פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אורנה בן דור על "מעושרות": "לא זניתי"

      לאורנה בן דור נשבר מסרטים על שואה ומחלות, אז היא הלכה בכל הכוח על "מעושרות", ה"חי בלה לה לנד" של נשות האלפיון העליון. טראש? בכיף, רק לא "האח הגדול". ראיון בלעדי

      דבר אחד אורנה בן דור כבר יכולה לזקוף לזכות "מעושרות", סדרת הדוקו-ריאליטי החדשה שביימה וערכה ושתעלה הערב (שני) בערוץ 10: קולקציה שלמה של תיקים, נעליים ובגדי מעצבים שהצטרפה למלתחה הפרטית שלה. "זה לא שלפני כן ראיתי בעצמי אדם לא מטופח, אבל אחרי שאת מבלה שנה עם הנשים האלה אז בחודשים הראשונים חשבון הבנק שלי מאוד הזיע, פתאום הרגשתי שגם אני רוצה, גם אני יכולה – תיקים ב-900 דולר, נעליים של מעצבים. פראדה, ראלף לורן, גוצ'י וכל מיני שמות שלא ידעתי על קיומם – ג'ובאני רוסי, אצארו. עד שמהכספומט יצאה בת קול, 'מפגרת, את לא יכולה להרשות לעצמך!'. זו היתה תקופה קצרה וטראומטית. אני קוראת היום 'ווג' ברמת כל פרט, זה מאוד מטריד".

      בן דור לא תישאר לבד במערכה הזו. שלוש דקות לתוך הפרק הראשון של "מעושרות" – אורגיית ריאליטי לא הגיונית של מגדלי יוקרה, נעליים באלפי דולרים, שמפניה ובוטוקס - יקרה לכם אחד משני דברים: התקף קנאה עז שיגרום לכם לשקול למכור כליה כדי לעצב מחדש את המלאי החומרי שלכם, או גל של רחמים עצמיים שישטוף אתכם שנייה אחרי שתבינו שלעולם לא תזכו לחיות בעושר מגוחך כל כך, על גבול המדע הבדיוני.

      ב"מעושרות" מככבות שש נשים ש"חיות את החלום, לא מתנצלות על זה ומשתינות על כולנו מהמקפצה", כפי שמגדירה היטב בן דור. לאה שנירר, 53, מלכת הפילאטיס של הרצליה, דפנה שחר, 38, בת זוגו לשעבר של עודד קטש; טלי סיני ריקליס, 53, גרושתו של אריק סיני שנישאה לאחרונה למיליארדר בן ה-87 משולם ריקליס; ניקול ראידמן, 25, שבדיוק הסירה את הלוט מהחנות החדשה שלה בכיכר המדינה – השקעה מינימלית של 15 מיליון שקלים, ככה בקטנה; אתי דודאי, אשת עסקים עשירה שלא מסגירה את גילה ועו"ד המטאורית ענבר שנהב, 34. כולן יפות, עשירות, מטופחות וזוכות לכינוי "הנשים שלי" מבן דור.

      מעושרות (יח"צ , אלכס ליפקין)
      "חיות את החלום, לא מתנצלות על זה ומשתינות על כולנו מהמקפצה". נשות "מעושרות" (צילום: אלכס ליפקין)

      בן דור, יוצרת ובמאית דוקומנטרית מוערכת, התמקדה עד היום בסרטים בנושאי מלחמות, שואה, הורות וסרטן ("בגלל המלחמה ההיא", "אשם במותו", "אמא תגידי" ועוד). אפילו גיחותיה למחוזות הבלונד והסקס כמו הסדרה "סקס ישראלי" ו"בלונד: סדרה עם שורשים" שודרו בערוץ 8 וזכו בפרסים – אז מה לה ולריאליטי טראש באווירת "עקרות בית אמיתיות"?

