הכי קל זה לבחור צד ולהשתקע בו עמוק עם העקבים. ברור למי פונים, ברור מי האויבים, יש לך קהל מוכן מראש והתפקדות א-פריורית ימנים הם חמומי מוח וחסרי הומור; שמאלנים הם צדקנים ומלאי שנאה עצמית. לכל אחת מהגישות האלו יש מספיק אוהדים שרופים בשביל לפרנס אותה בכבוד.
הכי קשה זה לשחק עם הכלים האפורים - לא תמיד ברור על איזה צד בלוח אתה נמצא בכל רגע נתון ומי נגד מי. ב"מצב האומה", לפחות בתוכנית הספיישל שצולמה באריאל ושודרה אמש (שני), בחרו להמר על הגוונים שבין לבין - להפסיד הכל, או להרוויח יותר ממה שהיה להם בקופה. אתמול הם חזרו עם כל הז'יטונים הביתה.
למרות הנוכחות המתונה והמאזנת של ליאור שליין, ל"מצב האומה" יש זיהוי סאטירי שמאלני. לא שמאלני כמו "ארץ נהדרת" אולי, אבל עדיין לא כזה שטבעי שיקפוץ לבקר באריאל לעשות שמח לחבר'ה; בטח שלא בערב חניכת היכל התרבות בקריית ארבע, בטח שלא רגע לפני ההצבעה באו"ם על עצמאות פלסטין. הבחירה להופיע באריאל היתה יכולה להיות גחמנית, אפילו מלגלגת על המארחים ובכל זאת, התוצאה היתה כזו שמייצרת תחושת רגע של נורמליזציה במדינה שהאקלים הוא כזה שאין בו שום דבר נורמלי.
הגישה היתה פשוטה זה סוף העולם כמו שאנחנו מכירים אותו, זה לא יהיה פשוט לשום כיוון, בואו וננסה לצחוק על הכל כדי שלא נתפורר. כך קיבלנו בדיחות על הקהל באריאל, על מרגול, על הסכסוך הטורקי, על ביבי, על טייקונים, על המדינה הפלסטינית שבדרך.
כולם חטפו, ימין ושמאל, מצד אחד פאנץ' כמו "הבשורה הקשה היא שהפסדנו, הבשורה המפדחת היא לפלסטינים"; מצד שני "כדי לדעת יותר בקלות מה תג המחיר, ערבים יסתובבו עם ברקוד". המזל היה שזו היתה תוכנית מצחיקה, ההומור החליק שווה בשווה, ואף אחד לא הגיע כדי לסמן וי ולחזור הביתה.
נכון שאורנה בנאי נראתה משוחררת הרבה פחות מהרגיל, והסיטואציה הפוליטית הטעונה לא היתה נוחה לה. אבל על הקפיצות המסויימת שלה חיפו גורי אלפי שאין קרח שהוא לא יכול להמיס, ואלי פיניש שהגיע להתארח והשתלב בטבעיות גמורה, כאילו תמיד היה שם. זו היתה אחת התוכניות המצחיקות יותר של "מצב האומה", בדיוק מפני שהם לא צעדו על בהונות, ולא התייחסו לאף אחד כאילו הוא קדוש או מפגר מכדי להצליח להכיל את ההומור שלהם.
אולי הדבר החשוב ביותר שהצליחה להוכיח "מצב האומה" אמש היא שאתה צוחק עם מי שאתה יכול להביט לו ישר בגובה העיניים, בלי להתנשא. ולמרות הראיון עם מנהיגי המחאה, (שהיה מיותר, ויצר בטן מאולצת בתוכנית תפורה היטב שלא היתה צריכה להתנצל על היותה כזו), הצליחה התוכנית ללכת בין הטיפות בלי לעשות תנועות מטופשות של זהירות.
רגע לפני העונה הרביעית של "מצב האומה", אפשר כבר לצאת מנקודת ההנחה שזו התוכנית הטובה ביותר שיצאה מרשת, אחרי לא מעט נסיונות כושלים לתת בראש לקשת ול"ארץ נהדרת". בתוכנית ספיישל שבה מארחים שניים מהטאלנטים בתוכניות הדגל של קשת יאיר ניצני ואלי פיניש, כבר ברור של"מצב האומה" אין ממה לחשוש.
קצת כמו הבחירה לקיים את התוכנית באריאל, המשיכו ב"מצב האומה", במתכוון או באינסטינקט בריא, לנטוש את כללי המשחק הידועים מראש והצפויים עד שיעמום, ולנהוג כאילו אין שחור ולבן, זכייניות מתחרות ושלדון אדלסונים, או כאילו באמת זה סוף העולם כפי שהכרנו אותו. ומה אתם יודעים, אולי סוף כזה הוא לא כל כך רע.
"מצב האומה" - הצצה לתוכנית הספיישל
"מצב האומה" - הצצה למאחורי הקלעים
"מצב האומה" - סאטירה שלא מעליבה את הצופה
אהבתם את התוכנית? דברו על זה בפייסבוק שלנו