אחר פריחת הדובדבן ביפן, לוכדים אותך קודם כל באסתטיקה שלהם. פריחת הדובדבן מסמלת את היופי הארעי, זה שמתפורר כאשר הוא מגיע לשיאו. בחלק מהעבודות היופי הזה נופל לקיטש, אך כאשר גרשט נוטש את הצגת העץ המלא והסמלי ומפרק אותו לחלקיו השונים, הוא מצליח להתעלות מעל זה.

אבל עם כל היופי שבדבר, הכוח האמיתי של התערוכה טמון דווקא בבדיקת גבולות המדיום בו היא מתקיימת – הצילום. באמצעות משחק עם הפוקוס, צילום בחושך מוחלט או חזרה לפילם, גרשט יוצר עבודות מתעתעות, כאלה שגורמות לך לתהות אם הן צילום או בכלל ציור. עלי הכותרת הלבנים נראים לרגעים כאילו נוצרו במשיכות מכחול קצובות ונדמה שההרים השחורים שורטטו בכלל ביד אמן.

המסע הקסום של גרשט מחוץ לגבולות ישראל ומעבר לגבולות הצילום הופכים את המסע אל התערוכה לשווה כל רגע.

התערוכה "Falling Petals" תוצג בגלריית נגא עד ה-20 באוקטובר

הצביעו במצעד העברי השנתי של וואלה! ורשת ג'

תמר אייזנמן היא מוזיקאית כל כך מקסימה, עד שאתה בטוח שהיא לא מסוגלת להעביר לך שיר עצוב. ואז, כשמקשיבים לאלבום החדש שלה, "Time For Creation", אתה חושב לעצמך שגם אדם מקסים יכול להוריד לך אגרוף בבטן. עם חיוך כמובן.

היופי באלבום הזה ממשיך את ההישג של "גימנסיום", האלבום הקודם והנהדר שלה - אייזנמן לא רואה ממטר וממשיכה לשלב סול, אר אנ' בי לבן ומנענע עם רוקנרול חזק וחריף. אייזנמן שרה טוב מאי פעם וההפקה המוזיקלית באלבום עשירה ומעניינת.

ובסף אתה נשאר עם שיר כמו "2Step Dance" או עם "My Dreams" וחושב לעצמך שלא רק שמוזיקאית מקסימה כמו אייזנמן יכולה לבעוט בבטן, אתה אפילו יכול ליהנות מזה.

תמר אייזנמן תופיע בפסטיבל הגדול ביותר לקהילה הלסבית באירופה

יש עוד נושאים שהיינו חייבים לדבר עליהם? ספרו לנו בפייסבוק