"התלבטתי אם להגיע אחרי החוקים של אתמול, זה נורא", אמרה היום (שלישי) לוואלה! תרבות השחקנית גילה אלמגור, בדברים שסימנו את האמביווילנטיות של אנשי הקולנוע שחגגו עשור לחוק הקולנוע במשכן הכנסת. "אבל אני שמחה שבאתי, כי חשוב להוקיר את הפריחה של הקולנוע בארץ ולציין את הנכונות להודות בחשיבות של האמנות הזו. רציתי לציין לשבח את החוק, שהוביל לכך שעכשיו אנשים כבר לא צריכים למשכן את הבית שלהם ולגזול אוכל מהילדים שלהם כדי לצלם סרט. בזמנו, מנחם גולן גזל לחם מהילדים שלו כדי לעשות סרטים ומשכן כל דירה שהיתה לו".
אלמגור, כאמור, לא היתה לבד בתחושותיה. הדוברים כולם ביום הזה, מפוליטיקאים ועד במאים, שיבחו את חוק הקולנוע הייחודי, והדגישו את חשיבות היצירה הקולנועית הישראלית והצורך בשמירה ואף הגדלת התקצוב לענף, אך כמעט בכל נאום הורגשה התייחסות לניסיונות החקיקה השנויים במחלוקת. "יש פיתוי מאוד גדול להגיד דברים נוקבים בעניין המדאיג הזה, ואני משתדל לעמוד בפיתוי", אמר הבמאי אבי נשר וציין כי אף נתבקש על ידי איש קולנוע להתייחס לנושא בשם כלל היוצרים. לבסוף ציטט את וולטייר כשאמר: "אני מוכן להילחם עד טיפת דמי האחרונה על זכותו של כל אדם לומר את דעתו גם אם אני לא מסכים איתה".
"אני חושב שאם חוק איסור התרומות היה עובר אתמול הייתי מחרים את האירוע הזה ומעודד את כולם לא לבוא למקום שמעודד חוקים כגון אלו", אמר מנכ"ל סינמטק תל אביב, אלון גרבוז, לוואלה! תרבות. "אמנם חוק הקולנוע חשוב אבל הדמוקרטיה חשובה יותר. צריך להיות ערים למה שקורה במדינה הזו ואם מובילים אותה למקומות אפלים לא צריך לתת לזה יד". בהמשך, כשהדיון על החוק עבר למליאה התייחסו לנושא גם חלק מחברי הכנסת.
ח"כ דב חנין (חד"ש) אף ציטט מכתב שקיבל מיו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אורי רוזנווקס, ואמר: "חובה עלינו כאמנים ויוצרים להרים קול זעקה. דאגות התקציב והחלום על הסרט הבא מוכרחים לפנות את מקומם לאמירה ערכית מפורשת נגד הכיוון שאליו הספינה שטה - מחוזות חשוכים, הרחוקים מעיקרי מגילת העצמאות וערכי הדמוקרטיה. אם נחריש, נהיה משולים לצוות הווי על סיפון הטיטאניק, ואף גרוע מכך. צריך ללכת לכנסת, להרים כוסית לכבוד הצלחות העבר, ולזעוק זעקה גדולה למען העתיד".
הפוליטיקה נכחה בחגיגות גם כשהנואמים עסקו בגודלו של תקציב הקולנוע, שנקבע לפני עשור בהצבעה מיוחדת בה ניתן לחברי הקואליציה פטור ממשמעת סיעתית. יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, התייחס לנושא כשדיבר על תקופת חקיקת חוק הקולנוע ואמר: "הבנתי שצריך לשחרר את הקולנוע מכל קומיסר פוליטי. הבנו שללא תמיכה ציבורית הקולנוע הישראלי לא יוכל לפרוש כנפיים ולהשמיע את קולה הייחודי של החברה בישראל, שצריך להתייחס לקולנוע כאמנות ולא כתעשייה. חוק הקולנוע הוא דוגמא לתמיכה ללא פטרונות". ריבלין שיבח את הצלחת הקולנוע הישראלי אך ציין כי יש לעמוד על המשמר משום ש"כשהאמנות הופכת מאוד פוליטית, הפוליטיקאים מנסים להתערב בה". דבריו הדהדו גם בנאומו של ח"כ אורי אורבך שגרס כי "תפקידה העיקרי של הכנסת אחרי שהיא חוקקה את החוק הזה זה קודם כל להתאפק ולדעת את מקומנו".
"התקציב המקורי שאושר היה 130 מיליון שקלים, ובפועל קיבלנו 70 מיליון", אמר לוואלה! תרבות יו"ר איגוד המפיקים, אסף אמיר. "היום, עשור אחרי, התקציב הוא 68 מיליון שקלים אבל כל כלכלן מתחיל יודע לומר שמדובר למעשה במחצית מהסכום. אם היו רוצים לשמור על ערך הכסף היום אז זה אמור היה להיות 140 מיליון שקלים. במשרד האוצר אפילו אמרו לנו שהסכום שאנחנו מקבלים לקולנוע הוא פחות מטעות ססטיסטית בתקציב המדינה". בדבריו תמכו כל הנוכחים, ובראשם יוזם החוק המקורי, ראש העיר חיפה יונה יהב שאמר כי יש להגדיל את התקציב ולעגן אותו בחקיקה נוספת כדי "שלא יהיה נושא של קואליציה ואופוזיציה".
הבמאי אבי נשר הביע את חששו מפני עתיד הענף כשסיפר על סרטו הראשון "הלהקה" אותו יצר בסוף תור הזהב של הקולנוע הישראלי, "אבל אז זה נגמר, בצורה אכזרית וקשה. חשוב לחקור למה זה קרה ומה הביא לנתק בין הקולנוע הישראלי לתרבות הישראלית, כי זה יכול לקרות שוב", אמר נשר. "אני אומר את זה בתור במאי שעומד להתחיל סרט חדש, אין דבר מפחיד יותר מקבוצה שמובילה 2:0 בדקה השמונים, המהפך יכול לקרות כל רגע".
את הדיון במליאה סיכם שר החינוך גדעון סער שמילא את מקומה של שרת התרבות לימור לבנת שחשה ברע. "אמנם היה שיפור מסוים בתקציב התרבות, אבל הוא רחוק מלהיות מספיק", אמר והוסיף כי חשוב להבין כי "התרבות היא לא מותרות".
מיוחד: האם מצב הקולנוע הישראלי במשבר?
הקולנוע הישראלי צריך למחות נגד החקיקה החדשה? דברו על זה בפייסבוק