כמה טוב, מרגש ומחמם לב שגלעד שליט שב הביתה ועתה יחדול מלהיות הילד של כולם ויחזור להיות בנם של אביבה ונועם שליט; יחדול מלהיות ילד על אף מידותיו הצנומות והשבריריות, ויחלו להתייחס אליו כאל גבר בן 25 שעבר בגבורה חוויה איומה שלא ניתן להעלות על הדעת. גם מהדורות החדשות יצטרכו להיגמל מהדחף הפטרוני והפמיליארי לקרוא לשליט "גלעד" ו"הילד שלנו". זה ייקח עוד קצת זמן וגם זה, אפשר לקוות, יתאדה והסיקור יהפוך לעיתונאי ושקול יותר לטובת כולם ובטח שלטובת גלעד שליט עצמו.
ממהדורות החדשות של שש בבוקר ועד חצות הליל, עם ישראל נצמד אל מהדורות החדשות ושתה בצמא כל פרט ופרט שנגלה ונפרש עד שובו של גלעד שליט לשטח ישראל ולזרועות הוריו; החזיק אצבעות, ושמח והתרגש. וככלל, הסיקור הראה שלמרות שאנו מסוגלים להיות חצופים, נדחפים, חסרי גבולות ופטרוניים יש בנו גם גרעין קהילתי, חם ומלא אמפתיה. לא רק הקולות שנשמעו מהרחוב היו כאלו, גם אלו של התקשורת הצליחו להיות בריאים בסיטואציה תלושה וחולנית מעיקרה.
גלעד שליט חוזר הביתה - סיקור מיוחד:
נועם שליט מבקש לחזור לחיים נורמליים
גלעד נכנס לחיינו, עכשיו כדאי שישכח מאיתנו: מאמר אורח
גלעד שליט חוזר הביתה: אריק איינשטיין מקדיש לו שיר
גלעד שליט חוזר הביתה: סיכום חמש שנים בשבי
בין הגישות השונות שנתגלעו לקראת גיבוש עסקת שליט, נשמע גם קול רם שמוחה על הסיקור הצהוב, עוד לפני שזה הספיק ולהצהיב. נכון הוא הדבר שהתקשורת הישראלית יכולה לדרוס את מושאי הסיקור שלה, כדי למהר ולהביא את האייטם אל האיש בבית עם האצבע על השלט. הפעם, נדמה שלפחות ביום הזה, כולם התעלו על עצמם התומכים, והמתנגדים, המסקרים והמסוקרים. ניכר מאמץ אמיתי לייצר סיקור לא חטטני והגיוני, בתוך יום ששום דבר בו לא היה הגיוני או סביר, וסערת הרגשות הממילאית עוד צברה תאוצה והפכה להוריקנית.
שלושת הערוצים הביאו אל האולפן את כל הקאדר המתבקש, אבל ליום הזה יש מנצחת ברורה: באולפן ערוץ 2 התברר סופית שיונית לוי, כן נשואה או לא, התגבשה להיות מנחת חדשות מצוינת, לא קרירה ולא נעליים; מקצועית, אמפטית, רגישה (גם לאצבע העצבנית של אהוד יערי וה"יש לי עדכון" שלו) וגם מרגשת בלי לסחוט דמעות בכוח. מנגד, יעקב אילון שמר בערוץ 10 על טונים צוננים וקורקטיים יותר ובאולפן של ערוץ 1 מרב מילר וינון מגל, עם אולפן וצוות נוצץ הרבה פחות, שמרו על קו מקצועי למדי - נלהב מבלי להתלהם.
המיומנות המעוררת הערכה של לוי ביום שבו היא בקושי קיבלה אפטר לרענון התסרוקת (ומיד הורגשה ירידה ברמה עם דנה ויס בפרונט) היתה האקס-פקטור שהביא את אולפן ערוץ 2 לקו הגמר. לוי פיצתה עשרות מונים על המחסור בה בערב ההודעה על שחרורו של שליט (ובכן, היתה לה סיבה טובה), והוכיחה שהיא המנחה הרלוונטית ביותר גם לערוץ 2 ההמוני; היא נקייה יותר ורגשנית פחות מיאיר לפיד (שהחליף אותה בתשע וחצי בערב), קולחת וחדה יותר מדני קושמרו שהחליף אותה בערב חתונתה וחזר ביום העסקה למקום הראוי לו בהיררכיה של הערוץ.
ככלל, הקו התקשורתי הישראלי היה רגיש למדי, והוכיח שנלמדו לקחים מאירועים מסוקרים טעונים שהיו בעבר. נציגי המשפחה היותר משתפי פעולה נועם שליט וצבי שליט נותרו בפרונט וגלעד שליט עצמו ושאר בני משפחתו נעזבו לנפשם. המתח בין הציבורי לפרטי הורגש כל הזמן; בין הדחף לדעת ולדווח ובין מידת הריסון שגזרו על עצמם כלי התקשורת. במעל לשש עשרה שעות שידור רצופות שסבבו ללא הפסקת נשימה את שובו של שליט, החבל נמשך פעם לכאן ופעם לשם; אבל באופן עקרוני לא נרשמו רגעים מביכים או פולשניים ובוודאי לא משהו שקרוב לראיון ההזוי ששליט כנראה נאלץ להעניק לטלוויזיה המצרית, ראיון שגרם ללא מעט אנשים להבין שהטלוויזיה הישראלית אולי לא שם, אבל גם היא צריכה לדאוג לעצמה.
ללא סתירה לדברים אלו, גישת "הילד של כולנו" מוכרחה להיעצר ממש היום, ואת זה לקראת שעות הערב החלו להבין גם בגופי התקשורת שבעצמם חוו את ההיסטריה ההמונית שחוו האזרחים. מכאן ואילך לא מותר לאף אחד לגזור קופון על גבה של משפחת שליט; עם כל הכבוד לתמיכה ולאהדה ולעזרה בלחץ הלאומי והבינלאומי, מעכשיו גלעד שליט אינו רכוש המדינה ואינו מחוייב לספק את הסחורה. נדמה שההתבטאויות הזהירות של המגישים השונים ביום הבלתי נגמר הזה הפנימו והעבירו את המסר, גם אם הם בעצמם עדיין מעכלים את העיקרון הזה לראשונה.
עם זאת, תחת הנסיבות של הסיטואציה המוטרפת מעיקרה, חשוב לזכור שאפשר להעביר ביקורת פוליטית, אפשר לדבר על כל מה שעוד יש לנו להתבגר בו ולקוות שלא נעמוד בסיטואציות דומות יותר לעולם. אבל לפחות במישור הטלוויזיוני, שבו נופלים כל כך הרבה פעמים לסחטנות, פרובינציאליות ואובר דרמטיזציה, ניתן לסמן את היום החד-פעמי הזה כמעורר הערכה. המבחן הזה, מבחן מצפה הילה, כמובן לא מסתיים כאן ולמעשה הוא רק מתחיל. נעשה כל מה שאפשר כדי לשחרר את גלעד שליט מעו?לם, עכשיו בואו נשחרר אותו מעולנו, ונניח לו לראשונה מזה חמש שנים וכמעט חצי לבחור בעצמו איך, כמה, ואם בכלל הוא מעוניין להיות אישיות ציבורית.
בטרם החזרה הביתה: מבחן מצפה הילה של הטלוויזיה הישראלית
גלעד שליט חזר הביתה: האם לדעתכם הסיקור היה הוגן וראוי? דברו על זה בפייסבוק שלנו