וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"החפרפרת": גרי אולדמן וקולין פירת' עובדים עלינו בעיניים

21.11.2011 / 13:06

מאחורי כל היומרות שלו, מתגלה כי העיבוד עטור הכוכבים לרומן של ג'ון לה-קארה הוא בסך הכל סרט חלול, מתיש ואף מעצבן

נקודת המוצא של מותחן הריגול "החפרפרת" היא גם הדרך הטובה ביותר לתמצת אותו. הסרט מתחיל בתיאור מבצע מאורגן היטב של שירותי הביון הבריטיים שמתחרבש לחלוטין בשעת הוצאתו לפועל, ובדיוק כמוהו, גם הוא מתגלה כביצוע כושל ומבולבל של מה שעל הנייר נראה כמו מפעל קולנועי מרשים.

וכך, ועדת חקירה שתוקם לבדיקת הכשלים של "החפרפרת" תגלה כי כל הנתונים דווקא היו לטובתו. מדובר בעיבוד לאחד מן הספרים הקאנוניים ביותר של ג'ון לה-קארה, המתאר כיצד גיבורו הקבוע, ג'ורג' סמיילי, נדרש לחזור לשירות בשנות השבעים כדי לגלות מי מן הבכירים בו מעביר סודות מעבר למסך הברזל.

סיפור זה כבר היה בעבר בסיס לסדרת טלוויזיה קלאסית, ותכניו מלאי האשמה כלפי הממשל, המערב והמין האנושי בפרט נדמים רלוונטיים מתמיד. בתקופה שבה ההתרחשויות סביב תוכנית הגרעין האירניות נראות כמו יריד הבלים אחד גדול, זה רק יאה לפגוש יצירה שבה הכינוי של שירותי הביון הוא "הקרקס".

נוסף לכך, מפיקי "החפרפרת" הצליחו ללהק אליו את מי שבאמת ובתמים אפשר להחשיב לטובי השחקנים הבריטים בנמצא, מגארי אולדמן וג'ון הארט ועד טובי ג'ונס ומרק סטרונג. התמזל מזלם ושניים מהכוכבים האחרים של הסרט, קולין פירת' וטום הרדי, אף שידרגו את מעמדם בין שלב הליהוק ועד זמן הפצתו. אבל מעבר לכך, מי שנבחר לנווט את הנבחרת המלכותית הזו הוא הקולנוען השוודי תומס אלפרדסון, וזו נראתה כמו הבחירה הנכונה ביותר בגלל מגוון רחב של סיבות. בראש ובראשונה, בשל איכותה יוצאת הדופן של עבודתו הקודמת, סרט הערפדים הפולחני "הכנס את האדם הנכון".

החפרפרת. imdb
כולנו צריכים קרירות סקנדינבית. קולין פירת' ב"החפרפרת"/imdb

נוסף לזאת, נראה שהמעבר מערפדים למרגלים היה תהליך טבעי מבחינתו של אלפרדסון, שהרי בשני המקרים מדובר בדמויות של אאוטסיידרים המסתובבים בין בני האנוש, אך לעולם לא באמת יכולים להיות חלק מהם. מהותי מכך, המלנכוליה שבה עטף הבמאי את סרטו הקודם הלמה לכאורה גם את רוחו העגמומית של לה-קארה.

בכל מקרה, הקרירות הסקנדינבית היא כרגע המצרך החם ביותר בעולם המתח, כפי שיעידו ההצלחות של שלל סופרים בסגנון הזה, הטירוף סביב טרילוגיית "מילניום" והעיבוד האמריקאי הקרב ובא של "נערה עם קעקוע דרקון". בסיכומו של דבר, נדמה היה שהאנשים הנכונים עמדו לעשות כאן את הדבר הנכון בזמן הנכון, אבל הרי זה גם מה שחשבו לפני מבצע לילהאמר וכישלונות מפוארים נוספים בתולדות הריגול.

