ווינונה ריידר בת 40: לאן נעלמה התקווה הגדולה שהיתה?

    ווינונה ריידר חוגגת יום הולדת ארבעים - מה קרה לאישה הצעירה שייצגה את הקול ופילסה דרך לפלח שלם של נערות מיוסרות, ולאן היא נעלמה?

    • ווינונה ריידר
    לילך וולך

    עם השנים נהיה קשה יותר ויותר לומר "ווינונה ריידר" מבלי להרגיש דקירה של געגוע, כיווץ של החמצה. היה קל יותר אפילו להגיד שזה אנחנו, זו לא היא – אנחנו התבגרנו, התפכחנו, התחספסנו, ההפסד כולו שלנו. אבל זה לא המקרה – אנחנו רק רצינו עוד, אבל ווינונה איבדה משהו בדרך ושחקניות צעירות מהירות ממנה, נחושות ממנה, קשוחות ממנה שעטו קדימה והיא נשארה מאחור, הפכה לצללית דהויה של מה שהיתה פעם ואיננה עוד.

    ווינונה ריידר היתה התקווה הגדולה של הנערות שהיו יותר "מעניינות" מ"יפות יפות"; היופי המעט עכברי שלה, והעיניים הגדולות והמיוסרות שהצליחו להמיס גברים כמו ג'וני דפ היו הפנס המאיר שלנו בחושך הגדול של גיל ההתבגרות. אבל זו לא היתה רק ההשפעה החד משמעית שלה על גברים – לא. ווינונה ייצגה את האפשרות שלא נראתה קודם לכן כל כך ברורה ויציבה על המסך הגדול – להיות זו שלא קל לה, ובכל זאת מצליחה בסוף. פגיעה מדי, חשופה מדי, עם איזו איכות שברירית שמזגזגת בין אומץ, אינדיבידואליות וקצת טיפשות ועיקשות נעורים.

    טוב לדעת (מקודם)

    הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הגב - בלי לצאת מהבית

    לכתבה המלאה

    "ביטלג'וס" - ווינונה ריידר מתמסרת לכוחות האופל

    ב"ביטלג'וס" היא היתה זו שמתחככת בקצוות של המסוכן והאפל שכבר הבנו שיש בעולם, לא כל כך רחוק מהבית; ואיפה שאנחנו היינו פחדניות, היא היתה אמיצה בשבילנו ופילסה סלעים מהדרך. ב"בתולות הים" ווינונה כבר קפצה ראש אל תוך האוקיינוס השחור של ההתבגרות המינית, וב"המספריים של אדוארד" היא סימנה בשבילנו שאולי מה שמתאים לכולם לא יתאים לנו, ושאהבה מגיעה בכל מיני צורות, משונות יותר ופחות. בזכותה ידענו שהחיים רחוקים מלהיות קלים, אבל שאם נחזיק מעמד הדברים יסתדרו, הקצוות המחודדים יתעגלו ויפסיקו לדקור כל כך.

    בזהירות אפשר לשער, שעבור הגברים והנערים של שנות התשעים ווינונה היתה פשוט הכוסית המתוסבכת, שעלולה לבכות ברגע הלא נכון – אבל בשבילנו היא היתה המושלמת הלא מושלמת: לא בעלת היחס המדוייק ו'הנכון' בין ציצי-מותניים-ירכיים; האוזניים הלא זערוריות שלה בצבצו קצת מבין השיער הלא בלונדיני שלה והיא היתה מקסימה לגמרי; הרבה יותר מזה – היא היתה האחות הגדולה, המדריכה הטובה בצופים, וזו שכשתשאלי אותה בעיניים רטובות ופרצוף מנוזל "אבל למה הוא לא רוצה אותי?", תדע בדיוק על מה את מדברת ולא רק תעמיד פנים שהיתה שם בעצמה.

    "מציאות נושכת" - ווינונה ריידר ואית'ן הוק

    ב"מציאות נושכת" היא התאהבה באית'ן הוק, וכולנו יחד איתה – אי אפשר היה שלא. הבחור הלא נגיש, יחסי האהבה שנאה, והבחירה לנטוש את הדושבאג הבטוח והיציב עבור הזמר המתוסבך היה רק חלק מהאפיל שלה. דרך ווינונה הבנו שהחברים שבחרנו הם המשפחה האורבנית שלנו, שאפשר להתרחק ולחזור, ולחפש את עצמנו גם כשכולם מסביב כבר מצאו.

