אידה פינק, כלת פרס ישראל, הלכה לעולמה

הסופרת אידה פינק הלכה לעולמה היום (שלישי) בגיל 90. פינק, ניצולת שואה, כתבה שישה ספרים למבוגרים ושלושה לילדים - כולם נכתבו בפולנית ותורגמו לעברית. בשנת 2008הוענק לה פרס ישראל לספרות. היא הותירה אחריה אחות, בת ושני נכדים.

"רק מישהו שיש בו משהו פנימי כל כך יפה יכול לכתוב כאלה דברים איומים בצורה כל כך יפה", אמר בשיחה עם וואלה! תרבות אורי ש. כהן שיצר יחד עם רוני אבולעפיה את הסרט התיעודי "אידה פינק: רישומים לקורות חיים". "עד יומה האחרון נשארה לה סקרנו יחד עם ממזריות וחדווה של ילדה. היא הייתה אדם מלא אהבה, שקל לאהוב אותו והצליחה בדרך פלא לקשור את העבר אל תוך האהבה שלה, לאהוב גם בתוך ההרוס".

פינק נולדה בזברש שבפולין ב-1921 ולאחר שמשפחתה גורשה לגטו היא בילתה את שארית מלחמת העולם השנייה בבריחה. לישראל עלתה ב-1957 יחד עם משפחתה והחלה לעבוד ביד ושם, בגביית עדויות מניצולים.

את ספרה הראשון "תעלולי ילדי משפחת חפושי" פרסמה ב-1971, ובאותה השנה פרסמה שני ספרי ילדים נוספים: "התנין והמברשת המעופפת שלו" ו-"נחש בקן". ב-1975 יצא "פיסת זמן" ולאחריו גם: "הגן המפליג למרחקים", "נלך בלילות נישן בימים", "רישומים לקורות חיים", "כל הסיפורים" ו-"סוף העולם הראשון שלי". עיקר יצירתה עסקה בקורותיה בזמן השואה.

לאורך השנים זכתה בפרסים רבים בהם: הפרס הבינלאומי לספרות ע"ש אנה פרנק בהולנד, פרס ההנצחה על שם יעקב בוכמן ממכון יד ושם, ופרס ישראל בספרות. היא תובא למנוחות היום ב-17:00 בבית העלמין בקרית שאול.