      "כמו כל דבר בחיים, הם קורים לך כשאתה מתכנן דברים אחרים", בן דור מסבירה. "פנו אליי והזמינו אותי לעשות את זה. בחיי לא עשיתי דוקו-ריאליטי קודם וידעתי רק דבר אחד – לא רציתי לעשות 'עקרות בית אמיתיות', זה טראש מדי וגם לא אוכל לתקשר עם נשים כמו אלה שמככבות בסדרה הזו. הבנתי שהנשים שאני רוצה, מעבר לזה שהן צריכות להיות עשירות או מבוססות מאוד, אני רוצה נשים שעושות מלימון לימונדה. זה היה המוטו שלי. נשים שאפשר היה לספר את סיפור החיים שלהן באופן אחר, אבל אני אספר אותו בצורה כזו שתעלה חיוך, שתשמח אנשים ותשמח גם אותן. ידענו שאנחנו רוצות נשים שהן גדולות מהחיים, שורפות את המסך, שמייצרות דרמה, כולן דרמה קווינס. נכון ששפר עליהן גורלן בקטע הכלכלי, אבל לכל אחת יש את הפצע המדמם שלה, את התיק שהיא סוחבת של חייה".

      סלחי לי אם אני לא מרחמת עליהן.

      "תראי, כמו שלאה שנירר, שאני מעריצה אותה, אומרת – Fun זה לאה. לאה שנירר היא בת של אמא תאומת מנגלה והיא היתה יכולה לספר את הסיפור שלה בהארדקור דוקו שהיית יושבת ובוכה, אבל היא בחרה להיות עשירה וליהנות מזה ולא להתנצל על זה. היא קמה בבוקר ויוצאת וזה שואו טיים. אז בחלק מהזמן הן היו דיוות גדולות מהחיים, בחלקו היו עצובות ומרגשות, בחלקו הן היו נשים פתטיות, כשם שאני אישה פתטית בחלקי – כמה אני רוצה להיות רזה? די, אני בת 57. אני כבר לא אהיה דוגמנית. מרגע שנולדתי הייתי צריכה לרזות. אז זה לא פתטי? הן גם היו מספיק קלילות כדי לשתף איתי פעולה במקום שבו זה יכול היה להיות מצחיק. היו דאחקות למשל על מחלת הנעליים של ניקול, 'דולצ'ה והחבר שלו גבאנה'. אבל היו גם דברים מאוד חזקים ודרמטיים שגם קרו ביניהן. כולן אמהות שתובעות מעצמן המון ויש להן סיפור חיים. כל אחת והפקעל'ה שלה".

      ובכל זאת, החיים שלהן נראים כמו הפקה הוליוודית.

      "לגמרי. והכרתי אנשים עשירים בימי חיי. הן חיות את החלום שלנו, חיים שאנחנו לא נחיה. הן חיות בלה לה לנד. אני רק נשארתי עם איזו קנאה קטנה או גדולה על הדבר הזה. הן נורא תורמות ונורא נדבניות, וזה גם חשוב, חלק מלהתחבר אל העם ואל ההוויה הישראלית שהיא הוויה מאוד מיוסרת, אבל כיף להיות בשבוע האופנה במילאנו או לנסוע לפריז לקנות בגדים".

      בן דור יצרה בשנה האחרונה את "מעושרות" עם לי ירדני והבמאית והעורכת כרמית אייל-דהאן. הסדרה - 22 פרקים שעם קצת מזל, יהפכו לגילטי פלז'ר הלאומי החדש של ישראל - מספקת מעברים חדים בין שיטוטיה של אתי במאהלי המחאה ברוטשילד (שמתפנקת שניה אחר כך ברכב חדש בעלות של חצי מיליון שקל), לבין מסיבת יום ההולדת האקסטרווגנטית ונוטפת האייל גולן של לאה לבין מסע בחירת השיש ב-2,000 יורו למטר של ניקול. בתקופה שאחרי הקיץ שבו כלל הציבור הישראלי יצא לרחובות למחות על המינוס בבנק, קצת קשה לנחש מה תהיה התגובה לעושר המנקר הזה.