וכך, כבר מן הדקות הראשונות של הסרט נראה כי חפרפרת כלשהי חדרה למנגנון של אלפרדסון ושיבשה לחלוטין את מחשבתו. הבעיה אינה שכל ההתרחשויות סבוכות כמו רשת של קורי עכביש, שהרי זה מלכתחילה הפרינציפ במקור של לה-קארה. הצרה היא שבמקום לצאת אט-אט מן התסבוכת הזו, הסרט רק הולך ונלכד בתוכה, והתוצאה אינה בהירה לרגע ובסופו של דבר לא מתגמלת. למעשה, "החפרפרת" נראה כאילו מישהו התחיל לבנות פאזל והתקרב כבר להשלים אותו, אך באמצע הדרך נשבר ובכמה דפיקות רמות על השולחן פיזר הכל מחדש.

החפרפרת. imdb
על אף שהסרט עמוס בדמויות במשקפיים עבים המדברות אנגלית גבוהה, הוא לא פיקח ולא חכם. מתוך "החפרפרת"/imdb

כטענת נגד אפשר לומר שלה-קארה מלכתחילה הגה את המבנה של "החפרפרת" כלבירינת, ושאם הצופה יילך במבוך זה בצורה חכמה וסבלנית מספיק, הוא יבין לאן הסרט מוליך אותו. זו טענה לא הוגנת, שכן הבנייה העלילתית של הסרט חוצה בשלב מהר מדי את הגבול המסוכן שבין חוכמה לחוכמולוגיה, ובין העמדת אתגר בפני הצופים והתעללות בהם.

אומרים שחכם לא נכנס לצרות שפיקח יודע איך לצאת מהן, ו"החפרפרת" גם כופה על עצמו ברדק וגם לא מבין איך לחמוק ממנו. לפיכך, אף שהוא עמוס בדמויות עטורות משקפיים עבים המדברות אנגלית גבוהה, הוא לא פיקח ולא חכם. לעומת זאת, יש בו מידה גדושה של יומרה, זחיחות וחשיבות עצמית, מה שהופך אותו בעיקר למתיש ומעצבן.

לו לכל הפחות היה אלפרדסון מעצב בצורה מרשימה את סצינות האווירה, הפעולה והמתח, זה לא היה אידיאלי, אבל אפשר לפחות היה לומר כי הצורה מפצה במעט על התוכן ומעניקה ערך לסרט. אך האמת היא שאפילו זה לא קורה, וגם בקטעים שבהם הגיבורים יורים ולא מדברים, או ברגעים שבהם המצלמה משוטטת לה במסדרונות שירותי הביון בניסיון לתפוס את הרוח המנשבת בה, "החפרפרת" אינו מצליח לצבור תנופה או לעורר רגש.

החפרפרת. imdb
שחקנים בוהים זה בזה בלי תוחלת מהתחלת הסרט ועד סופו. מתוך "החפרפרת"/imdb

בהתאם לזאת, גם תצוגות המשחק בסרט מאובנות ובינוניות. הן בנויות מגלריה של פני פוקר, והבעיה היא שלאף אחת מן הדמויות אין ג'וקר לחשוף, כך שהשחקנים פשוט בוהים זה בזה ללא תוחלת מתחילת הדרך ועד סופה. כל זה משמש תזכורת כי אין די באסופה של מיטב השחקנים שדרכו לאחרונה על במות הווסט-אנד או ה-BBC כדי להנפיק יצירה באיכות שייקספירית. בכלל, "החפרפרת" מזכיר שוב כי השילוב בין טאץ' בריטי לקלאסיקה מקומית לא בהכרח יוצר זהב.

אמנם, זוהי יצירה אלגנטית ומושקעת, שלא מהססת להציב לעצמה מטרות גבוהות ומשתמשת לשם כך בארטילריה כבדה. אך בסופו של דבר, כשעולות הכותרות ונדלק האור באולם, מגלים כי שום דבר לא הסתתר בחשיכה. וכך, בדיוק כמו מקסמי השווא שגיבוריו המרגלים מתמחים בהפקתם, גם "החפרפרת" הוא לא יותר מעבודה בעיניים.

"החפרפרת" - למידע נוסף ושעות הקרנה
"החפרפרת": אהבתם? דברו על זה בפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully