הנה בא החורף: סצנות הגשם הבלתי נשכחות

הסיפור של "Stan", מהלהיטים הגדולים בקריירה של אמינם, סופר עד זרא: המעריץ הפסיכופת, המכתבים ששלח לראפר, הסוף הטרגי. הסיפור של "סטן" כל כך חזק לכשעצמו, שקשה לשים לב בכלל למזג האוויר שבתוכו. שם אותה בתא מטען והידרדר לתאונה - גשם, שמש, מה זה חשוב. אבל "סטן" עושה משהו חשוב ואחר, שכמעט לא קיים בקליפים: הוא משתמש בגשם כדי לומר שאין סוף טוב. סצנת נשיקה בגשם משמעותה שלמרות הקושי, הסוף יהיה טוב. ב"סטן" הגשם הוא מגעיל ודוחה, אי אפשר לראות דרכו ובסופו אין נשיקה, רק דם ועצב. "סטן" הזכיר שהרומנטיקה של הגשם יכולה בקלות להתהפך ולהפוך לאסון.

מעטות הסצנות בבוורלי הילס שהיו קורעות לב. אחת מהן, היתה זו בה אביו של דילן מקיי התפוצץ לחתיכות אבק קטנטנות; השנייה - כשאשתו, אנטוניה (טוני) מרשט, נרצחה בכדורי האקדח שיועדו לו. נראה כי הסיכוי האחרון של הבחור הרע מהשכונה הטובה לזכות בקצת אושר התנפץ בסערה, ועוד כזאת מילולית. הגשם מבשר רעות כבר בתחילת הסצנה והוא זה שמוביל למעשה לטעות בזיהוי וגורם לכך שהמתנקש שנשלח לחסל את דילן בידי אביה המאפיונר של טוני, יורה בה במקום. כשדילן מגיע לכביש השומם רק כדי לגלות את אשתו הירויה, הוא מתמוטט על האספלט וממרר בבכי. ברגע הטראגי הזה, שבאופן ביזארי עובד גם שנים אחרי למרות המשחק המלודרמטי וההפקה הניינטיזית, הדמעות של דילן מוכפלות בטיפות שלא מפסיקות לרדת. כך הגשם שלקח מדילן את הסאנשיין שלו גם לקח מאיתנו את דילן, לפחות עד העונות האחרונות של הסדרה.

גשם ניתך הוא קלישאה רומנטית שנעשה בה שימוש בלא מעט סצינות קולנועיות, ואנחנו האחרונים להלין על כך. פנים רטובות מגשם זה הרבה יותר סקסי מלחות שמקורה בזיעה. אבל לקחת את סצינת ההודאה באהבה, זו שהצופים (ובעיקר הצופות) מצפים לה בסבלנות עיקשת, ולמקם אותה בסוף הסרט, זו כבר בנאליות שאין לה מחילה. אלא אם כן אתה בעצמך קלאסיקה שמראה לאחרים את הדרך. "ארוחת בוקר בטיפאני" למשל. ובכל זאת סצינת הסיום של "ארבע חתונות ולוויה אחת" צולחת את המהמורה הזו באלגנטיות שכולה תחכום בריטי שנון.

כשצ'ארלס (יו גרנט בתפקיד שהפך אותו ליו גרנט) מבקש מקארי (אנדי מקדואל המקסימה) לא להתחתן איתו ואם לא אכפת לה אז גם להישאר לא נשואה לו לנצח ובכך בעצם מבהיר לה שהוא רוצה לבלות איתה את שארית חייו, קשה שלא להיאנח בערגה. כי ככה נראה הסוף הטוב של הבחור הנוירוטי שמבועת ממחויבות אבל מצא את אהבת חייו.

סופת ברקים ורעמים המלווה בגשם זלעפות היא דרך טובה לבמאים עצלנים לסמן לצופים - שימו לב לסערה שבחוץ, היא מצביעה על סערת הרגשות שבפנים. כך גם במקרה של קליפ ה"אני אישה חזקה ועצמאית" של בריטני ספירס. ספירס, הפעם לא בגרסת הצ'ירלידר עם הקוקיות אלא הדיווה הנון-קונפורמיסטית עם התחרה השחורה, זורקת את החבר הבוגדני שלה בתחילת הקליפ; היא כבר לא נולדה כדי לעשות אף אחד מאושר, אלא כדי לעשות את זה בדרכה שלה. ומה טוב יותר מסצנת גשם סוערת כדי לבטא זאת? סצנת גשם שמערבבת סקס, העצמה וסכנת מוות. מה שלא הורג אותך, מחשל וכל זה. וכך הסערה שמסמלת את המשבר של בריטני מציגה גם את ההתגברות שלה עליו. עם קצת נגיעות בעצמה, כיסא מטאלי אחד ומבט עגל תמים אך סקסי כביכול, ספירס מתגלה לאחר הסערה כאישה חדשה – איטס בריטני ביץ'.

