מרגע שנגמרה "אורים ותומים" הנפלאה לפני כשלושה חודשים ועד שובה של "סרוגים" למסך לעונה שלישית, אירעה התרחשות נדירה בטלוויזיה הישראלית של השנים האחרונות: אף סדרה על דתיים לא נראתה על המסך. לא ברור כיצד הצופים לא הפכו את המדינה, ואולי פשוט צריך להבין את המסר: ההתלהבות הראשונית מהכניסה לעולם המיסתורי והאפל של הדת קצת מיצתה את עצמה. העם דורש צדק חברתי ולגעת בגלעד שליט כרגע. את הדחף להבין מה עומד מאחורי ברכת "אשר יצר", הוא ישמור להמשך.
על רקע תחושת המיצוי הזו "סרוגים" חוזרת כשהיא בעמדה המלחיצה של חובת ההוכחה. הסדרה של לייזי שפירא וחוה דיבון הצליחה במשימה קשה למדי בעולם הבידור הישראלי ויצרה לעצמה נישה משל עצמה, הכוללת עולם פנימי של שפה והתנהגות. הדמויות ב"סרוגים" מאובחנות עד דק ובעלות מאפיינים עגולים, ובחלקן הן בעלות פוטנציאל כניסה לפנתיאון של הטלוויזיה הישראלית. ובכל זאת, הפריחה שיצרה "סרוגים" וניסיונות השיעתוק והשכפול שלה הופכות את העונה השלישית לקריטית עבורה.
"סרוגים": צפו בפרק הבכורה בוואלה! yes
מתוך כל הנסיבות האלה, אפשר להסתכל על פרק הפתיחה של העונה בחיוך רחב ולומר ברוך ה': "סרוגים" היא עדיין סדרה חיננית ואינטליגנטית עם מינון נכון של הומור ודרמה, מכוונות ביד האמן של שפירא ודיבון. השניים הניחו כבר בפרק הבכורה קרקע מצוינת לעלילות המרכזיות של העונה הקרובה (ההריון של יפעת וההתמודדות של אמיר, הקאמבק של הודיה ואברי, ההתאהבות של נתי) ואלו נראות מבטיחות לגמרי. כמו כן, פרק הבכורה הציג היטב את הדמויות החדשות שלוהקו לסדרה, בראשן ההברקה בדמותו של ישראל ברייט, שמגלם משורר פסיכוטי ומבריק, המעורר את נתי (אוהד קנולר) מתרדמתו הרגשית תוך תצוגת משחק לא פחות מרגשת מיכולותיו המוזיקליות של ברייט.
אבל מעל הכל, סרוגים היא בראש ובראשונה ההצגה הפרטית של יעל שרוני. לא שחסר שחקנים מוכשרים בסדרה, אבל שרוני, במיוחד ב"סרוגים", היא הברקה שלא ברא השטן ולו בשל הפרט הקטן: גם מי שגדל עמוק בנבכי עולם המפד"ל ובני עקיבא ולא ראה את דמותה של יפעת לפני כן, לא יידע לומר שמדובר בשחקנית חילונית. שרוני - שהיא כל מה שרותם אבוהב הצעקנית לא תהיה לעולם - מחזיקה את "סרוגים" גם בעונה הזו וקשה להאמין שאת השביס שעל ראשה היא מורידה כשהמצלמות נכבות.
גם עמוס תמם, האחרון שאפשר היה לצפות שיגלם בחור נרפה כמו אמיר, משתפר בפרקי פתיחת העונה וטלי שרון גם עושה קולות של קאמבק אחרי עונה קודמת בעייתית. החוליה החלשה ב"סרוגים" עדיין נותרה אוהד קנולר, שאחרי כל כך הרבה פרקים של ניג'סיות כבר קשה להבין למה דמותו של נתי היא עדיין של רווק נחשק ולא סתם פריג'ידר.
עם זאת, "סרוגים" חייבת להיזהר מהמוקש שמלווה אותה מיומה הראשון: רוב דמויותיה מנותבות להתלבטויות שונות, אבל לפעמים נראה שהצופה הוותיק יידע בדיוק לאן הן יילכו. אלמנט ההפתעה שהסדרה הביאה לטלוויזיה הישראלית הספיק לכאורה ליוצריה, והם ויתרו עליו כמעט לגמרי ככל שהזמן עבר. העונה השלישית של "סרוגים" תקום ותיפול על שינויים דרמטיים ומרגשים שיעברו על עלילת הסדרה. אחרי הכל, הוכח בשלושת החודשים האחרונים שאפשר להסתדר בלי סדרה על דתיים בטלוויזיה. הלוואי שלא נצטרך להסתדר בלי "סרוגים".
"סרוגים" - גם שהרה בלאו בעד