      בן דור מסרבת להתנצל על מה שעלול להתפרש כחוסר טאקט משווע: "המחאה פרצה אחרי שהתחלנו לעבוד על הסדרה. כמובן שתמכתי בה בכל ליבי – חברתית יש מה לעשות בארץ ובמקום מסוים, כיוון שאני שמאלנית חריינית, הסתכלתי כל הזמן על האנשים האלה שניסו כל הזמן לטשטש את הגבולות הפוליטיים של המחאה, מי שחי בכיבוש 40 שנה, שלא יופתע שהמדינה תזיין אותו בסוף. אני בעד המחאה ובעד דיור לצעירים, אבל אני אדם הרבה יותר פוליטי מאשר שהמחאה הגדירה את עצמה. אתה 40 שנה כובש עם ומתעלל בעם אחר, לגמרי ערל לפצעים המדממים של קבוצת אנשים ענקית, אז למה אתה מופתע? אז פה אני חיה בשלום עם זה וחייבת לומר שהנשים שלי הן כולן בעד המחאה. בקיצור, אין לי שום בעיה עם זה ואם מישהו בגלל המחאה חושב שהסדרה היא לא מוסרית, אז הוא טמבל ואני גם מציעה לו שיגייס לטובתו חוש הומור ויצפה בסדרה המענגת והמצחיקה הזו".

      איך היה בשבילך המעבר מהשואה, המלחמות והסרטן למחוזות הטראש?

      "קל מאוד. למדתי מהטעויות של עצמי לאורך הדרך. כיוצרת עשיתי המון טעויות בלחשוב איך המוצר הזה יראה בסוף ולא היה לי מושג. בכל הפרקים יזהו את הטאץ' שלי – יש שם שואה, נכבה, התייחסות מאוד משמעותית לזוגיות ולהורות. יש סיטואציות שבהן לא תישאר עין אחת יבשה. אבל גם כשיש שואה, זה בסופו של דבר לא 'בגלל המלחמה ההיא' וזה בתוך הקונטקסט של החיים האלה. אף פעם לא הצחקתי, אף פעם לא עשיתי משהו מצחיק והכי קשה לעשות מצחיק, הרבה יותר קל לגרום לאנשים לבכות אז גם עבורי זה היה בית ספר, זה היה כיף. תמיד אומרים שקומיקאים עובדים נורא קשה ועכשיו אני מבינה למה. אבל הנשים שלי גם נתנו את עצמן, בין השאר כי הן ידעו שאני במאית שאוהבת את הגיבורים שלה, וגם פה אני אוהבת את הגיבורות שלי. אני חברה שלהן, הן לא יראו את זה ויתביישו. הן יוצאות גדולות מהחיים. אם הייתי רואה את הסדרה הזו הייתי מעריצה אותן".

      את לא מרגישה שזו קצת ירידה לזנות בשבילך?

      "ממש לא. יצאתי נגד ריאליטי בעבר, גם אמרתי שבסוף אושוויץ זה יהיה הריאליטי הכי מושלם - מי שייקח את הפורמט יעשה את הריאליטי עם הכי הרבה רייטינג, אולי זה נבע משמרנות, אולי זה משהו שאתה לא יכול להילחם בו יותר. זה מה שהקהל רוצה לראות ואנחנו בתקשורת, אנחנו לא כותבים למגירה. היו לי את הגבולות שלי. בהתחלה כן חשבו בערוץ 10 על הפורמט של 'עקרות בית אמיתיות', ואנחנו עמדנו על כך שהן תהיינה נשים עגולות ואנושיות וחכמות, ולחכמה הרבה פנים. אני מרגישה שלא זניתי".

      לי ירדני בוכריס, אורנה בן דור (אביב חופי)
      "הסתכלתי על הנשים האלה ואמרתי, וואו, יש לי עוד מה ללמוד". לי ירדני ואורנה בן דור (צילום: אביב חופי)