הסצנה המוכרת ביותר מפרק הבכורה של גווינת' פאלטרו ב-"glee" היא כמובן החידוש ל"Forget You" של סי לו גרין. אבל באותו הפרק, שהוקדש כולו למורה המחליפה הולי הולידיי, נמצאת פנינה נוספת והיא המאש-אפ בין "Umbrella" של ריהאנה ו-" Singin' In the Rain" שביצע ג'ין קלי בסרט "שיר אשיר בגשם". בפרק הזה למדנו שגם עם מטריה והרבה מאוד מים, פאלטרו מביאה כבוד.

בישראל גשם מביא לתחושות מעורבות, אנשים לא אוהבים כשקר, ולא אוהבים להירטב, אבל עמוק בפנים כולנו שמחים כי אנחנו יודעים שגשם זו ברכה. אבל בסרט ישראלי אחד הגשם לא מביא איתו ברכה, אלא צרות גדולות. סצנת הגשם ב"כנפיים שבורות" של ניר ברגמן היא שיאו של מסלול ההקצנה בהתנהגותו של עידו הקטן (דניאל מגון) שנופל לבריכה שהתמלאה במי הגשמים ומאבד את הכרתו. רגע לפני שהקהל מחסיר פעימה מוצאות אותו אמו ואחותו (אורלי זילברשץ ומאיה מרון) המבועתות ומבהילות אותו לבית החולים. למרות שבסוף הכל מסתדר, בסרט של ברגמן הגשם הוא לא מביא הקתרזיס – הוא הנבל.

גם מי שאוהב מאוד גשם יודע שכשהוא שוטף את הרחובות, אי אפשר לצאת מהבית או שאפשר - זה יעלה לכם בדלקת ריאות טובה וחריפה. כשאתה בכלא לעומת זאת, גם הגשם לא עוצר את התקווה לחופש. ב"חומות של תקווה", אנדי (טים רובינס) מדגים זאת בצורה המבריקה ביותר, אחת מיני רבות בהן מוטיב החופש עובר בסרט הנפלא הזה: אנדי לא רק שלא מפחד מהסערה שבחוץ, הוא זקוק לה כדי להשלים את הפרט האחרון בתוכנית הבריחה הגרנדיוזית שלו. ואז ,כשהרעם לא יכול להיות חזק יותר, הוא מנחית את האבן על צינור הניקוז שמתפוצץ והג'יפה שיוצאת ממנו מתוקה ממים.

למי שלא היו כבלים, לא ידע בכלל עד כמה הגשם משמעותי ל"מיס ג'קסון" של אאוטקאסט. הרי בין הפזמון לבית השני אנדרה 3000 חותך את השיר במיומנות הכה מוכרת שלו והסיפור שלו מול האמא של בת זוגו (אריקה באדו, על פי האגדה) נמשך ונמשך.

אבל בקליפ, הרגע שבו מזג האוויר מתקדר, הגשם יורד, מכונית עולה באש והגג דולף, הוא גם הרגע שבו הצופה מבין בדיוק את מה שאנדרה 3000 שר: "אפשר לתכנן פיקניק יפה, אבל אי אפשר לחזות את מזג האוויר". בסוף הקליפ, זה נגמר בשמש שיוצאת. בחיים, אתה מגלה שזה לא גשם, אלא מישהו משתין לך על הראש.

הרבה לפני שהעולם כולו התאהב בריאן גוסלינג, מבקרי קולנוע התעלפו לרגליו ובלוגים בעולם הוקמו רק כדי לבחון את השאלה מי חמוד יותר, הוא או כלבלב, בחורות עם לב של טינאייג'ריות ונפש מצמר גפן מתוק כבר ידעו היטב במי מדובר. ב-2004 כיכב גוסלינג ב"היומן" לצד רייצ'ל מקאדמס, סרט שהפך לפאנץ' ליין שצפייה בו משמעותה: אתה גיי. בכל זאת מדובר בדרמה רומנטית נוסחתית דביקה עם רגע שיא אחד שהפך למיתולוגי. כן כן, עשינו שימוש במילה מיתולוגי ואנחנו לא מתנצלים. שבע שנים אחרי שנכפתה על בני הזוג (הכל כך יפים!) פרידה, והיא כבר הבטיחה את עצמה לאחר כי חשבה שהוא שכח אותה, היא צועקת אליו ביאוש: "למה לא כתבת? עכשיו מאוחר מידי". אלא שהוא כתב, כל יום במשך שנה ואמה הסתירה ממנה את המכתבים. קלטתם את הראש כן? העימות מסתיים בנשיקה לוהטת, רטובה מגשם וחמה מתשוקה שהביאה לגוסלינג ומקאדמס זוגיות ארוכה (במושגי הוליווד) ואת פרס הנשיקה הנחשק בטקס פרסי הקולנוע של MTV. שם אגב הם בחרו לצאת מהארון עם הזוגיות ההיא ברגע בלתי נשכח.

איזה סצנות גשם אתם אוהבים? ספרו לנו בפייסבוק

השתתפו בהכנת הכתבה: שני גורקביץ', הדר טורוביץ', חן רוזנק ועינב שיף

עוד בפרויקט "הנה בא החורף":
הנה בא החורף: שירי החורף שיקפיצו אתכם לרקוד בגשם
הנה בא החורף: לאיזו פיגורה של סלב הכי תתגעגעו?
הנה בא החורף: ארוחה חורפית מפנקת