פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תומאס טראנסטרמר: מי מכיר את פרס נובל לספרות?

      גם השנה, זוכה פרס נובל לספרות, תומאס טראנסטרמר, הוא שם אלמוני למדי בקהילה הספרותית בישראל. האם הבעיה אצלנו?

      כמו הרבה מילים בשפות זרות, קשה לבטא את שמו של תומאס טראנסטרמר, מי שזכה היום (חמישי) בפרס נובל לספרות. אבל האתגר בביטוי שמו של טראנסטרמר מחוויר לעומת הקושי במציאת גורם ספרותי ישראלי שידבר על יצירתו. אחרי שיחות רבות מתברר כי גם מתרגמים בכירים משפות סקנדינביות, עורכי שירה, אנשי אקדמיה ומשוררים לא ממש מכירים את טראנסטרמר. חשוב לציין כסייג לקביעה זו את הפרופסור גלית חזן-רוקם, שתרגמה לעברית את ספרו "נוסחאות החורף", ולא ניתן היה להשיגה עד למועד פרסום הכתבה כיוון שהיא שוהה כעת בחו"ל.

      "הכרתי אותו דרך התרגום העברי היפה של גלית חזן-רוקם, ואני יכול לומר שהוא בהחלט משורר בשיעור קומה יוצא מהכלל, הוא מאוד אוניברסלי, ויכול להגיע לקוראים שרחוקים מאוד משבדיה", אמר ראש החוג לספרות באוניברסיטה העברית, פרופסור אריאל הירשפלד בשיחה עם וואלה! תרבות. "זו שירה קיומית שירה שעוסקת במצב האדם בצורה הכי כוללנית של המושג, היא מאוד לא מקומית לאו דווקא שייכת לעולם הפוליטי המקומי של שבדיה בבחינה הזו".

      הפרופסור הירשפלד אמנם מכיר את שירתו של טראנסטרמר, אך גם הוא מודה שהסיבה היחידה היא קרבתו לפרופסור חזן-רוקם. " אנחנו פינה נידחת בספרות העולם, ואם לא הייתה יוזמתה של חזן-רוקם אז לא היינו מכירים אותו. הוא משורר נודע מאוד בעולם, הוא לא משורר אלמוני, והיה מועמד לפרס הזה כמה וכמה פעמים".

      ואכן, טראנסטרמר בן 80, עבר שבץ קשה מאוד והוא משותק חלקית. גורמים המעורים בעבודת האקדמיה השבדית יודעים לספר כי סביר שלמצבו הגופני היה משקל גדול בהחלטה להעניק לו את הפרס. בשנים הראשונות, הוענק הנובל בספרות רק לסופרים סקנדינביים ועם השנים הסתננה פנימה הפוליטיקה העולמית ויש הטוענים כי השבדים הרגישו שיש עליהם לחצים לתת את הפרס לסופרים זרים.

      "זה מאוד מוערך בעיני שהם החליטו לכבד אותו", אומרת המתרגמת דנה כספי, שמודה גם היא כי קראה רק מעט מיצירתו ואינה בקיאה בה. "הוא דמות ידועה, במיוחד בקרב קוראי שירה בשבדיה. הוא כתב הרבה אחרי המלחמה ומאז ניכס את המעמד שלו, הוא מאוד אהוב, אבל זו לא שירה פופולארית, זה לא משהו שיש בכל בית". גם אם יש מי שיחלקו על עמדתו של פרופסור הירשפלד בנוגע לרמת המוכרות של טראנסטרמר בשירה העולמית, אם אכן מדובר במשורר בעל שיעור קומה שכזה, מה אומר חוסר ההיכרות עמו על עולם השירה הישראלי? כספי טוענת שמדובר פשוט במעמדה של השירה, אותה "מתרגמים מעט וקוראים מעט. על כל אלף רומנים שמוכרים, ימכרו בערך ספר שירה אחד. אנשים קוראים הרבה פחות שירה".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      זו לא אתה, זה אנחנו. תומאס טראנסטרמר (צילום: Creative Commons)

      אוריאל קון, עורך ראשי בהוצאת סמטאות ספרים, לא מתפלא מחוסר ההכרות הישראלית עם יצירתו. למרות שהוא מודה כי אינו בקיא בתחום השירה, תולה קון את האשמה "במו"לות והשיח הספרותי בארץ, כמו בהרבה תחומים אחרים ובדומה למצב הפוליטי אצלנו, מנותקים כמעט לחלוטין משאר העולם. אנחנו יוצרים לעצמנו מציאות אשלייתית של פלורליזם ועדכנות לכאורה, שלא באמת נכונה. נאמר את האמת הפשוטה: יש בידוד, יש אמברגו רצוני של תרבות וספרות. אם אציין עכשיו את עשרת הסופרים הצרפתיים, האיטלקיים, הגרמניים או היפנים המרכזיים והאיכותיים בני ימינו לפי הקונצנזוס הספרותי העכשווי, נמצא שאף אחד מהם לא תורגם לעברית".

      קון מזכיר את דוגמת הסופרת הגרמניה הרטה מולר, שנחשבת לשם עצום בעולם הספרות, אבל לא היתה מוכרת בארץ עד שזכתה בנובל 2009. לאחרונה יצא בהוצאת מודן את ספרה הראשון שתורגם לעברית "חיית הלב". "אין תקשורת רב תרבותית ובטח שלא ספרותית עם העולם", הוא אומר. "רוב הספרות המתורגמת לעברית, יוצאת לאור רק לאחר שהיא תורגמה ל-20 או 30 שפות. לרוב קלאסיקות בטוחות ורבי מכר חד-פעמיים ובדוקים המופיעים במגזינים או בראש רשימת הקטלוגים ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט. הציון הוא אפס בדמיון, אפס בלקיחת סיכונים. ואפס בסקס אפיל".

      אז האם הזכייה בנובל תגרום, בדומה למילר, להפיכתו של טרנסטרמטר למוכר יותר בישראל? כיוון שמדובר בנושא פחות נגיש כמו שירה, הספקות גדולים. "יש באמת את אפקט הנובל", אומרת כספי. "אבל זה לא מעיד על התעניינות גוברת בשירה שבדית. זה לא שהשירה שלו אזוטרית, אבל התחום שלו אזוטרי".