      לבן דור, שבעבר, כאמור, התבטאה נגד תעשיית הריאליטי והמעבדה האנושית שנוצרה מהטלוויזיה שלנו, חשוב מאוד להדגיש ש"מעושרות" איננה "עקרות בית אמיתיות", מה שנכון במובן מסוים. ממבט ראשון העושר שלהן מהפנט, אבל בהמשך מתברר שהגיבורות של בן דור הן מורכבות יותר משכבת הלק שעל הציפורניים. "הן נשים חכמות ובאיזשהו מקום אלה שבחרו להמשיך את חייהן עם גברים עשירים", היא אומרת. "בעולם הזה של הישרדות, הן עשו אולי מעשה שהוא יותר אינטליגנטי מאשר רוב הנשים שאני מכירה, כי אנחנו הנשים של המהפכה הפמיניסטית החלטנו שאנחנו יכולות לעשות הכל לבד – נעשה כסף לבד, נגדל את ילדינו לבד וזה מאוד מתיש. לא פעם בחיי היו לי בני זוג שאני הייתי המפרנסת. זה מאוד קשה. אני בת 57 היום ולי אין אפשרות לעזור לילדיי ולקנות להם בית. איפה אני הייתי יותר סופיסטיקייטד או יותר חכמה? אני שורדת, אין לי אופציה יום אחד בחיים לא לעבוד. זה אינטליגנטי? לא יודעת".

      "אני פועלת שחורה בתעשיית הטלוויזיה שאני אוהבת אותה אהבת נפש", היא מוסיפה. "אני קמה בבוקר ליום עבודה של 12 שעות ואני אוהבת כל דקה. אז אני לא מסוגלת להצמיח את האיבר הזה, שחושב שמגיע לי במשך שעה וחצי בבוקר לדאוג לשיער שלי ולאיפור שלי ולהוריד את העשרה קילו שמפרידים ביני לבין האושר. כסף, החשיבות של כסף כדבר, זה משהו שמעולם לא עלה בדעתי. כל החיים בזבזתי פי שלושה ממה שהרווחתי והילדים שלי בפוסט טראומה מזה, הם הרבה יותר אחראים ממני. זה בקטע של הטמטום, של הכאן ועכשיו ולחיות. הסתכלתי על הנשים האלה ואמרתי, וואו, יש לי עוד מה ללמוד".

      ניקול ראידמן, מעושרות (יח"צ , אלכס ליפקין)
      "הן בחרו לחיות את חייהן עם גברים עשירים, ובעולם הזה של הישרדות זה מעשה אינטליגנטי". ניקול ראידמן מ"מעושרות" (צילום: אלכס ליפקין)

      זאת אומרת שאם היה לך כסף, אולי לא היית לוקחת פרויקט כזה?

      "זה כמו שתשאלי אותי אם הייתי גבר. אני לא יודעת. מעולם לא עשיתי דבר כזה ולמדתי שיעור עצום בשפה החדשה של הטלוויזיה, זה היה בית ספר בשבילי. הפרויקט הזה היה מבחינתי מרנין, הייתה לי שנה מרנינה. זה הדבר הכי גדול שעשיתי גם, יותר מפיצ'ר. כמות העבודה, המורכבות של העבודה ולבנות כל פרק, זה היה מטורף. היה לנו חשוב שלא נתבייש אחר כך, שלא נגיד לא נאה לנו. אני רואה את הפרקים ומתענגת עליהם. אנחנו שמחות, אני שמחה".

      אז באופן רשמי, עשית את המעבר לריאליטי?

      "עדיין יש לי בעיה מוסרית עם הפורמטים האלה כגון 'האח הגדול'. פיור ריאליטי אני גם לא יודעת אם אני יודעת לעשות, בדוקו-ריאיליטי בכל זאת עמדו לרשותי הכלים הדוקומנטריים. לא הרגשתי שהכנסתי אותן למעבדה אנושית ועשיתי עליהן ניסויים. הכרתי ביניהן ואז הכל קרה. ליוויתי אותן בחיים שלהן. אני במשא ומתן עכשיו עם חברה לפיתוח מחלקה דוקומנטרית, ואמרתי להם, בואו נעשה דוקו-ריאליטי, יותר כיף. זאת אומרת אני ממש שם. אם יציעו לי לעשות עוד סדרה כזו, אעשה בשמחה".

      "מעושרות" ישודר הערב (ב') בערוץ 10, ב-21:00

      לא יכולים לחכות לשידור של "מעושרות"? דברו על זה בפייסבוק שלנו