פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טינטין: האם העיתונאי המצוייר הוא בכלל אנטישמי?

      לקראת הגעת הסרט "טינטין" לארץ - סקירה היסטורית על דמות הקומיקס נטולת הכוחות המיוחדים; מיהו, מה מניע אותו והאם הוא בכלל אנטישמי?

      82 שנים עברו מאז הופיע לראשונה על דף נייר מי שיהפוך במרוצת השנים לגיבור הקומיקס הפופולרי ביותר באירופה - טינטין. חוברות הקומיקס על העיתונאי הצעיר תורגמו ליותר מ-80 שפות, עם למעלה מ-350 מיליוני עותקים שנמכרו.

      טינטין הוא דמות פרי מוחו של העיתונאי ז'ורז' רמי, שכתב תחת שם העת ארז'ה, והחל את דרכו במוסף ילדים של עיתון בלגי, אשר נסגר לאחר שהנאצים פלשו לבלגיה. אבל טינטין שרד, כשהוא מהגר לעיתון שהוצא ברשות המפלגה הנאצית, ולאחר המלחמה התפתח מדפי העיתון לכדי אימפריה של ספרים, תוכניות טלוויזה ורדיו, ואביזרים נלווים. אבל קודם, בואו ונבין מיהו טינטין.

      טינטין והמשפחה

      רגע של סמנטיקה: טינטין הוא גם באפריקה טינטין - השם הזה הוא מותג. אך השמות של דמויות המשנה בסדרה דווקא לא שרדו את המעבר מצרפתית - שפת המקור של הקומיקס - לאנגלית. כך, הסיידקיק הנאמן של העיתונאי החוקר, כלב בשם מילו ("מושלג" בצרפתית), הפך בגרסה האנגלית ל-Snowy ("מושלג" באנגלית). אבל זה עוד הגיוני - מה תגידו על הבלשים הקומיים דופון ודופון שהפכו לתומפסון ותומפסון?

      מה שכן שרד את המעבר, ואת כל שנות ההיסטוריה של טינטין, הוא היעדר האישיות שלו. טינטין הוא דמות חסרת עומק; אין לו שלדים בארון, מניעיו הם להביא את הסיפור ולהציל את היום, וקונפליקטים מוסריים עוברים לצד השני של הרחוב כשהם רואים אותו. דווקא דמויות המשנה שסובבות אותו, כמו גם הרשעים התורנים, הם אלה המורכבים בסיפור.

      וזה עוד לפני שפגשנו את היהודים

      בהיעדר אישיות והמשכיות - ספרי טינטין בדרך כלל לא משפיעים אחד על השני, וכוללים הרפתקאות סגורות - החלקים המעניינים ביותר בהיסטוריה של הקומיקס הם דווקא אלה שהתרחשו מאחורי העיפרון של ארז'ה. אלה כללו האשמות בגזענות ואנטישמיות, שיתוף פעולה עם הנאצים ועידוד התאכזרות לבעלי חיים.

      שאלת האנטישמיות היא אחת המסקרנות יותר עבורנו - האם טינטין היה אנטישמי? לא. ארז'ה? זו כבר שאלה מעניינת. הוא עצמו מעולם לא הביע דיעות אנטישמיות, אך בשנים הראשונות להדפסת טינטין היו בו עלילות כמו פיגוע שמבוצע על ידי מחבלים יהודים בפלשתינה (הספר "ארץ הזהב השחור"), ומקרה מפורסם בו הנבל הראשי הוא איש עם שם המשפחה בלומנשטיין.

      בחזרה להרפתקאות א-פוליטיות

      בו בזמן, חייבים לציין שאחרי המלחמה נעלמו הדמויות היהודיות מספרי טינטין, ויש התולים את הופעתן בהם לפני כן לא באנטישמיות מודעת של ארז'ה כי אם ברוח התקופה ההיא. אותה הרוח גרמה לו, בשנים הראשונות לכתיבת טינטין, להעליב מספר קבוצות אתניות - מסינים ועד אפריקאים - דברים עליהם הצטער לאחר מכן. טינטין של שנות ה-50 וה-60 מיודד הן עם סינים והן עם אפריקאים, כשהוא לא מתנהג כלפיהם בצורה קולוניאליסטית מתחסדת.

      למעשה, אחרי המלחמה הפכו חוברות טינטין לפוליטיות פחות, כשהן בדרך כלל מדברות על פיוס והביקורת מופנית דווקא כלפי קפיטליזם חזירי. הוא זה שמניע את הרשעים בספרים המאוחרים בדרך כלל, ולא אידאולוגיה פוליטית. אפילו הבולשביקים, שהיו הרשעים הגדולים בחוברות טינטין מוקדמות, מקבלים עומק והופכים לאנושיים יותר.

      ועכשיו, בגרסה הדיגיטלית

      ארז'ה, שהלך לעולמו ב-1983, ביקש שהקומיקס של טינטין לא יועבר לאמן אחר. משאלתו כובדה לאחר מותו, לפחות בכל הקשור לקומיקס. סדרת טלוויזיה מצויירת חדשה דווקא כן נעשתה, וכמוה גם מספר משחקי מחשב.

      ואז הגיע סטיבן שפילברג. הבמאי ההוליוודי הנודע חבר לפיטר ג'קסון ("שר הטבעות"), שמפיק את הסרט הנוכחי ויביים את הסרט הבא, כדי להביא את טינטין למאה ה-21. הדרך בה זה נעשה היא טכנולוגיית אנימציה חדשה יחסית, המבוססת על לכידת תנועות של שחקנים עם ציוד מתקדם ויצירת דמויות פוטוריאליסטיות. אחרי הכל, אם מי שעשה את "רשימת שינדלר" אישר את טינטין - כנראה שהוא בסדר.