    "נערה בהפרעה" היה השיא של ריידר בתדמית הבחורה הבעייתית שאף אחד לא מבין מה בדיוק הבעיה שלה. אנחנו כבר ידענו מה זה דיכאון, וטבלנו את האצבעות בזפת הסמיכה שלו. רשמנו לעצמנו בצער מסויים שהנערה החדשה המסעירה והמופרעת אנג'לינה ג'ולי גונבת את ההצגה, אבל לא התרגשנו מדי – בחורות יפות יותר תמיד יהיו, לווינונה יש אופי. גם לנו, לחשנו לעצמנו, בלי שאף אחד ישמע.

    ווינונה ריידר בבית המשפט אחרי שהואשמה בגניבה מחנות בברלי הילס (צילום: AP, Nick Ut)

    קשה לשים את האצבע בדיוק על הנקודה שבה זה קרה. שילוב של כמה גורמים שיצרו תגובת שרשרת – אחרי הפרידה המתוקשרת מארוסה ג'וני דפ, וכמה תפקידים לא מספיק אטרקטיביים כמו ב"סתיו בניו יורק" וב"נשים קטנות", משהו בה איבד את החיות שלו ודהה. הסתבר שלא רק אנחנו הרגשנו בזה, וב-2001, מצאה עצמה ווינונה במרכזה של פרשה מביכה ומטרידה של גניבת בגדים מחנויות.

    רגע השפל הפרטי הזה, היה רגע שפל גם עבורנו – התאכזבנו, הצטערנו וכאב לנו. עליה ועל עצמנו. זו לא היתה המסיבה שלנו, ולא היתה סיבה שנתפרץ אליה, אבל ווינונה ריידר לא היתה הוליווד המרוחקת; בשבילנו היא היתה ווינונה הורוביץ, שבמקרה שינתה את שמה לריידר, והיתה השלוחה המוצלחת והטובה יותר שלנו בעולם.

    "ברבור שחור" - הטריילר

    ריידר נעלמה לכמעט חמש שנים מהמסך הגדול, וכשחזרה ב-2006 לכמה תפקידים לא מרשימים, אפשר היה לראות שמשהו בעיניים הענקיות שלה כבה, והניצוץ המסויים שפעם היה לה לא חזר לזהור. מהצעירה המעט משונה שמפצה על השוני בכנות ופגיעות כובשים, היא הפכה להיות אישה שמשדרת משהו נואש ולא נעים. המשכנו לקוות שהיא תיזכר שפעם היא היתה אמורה להראות לנו דרך, ושתתעשת ותחזור חזקה יותר, זקופת סנטר. אבל התפקיד הקטן שלה ב"ברבור שחור", כבר סיכם הכל – בתפקיד עצוב ומעציב, ריידר מגלמת רקדנית עבר, מי שנגעה פעם בתהילה ועכשיו, לנגד עיניה, היא נגזלת ממנה על ידי הדור הבא. זו לא היתה אירוניה, זו היתה מחווה אוטוביוגרפית מודעת לעצמה ומלאת כאב; וכל מי שפעם אהב כל כך את ווינונה ריידר והתרסק מעט יחד איתה כשהיא דעכה, לא יכול היה לעצור דמעה מתגלגלת.

    זה לא הספד של ווינונה ריידר, זה הספד של מה שהיא סימלה. איזו אפשרות אחרת שלא הגיעה לה להתפורר. מחר (ביום שבת), תחגוג ריידר יום הולדת ארבעים, ואם רק היינו יכולים היינו מעניקים לה במתנה עוף חול; רק כדי שתדע שזה לא מאוחר, שאפשר להתנער מן האפר ולהמציא עצמה מחדש. ואולי, רק אולי, על הדרך, היא תחזור להיות אותו קול ייחודי כל כך שאין לו מקום כמעט; של זו שהיתה לה דרך מחוספסת ולא פשוטה. ובכל זאת. מזל טוב ווינונה.

    ווינונה ריידר בת 40 - בואו לאחל לה מזל טוב בפייסבוק

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully